קטגוריה:דברים לב לה
לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ.
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם
לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם
וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק)
-
עזרה
-
תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לִ֤/י נָקָם֙ וְ/שִׁלֵּ֔ם לְ/עֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑/ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔/ם וְ/חָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | קֳדָמַי פּוּרְעָנוּתָא וַאֲנָא אֲשַׁלֵּים לְעִדָּן דְּיִגְלוֹן מֵאֲרַעְהוֹן אֲרֵי קָרִיב יוֹם תְּבָרְהוֹן וּמַבַּע דַּעֲתִיד לְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | קֳדָמַי פּוּרְעֲנוּתָא וַאֲנָא אַשְׁלִים לְעִדָן דְתִימוֹט רַגְלֵיהוֹן לְגָלוּתָא אֲרוּם קָרִיב לְמֵיתֵי יוֹם תְּבַרְהוֹן וּמִבְעָא בִּישָׁתָא דִמְעַתְּדָא לְהוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
"לי נקם ושלם" - עמי נכון ומזומן פורענות נקם וישלם להם כמעשיהם הנקם ישלם להם גמולם וי"מ ושלם שם דבר כמו ושלום והוא מגזרת והדבר אין בהם כמו והדבור ואימתי אשלם להם
"לעת תמוט רגלם" - כשתתום זכות אבותם שהם סמוכים עליו
"כי קרוב יום אידם" - כשארצה להביא עליהם יום איד קרוב ומזומן לפני להביא ע"י שלוחים הרבה
"וחש עתדות למו" - ומהר יבאו העתידות להם
"וחש" - כמו ימהר יחישה עד כאן העיד עליהם משה דברי תוכחה להיות השירה הזאת לעד כשתבא עליהם הפורענות ידעו שאני הודעתים מראש מכאן ואילך העיד עליהם דברי תנחומין שיבאו עליהם ככלות הפורענות ככל אשר אמר למעלה והיה כי יבואו עליך וגו' הברכה והקללה וגו' ושב ה' אלהיך את שבותך וגו'
"לעת תמוט רגלם" - כענין שנאמר תרמסנה רגלרמב"ן (כל הפרק)
מדרש ספרי (כל הפרק)
לי נקם ושלם - אני בעצמי פורע מהם, ואינו פורע מהם לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח; כענין שנ' שמות ג ועתה לכה ואשלחך אל פרעה, ואומר מלכים ב יט ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור.
לי נקם ואשלם אין כתיב כאן אלא לי נקם ושלם. משלים אני מעשים שעשו אבותיהם לפני בעה"ז. ואומר ישעיה סה לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי אל חיקם. ואומר ירמיה טז ושלמתי ראשונה ושנייה משנה עונם וחטאתם:
לעת תמוט רגלם - כענין שנ' ישעיה כז תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים כי קרוב יום אידם. א"ר יוסי: אם מי שנאמר בהם כי קרוב יום אידם - הרי פורענותו ממשמשות ובאות; מי שנ' בהם ישעיה כד מרוב ימים יפקדו - עאכ"ו:
וחש עתידות למו - כשהמקום מביא פורעניות על האומות - מרעיש עליהם את העולם; שנאמ' חבקוק א יעופו כנשר חש לאכול ואומר ישעיה ה האומרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה. כשהמקום מביא יסורים על ישראל אין ממתין הא באיזה צד מוסרם לארבע מלכיות שיהו משועבדים בהם. וכן הוא אומר ישעיה מג אל תירא כי אתך אני להושיעך:
דפים בקטגוריה "דברים לב לה"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.
