מגילה יא ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
(סימן שסד"ך) ותו ליכא והא איכא שלמה לא סליק מלכותיה הניחא למ"ד מלך והדיוט אלא למ"ד מלך והדיוט ומלך מאי איכא למימר שלמה מילתא אחריתי הוה ביה שמלך על העליונים ועל התחתונים שנאמר (דברי הימים א כט, כג) וישב שלמה על כסא ה' והא הוה סנחריב דכתיב (ישעיהו לו, כ) מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי הא איכא ירושלים דלא כבשה והא איכא דריוש דכתיב (דניאל ו, כו) דריוש מלכא כתב לכל עממיא אומיא ולישניא די דיירין בכל ארעא שלמכון יסגא הא איכא שבע דלא מלך עלייהו דכתיב (דניאל ו, ב) שפר קדם דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין והא איכא כורש דכתיב (עזרא א, ב) כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה' התם אשתבוחי הוא דקא משתבח בנפשיה:
(אסתר א, ב) בימים ההם כשבת המלך וכתיב בתריה בשנת שלש למלכו אמר רבא מאי כשבת לאחר שנתיישבה דעתו אמר בלשצר חשב וטעה אנא חשיבנא ולא טעינא מאי היא דכתיב (ירמיהו כט, י) כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם וכתיב (דניאל ט, ב) למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה חשוב ארבעין וחמש דנבוכדנצר ועשרים ותלת דאויל מרודך ותרתי דידיה הא שבעים אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו ונבוכדנצר מנלן דארבעין וחמש שנין מלך דאמר מר גלו בשבע גלו בשמונה גלו בשמונה עשרה גלו בתשע עשרה גלו בשבע לכיבוש יהויקים גלות יהויכין שהיא שמונה לנבוכדנצר גלו בשמונה עשרה לכיבוש יהויקים גלות צדקיהו שהיא תשע עשרה לנבוכדנצר דאמר מר שנה ראשונה כיבש נינוה שניה כיבש יהויקים וכתיב (ירמיהו נב, לא) ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים וחמשה לחדש נשא אויל מרודך מלך בבל [בשנת מלכותו] את ראש יהויכין מלך יהודה ויוצא אותו מבית הכלא תמני ותלתין ושבע הרי ארבעין וחמש דנבוכדנצר ועשרין ותלת דאויל מרודך גמרא ותרתי דידיה הא שבעין אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו היינו דקאמר ליה דניאל (דניאל ה, כג) ועל מרי שמיא התרוממת ולמאניא די בייתיה היתיו קדמך וכתיב (דניאל ה, ל) ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא [כשדאי] וכתיב (דניאל ו, א) ודריוש מדאה קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין אמר איהו מיטעא טעי אנא חשיבנא ולא טעינא מי כתיב למלכות בבל לבבל כתיב מאי לבבל לגלות בבל כמה בצירן תמני חשיב ועייל חילופייהו חדא דבלשצר וחמש דדריוש וכורש ותרתי דידיה הא שבעין כיון דחזי דמלו שבעין ולא איפרוק אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו בא שטן וריקד ביניהן והרג את ושתי והא שפיר חשיב איהו נמי מיטעא טעי דאיבעי ליה למימני מחרבות ירושלים סוף סוף כמה בצירן (חדיסר) איהו כמה מלך ארביסר בארביסר דידיה איבעי ליה למיבני בית המקדש אלמה כתיב (עזרא ד, כד) באדין בטילת עבידת בית אלהא די בירושלם אמר רבא שנים מקוטעות הוו
רש"י
[עריכה]
סימן - שלמה סנחריב דריוש כורש:
