רש"י על אסתר א יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על אסתרפרק א' • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


אסתר א', י"ב:

וַתְּמָאֵ֞ן הַמַּלְכָּ֣ה וַשְׁתִּ֗י לָבוֹא֙ בִּדְבַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֖ר בְּיַ֣ד הַסָּרִיסִ֑ים וַיִּקְצֹ֤ף הַמֶּ֙לֶךְ֙ מְאֹ֔ד וַחֲמָת֖וֹ בָּעֲרָ֥ה בֽוֹ׃



"ותמאן המלכה ושתי" - רבותינו אמרו: לפי שפרחה בה צרעת, כדי שתמאן ותהרג; לפי שהיתה מפשטת בנות ישראל ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת, נגזר עליה שתפשט ערומה בשבת

"ויקצף" - ששלחה לו דברי גנאי