אסתר רבה א
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה א
[עריכה]אסתר רבה פרשה א פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
א. [ עריכה ]
"וַיְהִי בִּימֵי [אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ]":
- א"ר יהושע בן קרחה: שהשחיר פניהם של ישראל כשולי קדירה.
- ור' ברכיה אמר: שהכחיש ראשן של ישראל בצום ותעניות.
- ר' לוי אמר: שהשקה אותן רוש ולענה.
- ורבי יודא בר' סימון אמר: שבקש לקעקע ביצתן של ישראל.
- ור' תחליפא בר בר חנה אמר: שהיה אחיו של ראש, אחיו של נבוכדנצר. וכי אחיו היה? והלא זה כשדי וזה מדיי?! אלא זה ביטל מלאכת בית המקדש וזה החריבו, לפיכך השוה אותם הכתוב כאחד, הה"ד (משלי יח, ט): "גַּם מִתְרַפֶּה בִּמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית" "גַּם מִתְרַפֶּה בִּמְלַאכְתּוֹ" זה אחשורוש שביטל מלאכת ביהמ"ק "אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית" זה נבוכדנצר שהשחית בהמ"ק.
ד"א, "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ", ר' יהודה ור' נחמיה:
- חד אמר "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" שהרג אשתו מפני אוהבו "הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" שהרג אוהבו מפני אשתו,
- ור' נחמיה אמר: "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" שבטל מלאכת בהמ"ק "הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" שגזר עליו שיבנה. וכי הוא גזר? והלא כורש גזר?! אלא כתיב (עזרא ו, ג): "בשנת חדא לכורש מלכא", באותה שעה נכנסו כל סנקליטין שלו אצלו, אמרו לו "אביך גזר עליו שלא יבנה ואת גוזר עליו שיבנה?! וכי יש מלך מבטל גזירות מלך?!" א"ל: הביאו לי קינסין הנעתקין. מיד הביאו לו, הה"ד (שם, ב) "וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בְּבִירְתָא". מה כתיב ביה? (שם ד, כא) "כען שימו טעם לבטלה". א"ל: ומי כתיב לעולם?! לא כתיב אלא "עַד מִנִּי טַעְמָא יִתְּשָׂם", מאן אמר לי שאילו היה אבא קיים לא היה בונה אותו? לפיכך הוא כוללו עם הנביאים, הה"ד (שם ו, יד) "ושבי יהודיא בנין ומצלחין וגו'".
חמשה לרעה וחמשה לטובה חמשה לרעה:
- (בראשית י, ט): "הוא היה גבור ציד"
- (שם לו, מג) "הוא עשו אבי אדום"
- (במדבר כו, ט): "הוא דתן ואבירם"
- (דה"ב כח, כב): "הוא המלך אחז"
- "הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ".
חמשה לטובה:
- (דה"א א, כז): "אברם הוא אברהם"
- (שמות ו, כו): "הוא משה ואהרן" (שם, כז) "הוא אהרן ומשה"
- (ש"א יז, יד): "ודוד הוא הקטן"
- (דה"ב לב, יב): "הוא יחזקיהו"
- (עזרא ז, ו): "הוא עזרא עלה מבבל"
ר' ברכיה בשם רבנן דתמן:
אית לן חד דטב מכולהון (תהלים קה, ז): "הוא ה' אלהינו בכל הארץ משפטיו" שמדת רחמיו לעולם:
ר' לוי ורבנן ר' לוי אמר אחשורוש הוא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא ורבנן אמרי אחשורוש שכל מי שזוכרו חושש את ראשו למה קראו הכתוב ארתחששתא שהיה מרתיח ותש.
"אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" ר' יצחק ורבנין ר' יצחק אמר:
- "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" שבאו כל הצרות בימיו שנאמר (אסתר ד, ג): "אבל גדול ליהודים"
- "הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" שבאו כל הטובות בימיו שנאמר "אסתר".
רבנן אמרי:
- "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" עד שלא נכנסה אסתר אצלו.