לא סליק מלכותיה - לא השלים מלכותו שהרי נטרד כדאמרינן במסכת גיטין (דף סח:):
הניחא למאן דאמר וכו' - במס' גיטין פ' מי שאחזו:
על העליונים - על השדים:
כשבת המלך - משמע בתחילת מלכותו והדר כתיב בשנת שלש:
כשנתיישבה דעתו - שמתחלה היה דואג שיצאו ישראל מתחת ידו כשיגמרו שבעים שנה לגלות בבל ועכשיו נתיישבה:
מאי היא - חושבניה דבלשצר וטעותיה:
לפי מלאות לבבל - כסבור הוא למלכות בבל מיום שנטלה בבל מלכות וזה נבוכדנצר נטל מלכות מאסר חדון מלך אשור:
חשב - בלשצר מ"ה דנבוכדנצר וכ"ג דאויל מרודך:
ותרתי דידיה - דאשכחן דבלשצר מלך תלת שנין דכתיב בספר דניאל בשנת שלש למלכות בלשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל וגו':
גלו בשבע גלו בשמונה - חד גלות הוא וקראי קא דריש כתיב בגלות יהויכין בשנת שמונה למלכות נבוכדנצר בסוף ספר מלכים ובספר ירמיה בסופו אשר הגלה נבוזראדן בשנת שבע אלא שמונה למלכות נבוכדנצר ושבע לכיבוש יהויקים שכבשו תחתיו בשנה שניה למלכותו ולא הגלהו ויהי לו עבד שלש שנים וי"ח וי"ט כתיב בגלות צדקיהו בסוף ספר ירמיה והיינו חורבות ירושלים שהיא י"א שנה אחר גלות יהויכין דכתיב ויהי בעשתי עשרה שנה למלך צדקיהו וגו' ומאי י"ח וי"ט י"ח לכיבוש יהויקים וי"ט למלכות נבוכדנצר:
דאמר מר שנה ראשונה כיבש נינוה - שהיתה ראש מלכות אשור שהיה מלך בנינוה:
שניה כיבש יהויקים - קראי קא דריש בסדר עולם כתיב בראש ספר דניאל בשנת שלש למלכות יהויקים בא נבוכדנצר בירושלים ויתן ה' את יהויקים בידו אפשר לומר כן והלא לא מלך אלא בשנת ארבע ליהויקים שנאמר בספר ירמיהו (מה) הדבר אשר היה בשנת הרביעית ליהויקים היא שנה הראשונה לנבוכדנצר אלא מה תלמוד לומר בשנת שלש למלכות יהויקים בשנת שלשה למרדו לאחר שכיבשו עבדו שלשה שנים ומרד בו שנאמר ויהי לו [יהויקים] עבד שלש שנים וישב וימרד בו (מלכים ב כד) ולמדך כאן שעמד במרדו שלש שנים הרי ששה שנים לכיבושו ובפעם הזאת נמסר בידו והרגו ונתקיים בו קבורת חמור ייקבר (ירמיהו כב) והמליך את יהויכין בנו תחתיו ובא לו לבבל (מדרש רבה מצורע פי"ט) אמרו לו יועציו האב מרד בך והמלכת בנו מתלא אמרן מכלבא בישא גוריא טבא לא נפיק חזר עליו לתשובת השנה והגלהו והמליך צדקיהו וכן כתיב בספר מלכים בסופו נמצאת גלות יהויכין בשנת שבע לכיבוש יהויקים והרי הכתוב קורא אותה בשנת שמונה למלכות נבוכדנצר בספר מלכים בסופו למדנו שבשנה שניה למלכותו כיבשו:
נשא אויל מרודך מלך בבל וגו' - למדנו שמלך אויל מרודך בשנת ל"ז לגלות יהויכין וכבר מלך נבוכדנצר שמונה שנים קודם גלות יהויכין שמונה ול"ז הרי מ"ה וכ"ג דאויל מרודך וב' דבלשצר:
אפיק מאני דבית המקדש - בשנת שלישית למלכותו:
אמר - אחשורוש איהו ודאי מיטעא טעי:
אנא חשיבנא כו' לגלות בבל - תחילת גולה שהגלה את יכניה:
כמה בצירן - משבעים משנת שתים לבלשצר תמני אותן שמונה שנים שמלך נבוכדנצר לפני הגלותו את יכניה שלא היה לו לבלשצר למנותן ומנאן:
חשב - אחשורוש מב' לבלשצר עד שלש שלו:
ועייל - הנך תמני תחותייהו:
חדא דבלשצר - דהרי משנת שתים שלמו שבעים שנה לפי מניינו ושוב מנה שלישית:
