ביאור:דניאל ה כו
דניאל ה כו: "דְּנָה פְּשַׁר מִלְּתָא: מְנֵא - מְנָה אֱלָהָא מַלְכוּתָךְ וְהַשְׁלְמַהּ."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - זֶה פִּתְרוֹן הַדָּבָר: מְנֵה, מָנָה אֱלֹהִים מַלְכוּתְךָ וְהִסְגִּירָהּ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ה כו.
מְנֵא[עריכה]
דְּנָה פְּשַׁר מִלְּתָא[עריכה]
דניאל יסביר מילה מילה כפי שהמלך דרש: "אֶת הַכְּתָב לִקְרֹא וּפִתְרוֹנוֹ לְהוֹדִיעֵנִי" (ביאור:דניאל ה טז).
מְנֵא מְנֵא[עריכה]
מְנֵא (ארמית) - פועל בעברית: מנה: חישב את מספר הפריטים; ספר; פקד (מילוג). גם באכדית השתמשו במילה 'מנה' כפועל ספירה, ושם עצם לכמות מסוימת במשקל או תשלום.
דניאל לא מסביר את המילה כי המילה ברורה בבלית, אכדית, ועברית. דניאל מפרש את המשמעות של המילה בדברי אלוהים.
מְנָה אֱלָהָא מַלְכוּתָךְ וְהַשְׁלְמַהּ[עריכה]
דניאל לא מדגיש שאלוהים חזר על המילה פעמים: "מְנֵא מְנֵא" (ביאור:דניאל ה כה).
כאשר פרעה חלם שני חלומות דומים אודות פרות ושיבולים, יוסף הדגיש את שני החלומות ואמר: "וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם, כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים, וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ" (ביאור:בראשית מא לב). ניתן להבין שגם כאן אלוהים הודיע שהוא מנה וספר את קורות בבל והמלך בלשאצר, במשך זמן רב, ועכשו, הגיע הזמן, ואלוהים ממהר להודיע למלך את התוצאה.
דניאל לא מפרש מי הוא ה"אֱלָהָא" הזה. בפתיחתו למלך, דניאל הדגיש "אֱלָהָא, עליא (עִלָּאָה)" (ביאור:דניאל ה יח, ביאור:דניאל ה כא), אולם ברור לכולם שמדובר באל עליון. בכל אופן לא ברור אם המלך הבין שזה אלוהי ישראל, ולא אל עליון שלו.
במקור הארמי נאמר "מַלְכוּתָךְ וְהַשְׁלְמַהּ", ושל"ג מתרגם "מַלְכוּתְךָ וְהִסְגִּירָהּ". לא ברור האם 'הושלמה' זהה למילה 'הסגירה'. כמובן אנחנו יודעים שאלוהים הסגיר את הבבלים בידי הפרסים, שכבשו וחיסלו את ממלכת בבל. אולם כאשר דניאל דיבר, היתה סכנה שפרס תכבוש את בבל אבל זה עוד לא קרה.
של"ג בדבריו רומז שספירת העבירות של מלכות בבל נסגרה ונגמרה. תקופת השלטון שלהם הושלמה והגיעה לסופה. אין אפשרות לשנות את הספירה, ואין אפשרות לבקש רחמים כדי לשנות את התוצאה.