- "הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" משנכנסה אסתר אצלו לא היה בועל נדות:
ד. [ עריכה ]
"הַמֹּלֵךְ" ועדיין לא מלך "מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ" והלא מהודו ועד כוש דבר קל הוא אלא כשם שמלך מהודו ועד כוש כך מלך על שבע ועשרים ומאה מדינה ודכוותיה (מ"א ד, ד): "כי הוא רֹדֶה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה" והלא מתפסח ועד עזה דבר קל הוא אלא כשם ששלט מתפסח ועד עזה כך שלט מסוף העולם ועד סופו ודכוותיה (תהלים סח, ל): "מהיכלך על ירושלם לך יובילו מלכים שָׁי" והלא מהיכל לירושלם דבר קל הוא אלא כשם שהקרבנות מצויים מהיכל לירושלם כך דורכיאות עם דורניאות עתידות להיות מצויות למלך המשיח הה"ד (שם עב, יא) "וישתחוו לו כל מלכים" ר' כהן אחוה דר' חייא בר אבא אמר כשם שהשכינה מצויה מהיכל לירושלם כך תהיה השכינה ממלאה מסוף העולם ועד סופו הה"ד (שם, יט) "וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן":
ה. [ עריכה ]
"שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה" ר' אלעזר בשם ר' חנינא והלא מאתים וחמשים ושתים אפרכיות הן בעולם ודוד שלט בכולן הה"ד (דה"א יד, יז): "ויצא שם דויד בכל הארצות" שלמה שלט בכולן הה"ד (מ"א ה, א): "ושלמה היה מושל בכל הממלכות וגו'" אחאב שלט בכולן הה"ד (שם יח, י) "חי ה' אלהיך אם יש גוי וממלכה וגו'" וכי אדם משביע במקום שאינו שולט ועוד מן הדא (שם כ, טו) "ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים וגו'" והשאר היכן הם ר' לוי ורבנן ר' לוי אמר כלו ברעב בימי אליהו ורבנן אמרי בן הדד בא ולקחן הה"ד (שם, א) "ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלכים אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שומרון וילחם בה" אנן בעיין עשרים ותימר שלשים ושניים אלא יש אפרכייא שהיתה קשה והיה נוטל ממנה שנים ועושה אותן עירבון תחת ידו ר' ברכיה ורבנן ר' ברכיה אמר בני אכפייה ובני אמוריי ורבנן אמרי בני אוכייפי שהיו מרוצצין בארכוף ובני אמוריי שהיו תמורות של אבותיהן וכה"א (שם ב יד, יד) "ואת בני הַתַּעֲרֻבוֹת" שהיו מעורבותיהן של אבותיהן נבוכדנצר שלט בכולן הדא הוא דכתיב (דניאל ב, כו): "ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא וגו'" כורש שלט בכולן הה"ד (עזרא א, ב): "כל הממלכות נתן לי ה'" דריוש שלט בכולן הדא הוא דכתיב (דניאל ו, כו): "באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא וגו'" אחשורוש שלט בחציין למה בחציין ר' הונא בשם ר' אחא ורבנן ר' הונא בשם ר' אחא אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה חלקת את מלכותי שאמרת הוא האלהים אשר בירושלם חייך שאני חולק מלכותך ורבנן אמרי אמר לו הקדוש ב"ה אתה חלקת בנין ביתי שאמרת רומיה אמין שתין פתיה אמין שתין חייך שאני חולק מלכותך ויימר מאה ועשרים ושש מה ת"ל "שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" אלא כך אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה נתת עליה אחת לביתי משלך שאמרת (עזרא א, ג): "מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל" אף אני נותן עליה תוספת אחת משלי שהוסיף לו מדינה אחת בחשבון הה"ד "שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה":
ו. [ עריכה ]
ר' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר כתיב (דניאל ז, ט): "וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" שאין לכל בריה אצלו כלום ר' יודן בשם ר' איבו כתיב (ישעיה סג, ג): "פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי וגו'" וכי לסיוען של אומות הקב"ה צריך שאמר ומעמים אין איש אתי אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא לכשאבקר פנקסותיהן של אומות העולם ולא תמצא להן זכות לפני באותה שעה "ואדרכם באפי וארמסם בחמתי" ר' פנחס ור' חלקיה בש"ר סימון אמרי כתיב (זכריה יב, ט): "והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים וגו'" אבקש וכי מי מעכב אלא כך אמר הקב"ה לכשאבקר פנקסותיהן של או"ה ולא תמצא להן זכות לפני אותה שעה אבקש להשמיד את כל הגוים ר' סימון בש"ר יוחנן כתי' (דברים לב, לה): "לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם" וכי גבורה היא שאדם אומר לכשיתמוטטו שונאיהם של ישראל אני פורע מהם אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא לכשיפסקו מצות הרגילות שבינותם ולא תמצא להם זכות לפני באותה שעה "לי נקם ושלם".
ר' ברכיה בשם ר' לוי ור' הונא בשם ר' לוי ור' יודן בשם רבי לוי שלשתן אמרו פסוק אחד (תהלים כא, ט): "תמצא ידך לכל אויביך ימינך תמצא שונאיך" תהא ידך מצויה ליפרע מאויביך תמצא להם מדת הדין תמצא להם מיעוט זכיותיהן שעשו לכך נאמר "ימינך תמצא שונאיך":
ז. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" ר' יודא ור' נחמיה ר' יודא אמר כבש שבע שהן קשות כעשרים כבש עשרים שהן קשות כמאה ר' נחמיה אומר נטל אוכלוסין משבע וכבש עשרים נטל אוכלוסין מעשרים וכבש מאה כיצד כבשן ר' יודא ור' נחמיה ר' יודא אמר כחצי עטרה שאת מכבש את החיצונות והפנימיות נכבשות מאליהן אמר ר' פנחס העולם הוא עשוי כעטרה ור' אבון אמר כאפי קבאי ור' נחמיה אמר כאמת המים אתה מכבש את החיצונות והפנימיות נכבשות מאליהן:
ח. [ עריכה ]
ר' עקיבא היה יושב ודורש ונתנמנמו התלמידים בעא לערערה יתהון אמר מה זכתה אסתר למלוך על "שבע ועשרים ומאה מדינה" אלא כך אמר הקב"ה תבא אסתר בתה של שרה שחיתה שבע ועשרים ומאה שנה ותמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה.
ט. [ עריכה ]
א"ר לוי כל מקום שנאמר שדה הוא עיר עיר מדינה מדינה אפרכיה שדה הוא עיר מניין שנאמר (מ"א ב, כו): "ענתות לך על שדך" עיר מדינה מניין שנאמר (יחזקאל ט, ד): "עבור בתוך העיר בתוך ירושלם" מדינה אפרכיה מניין שנאמר "שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה":
י. [ עריכה ]
"בַּיָּמִים הָהֵם" זה הוא אחד מן המקומות שהיו מלאכי השרת מדדין פיתקין לפני הקדוש ברוך הוא שהיו אומרים לפניו רבש"ע בית המקדש חרב ורשע זה יושב ועושה מרזיחין אמר להם תנו ימים כנגד ימים הה"ד (נחמיה יג,): "בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת וגו'" רב חלבו אמר אללא ווי היו אותן הימים א"ר ביבי ההם הא לאותן הימים המד"א (יחזקאל ל, ב): "הֵילִילוּ הָהּ לַיּוֹם" אמר ר' יצחק נהיה לאותן הימים המד"א (מיכה ב, ד): "וְנָהָה נְהִי נִהְיָה":
יא. [ עריכה ]
"כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ" - אמר רבי יצחק: אומות העולם אין להם ישיבה. איתיבון: והכתיב כשבת המלך! אמר להם: בשבת המלך אין כתיב כאן אלא כשבת המלך, ישיבה שאינה ישיבה; אבל ישיבתן של ישראל ישיבה, שנאמר (שופטים יא, כו): "בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה".
יב. [ עריכה ]
"עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ" ר' כהן בשם ר' עזריה על כסא מלכותו מלכתו כתיב בא לישב על כסא שלמה ולא הניחוהו אמרו לו כל מלך שאינו קוזמיקרטור בעולם אינו יושב עליו עמד ועשה לו כסא משלו כדמותו הה"ד "על כסא מלכותו" על כסא מלכתו כתיב וכי איזה כסא היה (מ"א י, ח): "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל" א"ר אחא והכתיב (שם ב י, א) "ולאחאב שבעים בנים בשומרון" א"ר הושעיא רבה כשם שהיו לו שבעים בנים בשומרון כך היו לו שבעים בנים ביזרעאל וכל אחד ואחד היו לו שני פלטירין אחד לימות החורף ואחד לימות הקיץ הה"ד (עמוס ג, טו): "והכיתי בית החורף על בית הקיץ" ר' יודא ברבי סימון אמר ארבעה שנאמר "ואבדו בתי השן" ורבנן אמרי ששה שנאמר "וספו בתים רבים נאם ה'" וכאן הוא אומר "כסא שן גדול" ר' הושעיא רבה אומר שהיה עשוי כטירכי מרכבתו של מי שאמר והיה העולם הקב"ה וכה"א "שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא" שש כנגד ששה רקיעים ולא שבעה הן אמר ר' אבון הן דמלכא שארי טיטיון שש כנגד שש ארצות ארץ אדמה ארקא גיא ציה נשיה תבל וכתיב (תהלים ט, ט): "והוא ישפוט תבל בצדק" שש כנגד ששה סדרי משנה זרעים מועד נשים נזיקין קדשים וטהרות שש כנגד ששת ימי בראשית שש כנגד שש אמהות שרה רבקה רחל ולאה בלהה זלפה א"ר הונא שש כנגד שש מצות שהמלך הוא מוזהר עליהם ומצווה דכתיב (דברים יז, יז): "לא ירבה לו נשים" "לא ירבה לו סוסים" "וכסף וזהב לא ירבה לו מאד" (שם טז, יט) "לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד" עלה במעלה ראשונה הכרוז מכריז ואומר לו "לא ירבה לו נשים" בשנייה מכריז "לא ירבה לו סוסים" בשלישית מכריז "וכסף וזהב לא ירבה לו" ברביעית "לא תטה משפט" בחמישית "לא תכיר פנים" בששית "לא תקח שחד" וכה"א "וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת" בישיבתו בא לישב אומר לו דע לפני מי אתה יושב לפני מי שאמר והיה העולם.
אמרו כיון שמת שלמה עלה שישק מלך מצרים ונטלו מהם א"ר שמואל בר נחמן הוא שישק הוא פרעה ולמה נקרא שמו שישק מפני שבא בשקיקות על ישראל ואמר הריני נוטל אותו בכתובת בתי עשה מלחמה עם זרח הכושי ונטלו ממנו עשה אסא מלחמה עם זרח הכושי ונפל בידו ונטלו ממנו תאנא אסא וכל מלכי יהודה ישבו עליו וכיון שעלה נבוכדנצר והחריב את ירושלים הגלה אותו לבבל ומבבל למדי וממדי ליון ומיון לאדום א"ר אלעזר בר' יוסי אני ראיתי שבריו ברומי נבוכדנצר ישב עליו כורש ישב עליו אחשורוש בא לישב עליו לא הניחוהו אמרו ליה מי שאינו עשוי קוזמוקרטור בעולם אינו יושב עליו עמד עשה משלו בדמים הה"ד "עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ"מלכתו כתיב.
"וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּא מֵאַחֲרָיו" א"ר אחא כהדא קדירתא דדרגיש "וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה" עלה במעלה הראשונה והארי פושט לו יד ובשנייה נשר פושט לו יד אל מקום השבת כך מקבלין אותו ובמקום השבת שרביט הזהב מאחוריו ויונה נתונה בראשו ועטרה של זהב בפיה כדי שיהא המלך יושב בשבת ועטרה של זהב נוגע ואינו נוגע:
יג. [ עריכה ]
א"ר איבו כתיב (תהלים כב, כט): "כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם" ותימר "עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ" אלא לשעבר היתה מלוכה בישראל כיון שחטאו ניטלה מלכות מהם וניתנה לאומות העולם הה"ד (יחזקאל ל, יב): "ומכרתי את הארץ ביד רעים" אמר רבי יצחק ביד אפוטרופסין רעים למחר כשישראל עושין תשובה הקב"ה נוטלה מעובדי כוכבים ומחזירה להם בישראל אימתי (עובדיה א, כא): "וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן":
יד. [ עריכה ]
"אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" רבי פנחס בשם ר' חננאל אמר אמר לו הקדוש ברוך הוא כורש ייחס שם מדינתו ושם אפרכיא שלו שאמר (דה"ב לו, כג): "בירושלם אשר ביהודה" אף אני אייחס שם מדינתך ושם אפרכיא שלך שנאמר "אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה":
טו. [ עריכה ]
"בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה" ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אמר בשנת שלש למלאכת הכסא כיון שגמר מלאכת הכסא עשה משתה לכל שריו ועבדיו ור' נחמיה אמר בשנת שלש לביטול מלאכת בית המקדש כיון שגמר לביטול מלאכת בית המקדש שלש שנים עשה משתה לכל שריו ועבדיו א"ר שמואל בר אימי ארבעה דברים טובים היו באותו האיש עשה שלש שנים בלא כתר ובלא כסא והמתין ארבע שנים עד שמצא אשה ההוגנת לו ולא היה עושה דבר עד שנמלך א"ר פנחס וכל מי שהיה עושה בו טובה היה כותבה הה"ד (אסתר ו, ב): "וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי וְגוֹ'":
טז. [ עריכה ]
"עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו" אנטונינוס עשה סעודה לרבי אמר לו שמא לא יצאת ידי קנדלה פטים (פירוש שמן עכור) אמר ליה מה הינון חשיבין עלוי אמר ליה שמא יתנו שמן פקטים בקנדילים ויקלקלו את הסעודה אמר ליה והדא מנא לך אמר ליה מאחשורוש דכתיב ביה "עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו":
יז. [ עריכה ]
"חֵיל פָּרַס וּמָדַי" תני בשם ר' נתן מעשרה מדות אלו עשרה חלקים של זנות בעולם תשעה באלכסנדריא ואחד בכל העולם עשרה חלקים של עשירות בעולם תשעה ברומי ואחד בכל העולם עשרה חלקים של עניות בעולם תשעה בלוד ואחד בכל העולם עשרה חלקים של כשפים בעולם תשעה במצרים ואחד בכל העולם עשרה חלקים של טפשות בעולם תשעה בישמעאלים ואחד בכל העולם עשרה חלקים של בריות בעולם תשעה בישמעאלים ואחד בכל העולם עשרה חלקים של כנים בעולם תשעה בפרסיים ואחד בכל העולם עשרה חלקים של נוי בעולם תשעה במדי ואחד בכל העולם עשרה חלקים של כעירות בעולם תשעה במזרח ואחד בכל העולם עשרה חלקים של כח בעולם תשעה בכשדים ואחד בכל העולם עשרה חלקים של גבורה בעולם תשעה ביהודה ואחד בכל העולם עשרה חלקים של יופי בעולם תשעה בירושלים ואחד בכל העולם עשרה חלקים של חכמה בעולם תשעה בארץ ישראל ואחד בכל העולם עשרה חלקים של תורה בעולם תשעה בא"י ואחד בכל העולם עשרה חלקים של חנופה בעולם תשעה בירושלים ואחד בכל העולם הה"ד (ירמיה כג, טו): "כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנופה לכל הארץ":
יח. [ עריכה ]
ד"א "חֵיל פָּרַס וּמָדַי" פעמים שהוא מקדים מדי לפרס ופעמים שהוא מקדים פרס למדי כשהמלכות במדי פרס טפילה לה כשהמלכות בפרס מדי טפילה לה פרס למה קורין אותה פרס שקיבלה את המלכות פרוסות אחד בימי תרדה ואחד בימי אדרכיאן ואחד לעתיד לבא הה"ד (מיכה ה, ד): "והיה זה שלום העיר וגו'" "מָדַי" למה קורין אותה מדי דמודייא להקדוש ברוך הוא א"ר חייא בר אבא מלכי מדי תמימים היו ואין להקדוש ב"ה עליהם אלא עבודת כוכבים שמסרו להם אבותיהם:
יט. [ עריכה ]
"הַפַּרְתְּמִים" ר' אלעזר אמר פרתמים אלו שני לגיונותיו של מלך שאין המלך נקרא אגוסטוס (פירוש קיסר) עד שקורין אותו הם תחלה ואלו הן אמר ר' יצחק דיקומיוני ואגוסטיאני הן הן שנתנו עצה לנבוכדנצר ועלה והחריב בהמ"ק וקעקע הקב"ה את ביצתן והעמיד אחרים תחתיהם ואלו הם ר' יהודה בר' סימון בשם ר' אלעזר אמר יכולני ובר קוריאני ור' הונא אמר בני טעמיא ובני סגניא דיליה ור' יצחק אמר בני טעמיא בני עצתיא דיליה המד"א (דניאל ב, יד): "באדין דניאל התיב עטה וטעם וגו'":
"וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו" ר' אלעזר ור' שמואל בר נחמן רבי אלעזר אמר להדא ארכיון דגדר שהמלך יושב לדין מלמעלה וכל העם יושבין לפניו על הארץ ור' שמואל בר נחמן אמר לבסילקי גדולה שמליאה בני אדם שהמלך יושב במסיבו וכל העם שטוחין על פניהם לפניו לכך נאמר "וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו"
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.