וחמשה דדריוש המדי וכורש הפרסי - דכתיב ודריוש מדאה קביל מלכותא (דניאל ו) ואחריו מלך כורש הראשון שנתן רשות לבני הגולה לעלות שנאמר כה אמר כורש וגו' (עזרא א) וקסלקא דעתך השתא שמלכו בין שניהן ה' שנים אע"ג דלא כתיב בקרא:
ותרתי דאחשורוש - כבר עברו לו שתי שנים:
מחרבות ירושלים - גלות צדקיהו שנשרפה העיר ובו בהדיא כתיב דלחרבות ירושלים בעי למימניא דכתיב בספר דניאל למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה:
חדיסר - שכך עמד הבית אחר גלות יכניה:
איהו כמה מלך ארביסר - דכתיב בשנת שתים עשרה הפיל פור הוא הגורל ולשנה אחרת נעשה הנס. הרי י"ג דמלכי אומות העולם מתשרי מנינן ונתחדשה השנה בתשרי וכתיב לשנה אחרת לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית הרי י"ד:
באדין - בימי כורש בטילת עבידת בית אלהא שצוה כורש לבנות וחזר בו על ידי צרי יהודה ובנימין כמו שכתוב בספר עזרא עד שנת תרתין למלכות דריוש השני שמלך אחר אחשורוש ונקרא שלשה שמות דריוש כורש ארתחשסתא:
שנים מקוטעות היו - אותן שנים שמנינן למעלה יש בהן שנבלעו משל אחרון בראשון כגון לדריוש המדי וכורש שמנינן להם ה' שנים לא תמצא אלא ד' דכתיב בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש בספר דניאל בשנת שלש למלכות כורש וגו' ותניא בסדר עולם לא מצינו למדי שנה בכתובים אלא זו בלבד ולכורש מצינו שלשה שנים בספר דניאל בשנת שלש למלכות כורש וגו' ותניא נמי בסדר עולם כורש מלך שלש שנים מקוטעות הרי שמנית שנה יתרה וגם דבשנות נבוכדנצר ואויל מרודך נבלעה שנה וכנגדו נשתהה הבנין שתים שנים לדריוש:
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/מגילה/פרק א (עריכה)
כשבת כשנתיישבה דעתו.
אמר בלשצר מנה וטעה. אנא מנינא ולא טעינא. כתיב כי לפי מלאות [לבבל] ע' שנה אפקוד אתכם. אמר בלשצר מאי למלכות בבל. חשב מ"ה דנ"נ. מ"ה מנא לן. דאמר מר גלו בשבע לכיבוש יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה השניה לנ"נ מלך בבל. וכיבש יהויקים בשנה החמישית למלכו. נמצא משכיבש ועד שמת ז' שנים. שכל מלכות יהויקים היתה י"א שנה שנאמר אחת עשרה שנה מלך בירושלים. ואמר בנ"נ שנה ראשונה כיבש נינוה. שניה כיבש יהויקים. וכיון שמת יהויקים מלך יכניה ג' חדשים ובא נ"נ והגלהו שנאמר ויקח אותו מלך בבל בשנת שמונה למלכו. נמצא משכיבש יהויקים עד שמת יהויקים ז' שנים ויכניה ג' חדשים והגלהו. וזהו פירושו.
גלו בשבע לכיבוש יהויקים שהיא שנת ח' לנ"נ. וזה שכתוב בשנת שלש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נ"נ מלך בבל ירושלים ויצר עליה כבר פירשוהו רבותינו. בשנת שלש למרדו דהא בשנה הרביעית ליהויקי' מלך נ"נ. גלו בי"ח לכיבוש יהויקים שהיא שנת י"ט לנ"נ. שנאמר ובעשור לחדש החמישי היא תשע עשרה למלך נ"נ מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים וגו'. נמצא שהגלה יהויכין בשנת שמונה למלכו. ונשאר יהויכין ל"ז שנה חבוש בבית האסורים בגלות עד שמת נ"נ. שנאמר ויהי בשלשים ושבע לגלות יהויכין מלך יהודה וגו'. הנה מקום גלות יהויכין ח' שנים ול"ז שנה.
