קטגוריה:דניאל ה כג
נוסח המקרא
ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך [קדמך ואנת ורברבנך] שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת
וְעַל מָרֵא שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ וּלְמָאנַיָּא דִי בַיְתֵהּ הַיְתִיו קדמיך ואנתה ורברבניך [קָדָמָךְ וְאַנְתְּ וְרַבְרְבָנָךְ] שֵׁגְלָתָךְ וּלְחֵנָתָךְ חַמְרָא שָׁתַיִן בְּהוֹן וְלֵאלָהֵי כַסְפָּא וְדַהֲבָא נְחָשָׁא פַרְזְלָא אָעָא וְאַבְנָא דִּי לָא חָזַיִן וְלָא שָׁמְעִין וְלָא יָדְעִין שַׁבַּחְתָּ וְלֵאלָהָא דִּי נִשְׁמְתָךְ בִּידֵהּ וְכָל אֹרְחָתָךְ לֵהּ לָא הַדַּרְתָּ.
וְעַ֣ל מָרֵֽא־שְׁמַיָּ֣א ׀ הִתְרוֹמַ֡מְתָּ וּלְמָֽאנַיָּ֨א דִֽי־בַיְתֵ֜הּ הַיְתִ֣יו קדמיך קׇֽדָמָ֗ךְ ואנתה וְאַ֨נְתְּ ורברבניך וְרַבְרְבָנָ֜ךְ שֵֽׁגְלָתָ֣ךְ וּלְחֵנָתָךְ֮ חַמְרָא֮ שָׁתַ֣יִן בְּהוֹן֒ וְלֵֽאלָהֵ֣י כַסְפָּֽא־וְ֠דַהֲבָ֠א נְחָשָׁ֨א פַרְזְלָ֜א אָעָ֣א וְאַבְנָ֗א דִּ֠י לָֽא־חָזַ֧יִן וְלָא־שָׁמְעִ֛ין וְלָ֥א יָדְעִ֖ין שַׁבַּ֑חְתָּ וְלֵֽאלָהָ֞א דִּֽי־נִשְׁמְתָ֥ךְ בִּידֵ֛הּ וְכׇל־אֹרְחָתָ֥ךְ לֵ֖הּ לָ֥א הַדַּֽרְתָּ׃
וְ/עַ֣ל מָרֵֽא־שְׁמַיָּ֣/א׀ הִתְרוֹמַ֡מְתָּ וּ/לְ/מָֽאנַיָּ֨/א דִֽי־בַיְתֵ֜/הּ הַיְתִ֣יו קדמי/ך ו/אנתה ו/רברבני/ך [קָֽדָמָ֗/ךְ וְ/אַ֨נְתְּ וְ/רַבְרְבָנָ֜/ךְ] שֵֽׁגְלָתָ֣/ךְ וּ/לְחֵנָתָ/ךְ֮ חַמְרָ/א֮ שָׁתַ֣יִן בְּ/הוֹן֒ וְ/לֵֽ/אלָהֵ֣י כַסְפָּֽ/א־וְ֠/דַהֲבָ/א נְחָשָׁ֨/א פַרְזְלָ֜/א אָעָ֣/א וְ/אַבְנָ֗/א דִּ֠י לָֽא־חָזַ֧יִן וְ/לָא־שָׁמְעִ֛ין וְ/לָ֥א יָדְעִ֖ין שַׁבַּ֑חְתָּ וְ/לֵֽ/אלָהָ֞/א דִּֽי־נִשְׁמְתָ֥/ךְ בִּ/ידֵ֛/הּ וְ/כָל־אֹרְחָתָ֥/ךְ לֵ֖/הּ לָ֥א הַדַּֽרְתָּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ועל מרא" - ועל אדון השמים נתגאית ואת הכלים של ביתו הביאו לפניך ואתה והשרים שלך והמלכה שלך ופלגשך שתו בהם יין
"ולאלהי כסף וגו'" - אשר לא יראו ולא ישמעו ולא ידעו מאומה הנה להם שבחת
"ולאלוה" - אבל אל האלוה אשר נשמתך בידו וכל דרכך מסורים לו והמה בידו הנה אותו לא פארת
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וְעַל אֲדוֹנֵי הַשָּׁמַיִם הִתְרוֹמַמְתָּ, וְאֶת הַכֵּלִים שֶׁל בֵּיתוֹ הֵבִיאוּ לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה וְשָׂרֶיךָ, נָשֶׁיךָ וּפִילַגְשֶׁיךָ יַיִן שׁוֹתִים בָּהֶם, וֵאלֹהֵי כֶסֶף וְזָהָב, נְחֹשֶׁת, בַּרְזֶל, עֵץ וָאֶבֶן, אֲשֶׁר אֵינָם רוֹאִים וְאֵינָם שׁוֹמְעִים וְאֵינָם יוֹדְעִים – שִׁבַּחְתָּ; וְאֶת הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר נִשְׁמָתְךָ בְיָדוֹ וְכָל דְּרָכֶיךָ לוֹ – לֹא פֵאַרְתָּ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ה כג.
