רש"י על אסתר א
רש"י על אסתר · א · >>
פסוק א
"הוא אחשורוש" – "הוא" ברשעו, מתחילתו ועד סופו.
"המֹלך" – שמלך מעצמו, ולא היה מזרע המלוכה.
"מהדו ועד כוש" וגו' – המולך על מאה ועשרים ושבע מדינות, כמו שמלך מהודו ועד כוש שעומדים זה אצל זה, וכן: "כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה" (מלכים א ה ד), שהיה רודה בכל עבר הנהר, כמו שהוא רודה מתפסח ועד עזה.פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
"אחוז בחבלי בוץ וארגמן" - מרוקמים בפתילי בוץ וארגמן, אותן פרס להם על גלילי כסף ועל עמודי שש
"מטות זהב וכסף" - ערך לישב עליהם לסעודה
"על רצפת" - קרקעות של בהט ושש וגו', מיני אבנים טובות, פירשו רבותינו; ולפי משמעות המקרא כך שמםפסוק ז
"שונים" - משונים זה מזה, וכן ודתיהם שונות, ורבותינו דרשו מה שדרשו
"ויין מלכות רב" - הרבה, ורבותינו אמרו שהשקה אותם כל אחד ואחד יין שהוא זקן ממנופסוק ח
"יסד" - לשון יסוד, כלומר: כן תקן וצוה
"על כל רב ביתו" - על כל שרי הסעודה - שר האופים, ושר הטבחים, ושר המשקים
"לעשות כרצון איש ואיש" - לכל אחד רצונופסוק י
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
"ויכתב בדתי פרס ומדי" - בספרי חוק ומנהג המלכות
"ולא יעבור" - חוק זה מביניהם שיהא זה חוק ודת לכל הבוזה את בעלה
"אשר לא תבוא ושתי" - ולכך נהרגה