הרי מ"ה שנה לנ"נ. הנה נמצאו שנות נ"נ מן הפסוקים. אבל כ"ג שנה למרודך גמרא ותלתא דבלשצר הרי ע' מדלא איפרוק כו'. אמר אחשורוש בלשצר טעה דאיבעי למימנא ע' לגלות. כמה בצרו ח' שנה שמלך נ"נ קודם גלות יכניה עייל תמני שני חילופייהו חדא דבלשצר. וה' שנה דכורש ודריוש וב' שנים דידיה הא שבעים כו'. היינו דכתיב בשנת שלש למלכו. כשבת כשנתיישבה דעתו דאמר תוב לא מפרקי כולה שמעתא ופשוטה היא.
הא דאמרינן באגדה בלשאצר מנה וטעה אנא מנינא ולא טעינא. ואמרינן נמי באחשורוש כיון דחזא דמלו שבעין ולא איפרוק אמר השתא ודאי תו לא מיפרק', אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו, בא שטן וריקד ביניהם והרג את ושתי, קשה עלי זה הענין כיון שראה אחשורוש דבלשאצר טעה ונענש בידוע ודאי שהן עתידין להגאל ונבואה של ירמיה ששמע עליה נבואת אמת היא, וכיון שכן היאך הוא סומך על שום חשבון ודאי עתידה דבר ליגע ויענש. ועוד קשה לי האיך אמר כיון דמלו שבעין ולא אפרוק והלא כבר עלו ברשיון כורש כל הקהל כאחד ארבע רבוא ונתיישבו בערי יהודה ושוב לא עלו בבנין הבית אלא מועטי' עם עזרא במצות דריוש הפרסי בנו של אחשורוש ואסתר. ועוד היכי אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו והלא בימי כורש כבר העלו אותם כדכתיב והמלך כורש הוציא את כלי בית ה' אשר הוציא נ"נ מירושלם ויתנם בבית אלהיו ויוציאם כורש מלך פרס ע"י מתרדת הגזבר ויספרם לששבאצר הנשיא ליהודה וכתיב הכל העלה ששבאצר עם העלות הגולה מבבל לירושלם.
וי"ל ולתרץ שהיה אחשורוש סובר בלשאצר מנה יטעה ונענש לפי שבימיו עתידין להיות להם פקידה וכבר נפקדו ועלו ואנא מנינא ולא טעינא ואראה אם יהיה להם עוד גאולה אחרת ובנין בית המקדש וכיון דחזא דמלו לחשבונו נמי ולא נבנה הבית ולא נגאלו לגמרי אבל נשארו גדוליהם ורובן בבבל אמר תו לא מפרקי הני ולא יהיה להם גאולה אחרת ולא יבנה ביהמ"ק שלהם וכל מה ששמעתי שאמר להם הנביא שלהם הכל בא בפקודתו של כורש ועליה היה עונשו של בלשאצר.
וענין הכלים הללו שאחשורוש נשתמש בהם היה לפי שנבוכדנצר בגלות הראשון לקח מקצת כלים של בית המקדש ולא כולם דכתיב ויתן ה' בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלהים ויביאם ארץ שנער בית אלהיו ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו והם היו ששלח כורש במעלה הראשונה דכתיב ויתנם בבית אלהיו ויוציאם כורש כו' לפי שנתמלאו להם ע' שנה אבל שאר הכלים נשארו בבית המקדש עד החורבן ולקח אותם נבוזראדן ומקראות מלאים הם בספר ירמיהו והם לא נתמלאו להם עדיין שבעים שנה ונשארו בבבל עד בנין הבית נתקיים בכלים מה שנתקיים בבית המקדש ובעם הגולים תחלה נפקדו לשבעים של גלות ראשון והגולים בשעת חרבן נגאלו לע' של חרבן וכן הבנין למלאת שבעים לחרבן הבית היה ובאותו זמן השיבו שאר הכלים דודאי נגאלו והחזירום שכן ירמיה מתנבא על הכלים הנותרים בבית ה' בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' והעליתים והשיבותים אל המקום הזה.
