מ"ג אסתר א יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות אסתר


<< · מ"ג אסתר א · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתְּמָאֵ֞ן הַמַּלְכָּ֣ה וַשְׁתִּ֗י לָבוֹא֙ בִּדְבַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֖ר בְּיַ֣ד הַסָּרִיסִ֑ים וַיִּקְצֹ֤ף הַמֶּ֙לֶךְ֙ מְאֹ֔ד וַחֲמָת֖וֹ בָּעֲרָ֥ה בֽוֹ׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

וסריבת מלכתא ושתי למיעל בגזרת מימר מלכא דאתפקדת ביד רברבניא ורגיז מלכא לחדא וחמתיה רתחת ביה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותמאן המלכה ושתי" - רבותינו אמרו לפי שפרחה בה צרעת כדי שתמאן ותהרג לפי שהיתה מפשטת בנות ישראל ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת נגזר עליה שתפשט ערומה בשבת

"ויקצף" - ששלחה לו דברי גנאי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

{יב} השאלות:

מה שאמר לבא בדבר המלך אשר ביד הסריסים משמע שהוא נתינת טעם שמצד זה לא רצתה לבא.
גם להבין הכפל ויקצוף וחמתו בערה בו :

ותמאן. מבאר כי מה שושתי לא רצתה לבא היה על כי הבינה כונתו שרוצה להורידה ממעלתה שחשבה עד עתה שיש לה חלק בהמלכות מצד נחלת אבותיה, וזהו שאמר ותמאן, יען שהיא לפי דעתה המלכה ושתי שמלכותה מצד עצמה, על כן לא רצתה לבוא משני טעמים : א. בדבר המלך יען שפקד עליה שתבא באופן שיתראה שאין לה חלק במלוכה ולא תלבש הכתר טרם בואה לפניו, ב. אשר ביד הסריסים אשר צוה להביא ע"י הסריסים שכדי בזיון וקצף.

והנה בזה הפרה כל עצתו שרצה להחזיק במלכות מצד עצמו והיא עמדה נגדו לאמר שמלכותו לא נצמח רק על ידה, וע"ז ויקצוף המלך מאד, ר"ל כי הבדל יש בין קצף ובין חמה, שהקצף הוא בגלוי והחמה מורה על שמירת הקנאה בלבו בלי יגלה מן השפה ולחוץ, ופה היו שני ענינים : א) הקצף הגלוי, על שסרבה לעשות מצותו שזה היה בפרהסיא, ב. החמה הפנימיית אשר בערה בלבו על שעל ידה נתבטלו כל מחשבותיו וכל מה שטרח עד הנה בהסעודה למען ימלוך ממלכה בלתי מוגבלת היה עתה לאפס, ויען שזה לא יכול להגיד, כי עצות האלו היו צפונים בלבו, לא הראה הקצף הזה, רק חמתו בערה בו :

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · א · יב · >>


יב.

"עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ" ר' כהן בשם ר' עזריה על כסא מלכותו מלכתו כתיב בא לישב על כסא שלמה ולא הניחוהו אמרו לו כל מלך שאינו קוזמיקרטור בעולם אינו יושב עליו עמד ועשה לו כסא משלו כדמותו הה"ד "על כסא מלכותו" על כסא מלכתו כתיב וכי איזה כסא היה (מ"א י, ח): "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל" א"ר אחא והכתיב (שם ב י, א) "ולאחאב שבעים בנים בשומרון" א"ר הושעיא רבה כשם שהיו לו שבעים בנים בשומרון כך היו לו שבעים בנים ביזרעאל וכל אחד ואחד היו לו שני פלטירין אחד לימות החורף ואחד לימות הקיץ הה"ד (עמוס ג, טו): "והכיתי בית החורף על בית הקיץ" ר' יודא ברבי סימון אמר ארבעה שנאמר "ואבדו בתי השן" ורבנן אמרי ששה שנאמר "וספו בתים רבים נאם ה'" וכאן הוא אומר "כסא שן גדול" ר' הושעיא רבה אומר שהיה עשוי כטירכי מרכבתו של מי שאמר והיה העולם הקב"ה וכה"א "שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא" שש כנגד ששה רקיעים ולא שבעה הן אמר ר' אבון הן דמלכא שארי טיטיון שש כנגד שש ארצות ארץ אדמה ארקא גיא ציה נשיה תבל וכתיב (תהלים ט, ט): "והוא ישפוט תבל בצדק" שש כנגד ששה סדרי משנה זרעים מועד נשים נזיקין קדשים וטהרות שש כנגד ששת ימי בראשית שש כנגד שש אמהות שרה רבקה רחל ולאה בלהה זלפה א"ר הונא שש כנגד שש מצות שהמלך הוא מוזהר עליהם ומצווה דכתיב (דברים יז, יז): "לא ירבה לו נשים" "לא ירבה לו סוסים" "וכסף וזהב לא ירבה לו מאד" (שם טז, יט) "לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד" עלה במעלה ראשונה הכרוז מכריז ואומר לו "לא ירבה לו נשים" בשנייה מכריז "לא ירבה לו סוסים" בשלישית מכריז "וכסף וזהב לא ירבה לו" ברביעית "לא תטה משפט" בחמישית "לא תכיר פנים" בששית "לא תקח שחד" וכה"א "וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת" בישיבתו בא לישב אומר לו דע לפני מי אתה יושב לפני מי שאמר והיה העולם.
אמרו כיון שמת שלמה עלה שישק מלך מצרים ונטלו מהם א"ר שמואל בר נחמן הוא שישק הוא פרעה ולמה נקרא שמו שישק מפני שבא בשקיקות על ישראל ואמר הריני נוטל אותו בכתובת בתי עשה מלחמה עם זרח הכושי ונטלו ממנו עשה אסא מלחמה עם זרח הכושי ונפל בידו ונטלו ממנו תאנא אסא וכל מלכי יהודה ישבו עליו וכיון שעלה נבוכדנצר והחריב את ירושלים הגלה אותו לבבל ומבבל למדי וממדי ליון ומיון לאדום א"ר אלעזר בר' יוסי אני ראיתי שבריו ברומי נבוכדנצר ישב עליו כורש ישב עליו אחשורוש בא לישב עליו לא הניחוהו אמרו ליה מי שאינו עשוי קוזמוקרטור בעולם אינו יושב עליו עמד עשה משלו בדמים הה"ד "עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ"מלכתו כתיב.
"וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּא מֵאַחֲרָיו" א"ר אחא כהדא קדירתא דדרגיש "וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה" עלה במעלה הראשונה והארי פושט לו יד ובשנייה נשר פושט לו יד אל מקום השבת כך מקבלין אותו ובמקום השבת שרביט הזהב מאחוריו ויונה נתונה בראשו ועטרה של זהב בפיה כדי שיהא המלך יושב בשבת ועטרה של זהב נוגע ואינו נוגע:

<< · מ"ג אסתר · א · יב · >>