וְעַל אֲדוֹנֵי הַשָּׁמַיִם הִתְרוֹמַמְתָּ
דניאל מטיח אשמה חזקה נגד בלשאצר - "וְעַל אֲדוֹנֵי הַשָּׁמַיִם הִתְרוֹמַמְתָּ", ואשר "נִשְׁמָתְךָ בְיָדוֹ וְכָל דְּרָכֶיךָ לוֹ – לֹא פֵאַרְתָּ".
דניאל מוצא פגם חמור ביותר שהמלך עשה משתה לאנשיו ולנשים שהוא משגל ונתן להם, בחוסר כבוד, להשתמש בכלי כסף וזהב שנגנבו מביתו של אלוהים בירושלים.
אין ספק שבלשאצר לא עשה מעשים גרועים יותר מאשר כל שאר מלכי העולם ששדדו אחד את השני ופארו את אלוהיהם והשפילו את אלוהי המובסים.
אמת שהיו עוד מלכים שגנבו את כלי המקדש, השתמשו בהם לתענוגותיהם ולא פארו את אלוהים, ובכל זאת אלוהים לא פגע בהם.
- זה שאדם עושה כלי למקדש, לא הופך את הכלי לדבר בעל חשיבות עליונה לדת או לאלוהים.
דניאל הבין שאלוהים מודיע לבלשאצר את גורלו.
אלוהים לא הודיע שאין אפשרות לשנות את הגזרה.
אלוהים העניק לבלשאצר מידע בעל חשיבות עליונה, כשנתן לו התרעה מוקדמת והזדמנות למצוא אפשרויות שונות איך להתגבר על הצרה, או לפחות להקטין את הנזק.
לצערו של בלשאצר, הוא לא שאל איך לרומם את אלוהים השמים, ומה עליו לעשות, ובלילה ההוא הוא נרצח וסיפורו נגמר (ביאור:דניאל ה ל).
לא ברור אם משרתיו רצחו אותו בגלל חולשתו, או שהפרסים כבשו את העיר והרגו אותו.
מעדויות חיצוניות נראה שהוא החליט להכנע לפרס לאחר שכורש היטה את מי הפרת והשאיר את העיר ללא הגנה. בלשאצר היה במשתה יין עם כל שריו ובזמן הזה הפרסים כבשו את העיר ללא מלחמה, אבל לא ידוע שהם הרגו אותו.
לָא הַדַּרְתָּ / לֹא פֵאַרְתָּ
דניאל מאשים את בלשאצר שהוא לא פאר ולא הידר את אלוהים.
לא ברור למה דניאל חשב שאלו הדברים החשובים ביותר - אלוהים אמר בדברה הראשונה: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי ... לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם" (שמות כ ב-ד). על זה עבר בלשאצר, אולם אבותיו לא יצאו ממצרים מבית עבדים, והם לא קיבלו את חוקי אלוהים בהר סיני.
תחזיות מדהימות
ישעיהו נבא את סופה של בבל (ישעיהו יג א-ז).
נבואותיו של ישעיהו מרשימות במיוחד מפני שהן נכתבו כ־200 שנה מראש — 150 שנה בקירוב לפני שכורש אפילו נולד!
תן דעתך לפרטים הבאים:
- אדם ששמו כורש יכבוש את בבל וישחרר את היהודים (ישעיהו מד כח, ישעיהו מה א).
- נהר הפרת יִיבַש, דבר שיאפשר לצבאו של כורש לחדור אל העיר (ישעיהו מד כז).
- שערי העיר יישארו פתוחים (ישעיהו מה א).
- חיילי צבא בבל ’יחדלו להילחם’ (ירמיהו נא ל).
ייתכן שדניאל ידע על הנבואות של ישעיהו וראה בהתגשמותם.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ה כג"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.