ושמא זהו מה שצוה ארתחשסתא לעזרא ומניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם ולא היו לו כלים הללו נדבה ולפיכך כתיב בהן אתם קדש לה' והכלים קודש וגומר ובאלו הכלים הנותרים בהם שנשתמש אחשורור והשטן רקד ביניהם שצמח להרוג ושתי כדי שתבא גאולה לישראל ע"י אסתר.
מהדורא קמא:
מתוך: תוספות רי"ד/מגילה (עריכה)
מהדורא תנינא:
מתוך: תוספות רי"ד/מגילה (עריכה)
אמר רבא שנים מקוטעות היו פירש אותן שבעים שנה שמנה בלשצר למלכות בבל ושמואל בשתים שנה שלו טעה כי היו שם כ' שנים מקוטות שמת המלך באותה שנה קם בנו ומלך באותה השנה ומנו אותה למלך שעבר ולמלך שעומד ואינו כן שאם תמנה אותם למלך שעבר אל תמנה אותה למלך העומד ויש לומר שבשנה שמת נבודדנצר קם אויל מרודך ומנה אותה למ"ה שנים דנבוכדנצר ולכ"ג שנים דאויל מרודך וכן נמי בשעה שמת אויל מודך מלך בלשאצר ומנו אותהב לכ"ג שנה דאויל מרודך ולב' שנים דבלשאצר ואינו כן שאם תמנה אותה לבלשאצר אל תמנה אותה לאויל מרודך הרי שתי שנים טעה ולא הושלמו שבעים למלכות בבל אם האחת של בלשאצר שמלך לאח"כ ועם האחר שמלך דריוש מראה ואח"כ בא כורש והיתה הפקידה ותנ"ה בסדר עולם ועוד שנה אחרת לבבל ועמד דריוש והשלימה שאע"פ שמלך בלשאצר שנה אחת אחרי חשבונו עדיין חסרים השבעים למלכות בבל שנה אחת ועמד דריוש והשלימה הנה מוכיח בפירוש שהשתים שנים מקוטעות הן לחשבון השבעים שכלו קודם שמלך כורש שהרשה אותם לעלות אבל המורה פירשה שאחת מן השתים נבלעה בן דריוש לכורש שמנינו להם ה' שנים לא תמצא להם אלא ד' כו' וגם בשנות בלשאצר ואויל מרודך נבלעה שנים וכנגדם שתהא הבנין ב' שנים של דריוש אחרון ואניו נ"ל פסרונו כלל שהרי אני רואה שהשבעים אינם כלים לא עם האחת שמלך דריוש הראשון ובלשאצר היה מונה אותם בשתים שלו הרי שתי שנים הוספנו קודם שבא כורש וברייתא בסדר עולם נמי הכי קתני ועוד שנה אחרת לבבל ועמד דריוש והשלימה אלמא שתי שנים טעה בלשאצר בשנים שלו שהי משלימים בשנת שתים שלו ולא הושלמו אל אבסוף אחת של דריוש הרי שיש טעות שתי שנים בשבעים שנה והמורה חוזר ומפרש בההאי תנ"ה ועוד שנה אחרת לבבל מיום שכיבש יהייקים וזה לא יתכן דמי מונה לכיביש אין מונין אלא למלכות בבל מיד היתה הפקידה ולחרבות ירושלים שהיתה עיקר הגאולה שהורשו לבנות ביהמ"ק ומה לנו למנות לכיבוש יהייקים כלל וחמש דריוש וכורש קיימים הם שהרי תריסר אנו מוסיפים לגלות בבל שיביאו תשע עשרה למלכות בבל ויבא הבנין בשנת שתים לדריוש וככן הוא שאחר האחת של דריוש הראשון שהשלים השבעים תשע עשרה ובא הבנין בשתים לדריוש האחרון כיצד ארבע דכורש וארביסר דאחשורוש הרי י"ח ואדריוש הרי י"ט ואחר שהשלימו הי"ט בשנה הראשונה שלא נבנה הבית בשנת שתים שלו ומה שמביא המורה ברייתא מסדר עולם שכורש מלך ג' שנים מקוטעות לא נהירא לי שהרי בחשבינו יבוא שמלך י' שנים שלימות ואחר דריוש לקיימו הרי ה' שנים כדאמרן בהילכתין וחמש דריוש וכורש:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה