ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עירובין/פרק חמישי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק חמישי - כיצד מעברין[עריכה]

ירושלמי עירובין, פרק ה, הלכה א[עריכה]

מתני’: ה_אכיצד מעברין את הערים? בית נכנס בית יוצא. פגום בליטה בקיר נכנס פגום יוצא. היו שם גידודיות קירות של בית הרוס גבוהין עשרה טפחים, וכן גשרים, וכן נפשות שיש בהן בית דירה. מוציאין את המדה כנגדה, ועושין אותה כטבלה מרובעת, כדי שיהא נשכר את הזויות:

גמ’: תנן, כיצד מעברין את הערים? בית נכנס בית יוצא. פגום בליטה בקיר נכנס פגום יוצא. בית נכנס, מוציאין אותו רואים כאילו הוא בחוץ כנגד העיר. פגום יוצא, מוציאין את העיר כנגדו. רב רב (אמורא)° אמר מאברין, ושמואל שמואל (אמורא)° אמר מעברין. מאן דאמר מאברין, שמוסיפין לה אבר, מאן דאמר מעברין, כאשה עוברה. תמן תנינן, אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב רב (אמורא)° אמר יאותו, ושמואל שמואל (אמורא)° אמר יעותו. מאן דאמר יאותו דכתיב (בראשית ל"ד, ט"ו) אך בזאת נאות לכם. מאן דאמר יעותו דכתיב (ישעיהו נ ד) לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן, לפני אידיהן. רב רב (אמורא)° תני אידיהן, ושמואל שמואל (אמורא)° תני עידיהן. מאן דאמר אידיהן דכתיב (דברים ל"ב, ל"ה) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן דכתיב (ישעיהו מד ט) ועידיהם המה. מה מקיים רב רב (אמורא)° טעמא דשמואל שמואל (אמורא)°? ועידיהם המה, שהן עתידין לבייש עובדיהן ליום הדין. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. מוסיפין לה אבר.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1ה_א מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ה':


-----------------------------------דף לא[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף לא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לא עמוד א] תלה רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° עינוי ואיסתכל ביה שצהבו פניו שרבי יוחנן רבי יוחנן° אומר משמו. אמר לו, למה אתה מסתכל בי? אמר לו רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° יש פתגם שאומר צריך לך, צחק לך הזקוק לך מופיע ומראה פנים שוחקות. לא צריך לך, הפליג עליך רמז לו על שהפסיק לבא ללמוד לפניו. תלת עשר שנין עבד עליל  נכנס רבי יוחנן רבי יוחנן° קומי רביה רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° אף דלא צריך. אמר שמואל שמואל (אמורא)° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. גם אילו לא למד דבר, אלא בא סתם. דיו, שהיה מקבל פני רבו. שכל המקבל פני רבו, כאילו מקבל פני שכינה. רבי ברכיה רבי ברכיה° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°. כתיב (שמות ל"ג, ז') ומשה יקח את האהל וגו' כמה הוה רחיק? אמר רבי יצחק רבי יצחק°, מיל. וכתיב והיה כל מבקש ה’. מבקש משה אין כתיב כאן, אלא (שמות ל"ג, ז') והיה כל מבקש ה'. מיכן שכל המקבל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה. רבי חלבו רבי חלבו° ורבי חונה רב הונא° אמרו בשם רב רב (אמורא)° כתיב (מלכים א י"ז, א') ויאמר אליהו התשבי. חי ה’ אלוקי ישראל אשר עמדתי לפניו וגו' והלא אליהו טירונין חדש לנביאים היה עד אז. ואיך אמר אשר עמדתי לפניו? אלא מלמד שכל עמידות שעמד לפני אחיה השילוני רבו, כאילו עמד לפני השכינה. אמר רבי חלבו רבי חלבו° בשם אילן דבית שילה. אפילו אליהו מבקש מים לפניו, היה אלישע נותן על ידיו. מה טעמא? כדכתיב (מלכים ב ג', י"א) פה אלישע בן שפט, אשר יצק מים על ידי אליהו. אשר למד תורה אין כתיב כאן, אלא אשר יצק מים על ידי אליהו. כתיב (שמואל א ג א) והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי. והלא לא שרת, אלא לפני עלי? אלא מלמד שכל שירות ששרת לפני עלי רבו, כאילו שרת לפני שכינה. תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. כתיב (שמות י"ח, י"ב) ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים. וכי לפני האלהים אכלו? אלא מיכן שהמקבל פני חבירו, כאילו מקבל פני שכינה. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מהיכן מעברין? כנגד השקוף מהקו הדמיוני שיוצא מהבית הכי בולט אבל רק אם הבליטה עד אלפים אמה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° לרבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. לא מסתברא שמה שאמרנו שלא מרחיבים את העיר יותר מאלפים אמה אלא כנגד הפגום חורבה מבודדת אחר חורבה מבודדת. אבל מכנגד העיר עצמה אפילו כמה? אמר לו אוף אנא סבר כן. אמר לו, ומה חמית מימר  ראיתה לאמר שקוף שמשמעו אפילו שהעיר עצמה יוצאת? תבאר שהשיקוף הינו לפגום חורבה בודדת. רב נחמן רב נחמן° אמר. אפילו פיגום מצטרף ומישרים קו דמיוני


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לא עמוד ב] אפילו עד ראשה דמדינתא. מילתיה ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר כן. דאמר °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי. יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון. או מטבריה לציפורין על ידי מערות ועל ידי בורגנין. מהו ליתן פגום לפגום? כגון פגום שנמצא בתוך שבעים אמה ושריים מהקו הדמיוני שמתחנו מהפגום הקודם. מילתא דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמרה כן דנותנין פגום לפגום. דאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, יכול אני לעשות שתהא בית מעון מתעברת עם טיבריא. שאת רואה את האיצטדין כאילו היא מליאה בתים. והקצרין, נתון בתוך שבעים ושיריים לאצטדין. ובית מעון, נתון בתוך שבעים ושיריים לקצרים. ואין תמשח מן פיגמא  אם תמדוד מהחורבה המבודדת עצמה, לית נפשה דסיריקין בתוך שבעים ושיריים. ואין תימשך מן פחורתה מהחוט הדמיוני המתוח נפשה דסיריקין בתוך שבעים ושיריים. מהו ליתן עיבור שבעים אמה ושרים שנותנים לעיר לעיבור אחר כל התוספות שהוספנו לעיר? מילתא ד°רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי אמרה כן ה_בדנותנין עיבור לעיבור. דאמר °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי. יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון ומטיבריה לציפורין, על ידי מערות ועל ידי בורגנין. ולא היא. מה שאמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי כאן להילוך, שיכול להלך מעיר לעיר על ידי בורגנין. וכאן מה ששאלנו לעיבור מהיכן מודדים את האלפים אמה האם מהבית האחרון או שמוסיפים עוד שבעים אמה ושריים ורק אז מודדים. רבי אחא רב אחא° אמר, איתפלגון רבי חייה רובה רבי חייא רבה° ובר קפרא בר קפרא°. חד אמר, הדא דאת אמר שמוסיפים לעיר בורגנין וחורבות כמה שרוצים, בעיר גדולה. אבל בעיר קטנה לא תהא התוספת יתירה על העיקר. וחורנה אמרן גדולה בין קטנה דינו שנותנים לו כולה עם תוספת העיבור ועוד אלפים. אמר רבי פנחס רבי פינחס°, מעשה בתלמיד וותיק שלמד הלכות עיבור בשלשה שנים ומחצה לפני רבו. ובא ועיבר את הגליל. ולא הספיק לעבר את הדרום, עד שנטרפה השעה. רבי אבא רבי אבא° ורב יהודה רב יהודה° אמרו בשם רב רב (אמורא)°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

2ה_ב מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ו':

-----------------------------------דף לב[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף לב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לב עמוד א] ה_געיר שהיא בנויה כמין קשת. אם יש בין זו לזו ארבעת אלפים חסר אחת, מהלך את כולה, וחוצה לה אלפים אמה. ארבעת אלפים, אין לו ממקום עירובו, אלא אלפים אמה שאף אם יניח עירוב מצד אחד אף שמגיע לתוך התחום של הצד השני אינו רשאי להמשיך. אמר רבי אחא רב אחא°. מאי טעמא? סבר שמואל שמואל (אמורא)°, אין יתן סנדלוי הכא בקצה אלפים מצד אחד, הוא יכול אתי ברא ונסי לון יכול לבא מהצד השני ולקחת אותם. ואין יתן סנדלוי הכא, הוא אתי ברא ונסי לון. מן כאן אתא ברא, ומן כאן אתא ברא. ואם תאמר שאינו מותר אלא אלפים אמה. נמצא שלהגיע למקום שהניח נעליו מרוח אחת אסור מהרוח השניה מותר? אלא כיוון שיכול להגיעה מהצד השני אף מהצד הראשון מותר. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°. היתה עיר אחת גדולה, ויש בה חריץ עמוק עשרה ואינו רחב ארבעה שחוצה אותה, את רואה אותו כאילו מלא עפר וצרורות, ואם לאו, אתה רואה אותו כמפולש ואינו יכול לערב את כולה. אבל לעניין תחומין אם אין מרחק בין שני חלקי העיר פעמים שבעים אמה ושרים הרי הכל אחד אמר רבי אמי בר יחזקאל רבי אמי בר יחזקאל° בשם רב רב (אמורא)° עיר שהיא בנויה על שפת הנחל. אם יש בינה לנחל ארבע טפחים, מודד מן החומה. שלשה, מודד משפת הנחל החיצונה מעבר לנחל. ובלבד שלא יהא בנחל יותר משבעים ושיריים. מה אנן קיימין? אם משפת הנחל יש מדרון המתלקטת עשרה טפחים מתוך שלש. פשיטא שמודד משפת הנחל החיצונה. שהרי זה כמחיצה וכאילו זה חלק מחומת העיר, אם השיפוע מתלקט פחות מעשרה בארבע. פשיטא שיותר מארבעה טפחים צריך למדוד מן החומה שהרי זה כמישור . אלא כן אנן קיימין, בשיפוע המתלקט עשרה משלש ועד ארבע. אמר רב רב (אמורא)°


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לב עמוד ב] ה_דעיר שהיא בנויה אוהלים, כל אחד ואחד מודד מאהלו. היו שם שלשה צריפין או שלשה בורגנין, מודד מן האהל החיצון. התיב אסי, והכתיב (דברים כ"ג, י"ג) ויד תהיה לך מחוץ למחנה. היאך היו נפנין לחוץ הרי כל מחנה ישראל היה אהלים? רבי חייה בריה דרבי שיבתיי רבי חייה בריה דרבי שיבתיי° מקשי, היאך היו יוצאין לבית מדרשו של משה? משה עשה להן שלשה צריפין או שלשה בורגנין. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, מכיון שהיו חונין ונוסעין על פי הדיבור, כמי שהיו חונין לעולם. ואפילו מחנה אהלים שהוא קבוע נחשב כעיר . רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר, מכיון שהבטיחן הקדוש ברוך הוא שהוא מכניסן לארץ, כמי שהוא לשעה. עליה לכן אמר רבי אבין רבי אבין°, משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה בורגנין. היתה עגולה, ה_המרבעה ריבוע עולם. כדי שיהא מערבה למערבו של עולם. ודרומה לדרומו של עולם. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. אם אין יודע לכוין את הרוחות, צא ולמד מן התקופה. ה_וממקום שהחמה זורחת באחד בתקופת תמוז, עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת טבת, אלו פני מזרח. ממקום שהחמה שוקעת באחד בתקופת טבת, עד מקום שהיא שוקעת באחד בתקופת תמוז, אלו פני המערב. והשאר צפון ודרום. הדא הוא דכתיב (קהלת א', ו') הולך אל דרום וסובב אל צפון. הולך בגלוי אל דרום ביום, וסובב בסתר אל צפון בלילה. סובב סובב הולך הרוח, ועל סביבותיו שב הרוח, אלו פני המזרח והמערב. שפעמים מהלכתו בגלוי ופעמים מסבבתו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

3ה_ג מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ד':


[ע"ב]

4ה_ד מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף י':

5ה_ה מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ג':

6ה_ו מיי' פי"ב מהל' קידוש החודש הלכה א':


-----------------------------------דף לג[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף לג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לג עמוד א] ניחא בשילה ובבית העולמים. דאמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° . כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי ניקנור, שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת בקרן דרומית. ובאחד בתקופת תמוז בקרן צפונית. שבעה שמות נקראו לו. שער סור, שער היסוד, שער חריסית, שער איתון, שער התווך, שער חדש, שער העליון. שער סור ששם היו טמאים פורשין. הדא הוא דכתיב (איכה ד', ט"ו) סורו טמא קראו למו. שער היסוד, ששם לשכת הגזית, שבה היו מייסדין את ההלכה. שער חריסית, שהוא מכוין כנגד זריחת החמה. היך מה דאת אמר (איוב ט', ז') האומר לחרס ולא יזרח. שער האיתון, שהוא משמש כניסה ויציאה. שער התווך, שהוא מיוסד בין שני שערים. שער חדש, ששם חידשו סופרים את ההלכה שטבול יום לא יכנס לעזרת נשים. ה_זשער העליון, שהוא למעלה מעזרת הנשים. ומעלה יתירה היתה בבית העולמים. שבמשכן לא היתה עזרת נשים. ובמדבר מי היה מכוין להן את הרוחות? אמר רבי אחא רב אחא°, ארון היה מכוין להם את הרוחות. הדא הוא דכתיב (במדבר י', כ"א) ונסעו הקהתים נושאי המקדש, והקימו את המשכן עד בואם. המקדש זה הארון (במדבר י', כ"א) והקימו בני מררי את המשכן. אבל לא התחילו, עד בואם של בני קהת שעליהן היה הארון נתון. כיצד היו ישראל מהלכין במדבר? רבי חמא בר חנינה רבי חמא בר חנינא° ורבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, חד אמר כתיבה. וחרנה אמר כקורה. מאן דאמר כתיבה דכתיב (במדבר במדבר ב יז) כאשר יחנו כן יסעו. מאן דאמר כקורה, דכתיב(במדבר בהעלותך י כה)ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנות לצבאותם. מאן דאמר כקורה, מה מקיים קרא דמאן דאמר כתיבה? כאשר יחנו כן יסעו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לג עמוד ב] מה בחנייתן על פי הדיבור, אף בנסיעתן על פי הדיבור. ומאן דאמר כתיבה, מה מקיים קרא דמאן דאמר כקורה? מאסף לכל המחנות לצבאותם. לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה. והיה פרוס מאחרי כלם וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו, הדא הוא דכתיב (במדבר י', כ"ה) מאסף לכל המחנות לצבאותם. תני בשם °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, אף זיזיו וכתליו של קירות הבית היו נמדדין עמה לעיבור העיר. בעי רב הושעיה רב הושעיה° אויר חצר, מהו שימוד עמה? נישמעינה מן הדא, דתנן. בית שנפרץ מרוח אחד, נמדד עמה. משתי רוחות אין נמדד עמה. ואמר רבי אבין רבי אבין° בשם רב יהודה רב יהודה°, ה_חבשניטלה קורתו הגג שלו. אבל אם לא ניטלה קורתו הגג שלו, אפילו נפרץ משני רוחות נמדד עמהם. אם כשניטלה קורתו, לא כאויר חצר הוא? ואת אמרת אם נפרץ מרוח אחד נמדד עימהם. תמן הוקף לבית דירה. ברם הכא אויר חצר לא הוקף לבית דירה. וכשהוא מודד, ה_טלא יהא מודד אלפים אמה מן האמצע מקרן הזוית, מפני שהוא מפסיד, אלא מן הקרנות. מאוזן ומאונך וממלא את הפינה

ירושלמי עירובין , פרק ה, הלכה ב[עריכה]

מתני’: נותנין קרפף לעיר דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, ה_ילא אמרו קרפף אלא בבין שתי עיירות. אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים, עשה קרפף לשתיהן להיות כאחת. ה_יאוכן ג' כפרים המשולשין. אם יש בין שני החיצונים

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

7ה_ז מיי' פ"ה מהל' בית הבחירה הלכה ה':


[ע"ב]

8ה_ח מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ו':

9ה_ט מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ו', מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף י':

10ה_י מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ז':

11ה_יא מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ח':


-----------------------------------דף לד[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף לד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לד עמוד א] מאה וארבעים ואחת ושליש עשה האמצעי את שלשתן להיות אחד:

גמ’: תנן, נותנין קרפף לעיר דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, לא אמרו קרפף אלא בבין שתי עיירות. אמר רב חונה רב הונא° בשם רב רב (אמורא)° °רבי מאיר רבי מאיר ורבנן, מקרא אחד דורשין. דכתיב. מגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה. °רבי מאיר רבי מאיר דרש (במדבר ל"ה, ד') מקיר העיר. מה תלמוד לומר וחוצה? אלא תן חוצה ואז מדוד. מיכן שנותנין קרפף לעיר. רבנין דורשין, וחוצה. מה תלמוד לומר מקיר העיר פעמים שמודדין מקיר העיר ופעמים מחוצה נותנים קרפף. מיכן שאין נותנין קרפף לעיר אחת. הדא אמרה שנותנין רק קרפף אחד לשתי עירות. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° רבי אבונה רבי אבונה° ורבי נחום רבי נחום° אמרו בשם שמואל בר אבא שמואל בר אבא° סלקת נדחתה מתניתא. שהרי משנתנו חולקת ואומרת שנותנים קרפף לזה וקרפף לזה: תנן, אם יש בין שני החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש עשה האמצעי את שלשתן להיות אחד. אמר שמואל שמואל (אמורא)°, בעשויים שורה. בר קפרא בר קפרא° אמר, בעשויים כחצובה. היידני  מיהו אמצעי? ניחא למאן דאמר בעשויים שורה, ברור מי האמצעי, מאן דאמר בעשויים כחצובה היידני  מיהו אמצעי? אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה°. לכל כיוון יהיה אמצעי אחר. אין תמשך מן ההן, ההנו אמצעי. אין תמשח מן ההן, ההנו אמצעי. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי יוסא רבי יוסי בר זבידא° אמרו בשם רבי חנניה רבי חנניה דציפורין°, ובלבד ה_יבשלא יהא האמצעי מופלג יותר מאלפים אמה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. קשייתה קומי רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. תנינן, אם יש בין שני החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש, עשה האמצעי שלשתן להתיר שני החיצונים. היו חמישה. שנים כנגד שנים ואחד באמצע. האמצעי מהו שידון לכאן ולכאן?


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לד עמוד ב] מה צריכה לה? כשהיו שנים מהלכין יחד. אבל אם היה אחד מהלך, נידון לכאן ולכאן

ירושלמי עירובין , פרק ה, הלכה ג[עריכה]

מתני’: ה_יגאין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה, לא פחות ולא יתר. ה_ידולא ימוד אלא כנגד לבו. היה מודד, הגיע לגיא או לגדר, ה_טומבליע וחוזר למידתו. ה_טזובלבד שלא יוציא חוץ לתחום. אם אינו יכול להבליעו. בזו אמר רבי דוסתי בי רבי ינאי רבי דוסתי בי רבי ינאי° משום °רבי מאיר רבי מאיר, שמעתי ה_יזשמקדרין בהרים:

גמ’: תנן, אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה, לא פחות ולא יתר . כמה הוא מידת התחום? ארבעים חבלים. לא ימדוד בחבל שהוא פחות מחמישים, שהוא נמתח ונשכר. ולא יתר שהוא נקמז נוצר בטן ומפסיד. אית תניי תני, מודד ה_יחבחבל של פשתן. ואית תניי תני, בחבל של שלשלת ברזל לח דקה, ואית תניי תני, בחבל של ארבע אמות. אמר °רבי יושוע רבי יהושע בן חנניה. אין לך מידה של אמת שלא ימתח ולא יתכווץ, אלא שלשלת. אבל מה אעשה וכתיב בנביאים (יחזקאל מ', ג') חבלים ופתיל פשתים בידו וקנה המדה. היה ממנו לנחל שבעים וחמש אמה. תרין אמורין. חד אמר. מודד בחבל של חמשים אמה, ה_יטוחוזר לאחוריו עשרים וחמש אמה. וחורנה אמר, מודד בחבל של חמשים אמה והשאר מודד בחבל של ארבע אמות. היה הנחל צר מלמטה ורחב מלמעלן. עד חמשים אמה, את רואה אותו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

12ה_יב מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ח':


[ע"ב]

13ה_יג מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף א':

14ה_יד טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף ג':

15ה_טו מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף ה':

16ה_טז מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף ו':

17ה_יז מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף ד':

18ה_יח מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף א':

19ה_יט טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף ב':


-----------------------------------דף לה[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף לה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לה עמוד א] כאילו מלא עפר וצרורות. ואם לאו, את רואה אותו כמו גיא, ומטפס מקדר ועולה מטפס ויורד. היה הנחל מעוקם וקשה לרדת ולמדוד, אמר רבי חסדיי רבי חסדיי°. בודק בעזרת מצופות כמו הקנה של °רבן גמליאל רבן גמליאל ומשער בה בעיניו במישור, וחוזר ועושה כן בהר במקום הגיא. תנן, אם אינו יכול להבליעו. בזו אמר רבי דוסתי בי רבי ינאי רבי דוסתי בי רבי ינאי° משום °רבי מאיר רבי מאיר, שמעתי שמקדרין בהרים. רבי אחא רב אחא° רבי חיננא רבי חיננא° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° . משמע שלחכמים אין מקדרים. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° ורבי אבונה רבי אבונה° אמרו בשם רב יהודה רב יהודה°, ורבי יודן רבי יודן° מטי בה בשם רב רב (אמורא)° אם העליון יאחז כנגד רגליו והתחתון כנגד ראשו. כל עמה מודיי שמקדרין. העליון כנגד ראשו והתחתון כנגד מתניו, כל עמא מודיי שאין מקדרין. מה פליגין? כנגד לבו. °רבי מאיר רבי מאיר אומר מקדרין. וחכמים אומרים אין מקדרין. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°, ורבי זעירא רבי זעירא° אמר בשם מר עוקבן מר עוקבן°. אין מקדרין אלא בחבל של ארבע אמות. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב חסדאי רב חסדאי°. אין מקדרין לא בערי הלוים ה_כולא במקום עגלה ערופה. ניחא כמאן דאמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שמה שנאמר בערי הלויים (במדבר ל"ה, ד') ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב. ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וכ"ו. אלף מגרש, ואלפיים שדות וכרמים. ותחום שבת אינו מהתורה. ברם כמאן דאמר °רבי עקיבה רבי עקיבא אלף אמה מגרש, ואלפיים תחום שבת. כלום למדו לתחום שבת, ולא מתחום ערי הלוים? לעיקר אין מקדרין, לטפילה מקדרין? ה_כאומניין שלא היו קוברין בתחום ערי הלוים? אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°. דכתיב, ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולכל חייתם. לחיים ניתנו ולא ניתנו לקברות

ירושלמי עירובין , פרק ה, הלכה ד[עריכה]

מתני:' ה_כבאין מודדין אלא מן המומחה. ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחד, ה_כגשומעים למרבה. ה_כדאפילו עבד אפילו שפחה, נאמנין לומר עד כאן תחום שבת. שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר, אלא להקל


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לה עמוד ב]

גמ’: ההדיוט שריבה מה שהמומחה קיצר, אין שומעין לו. תנן, שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר, אלא להקל. אמר רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. הגיעוך סוף תחומי שבת, שאינן מחוורין שהם מדבר תורה שאם לא כן לא היו מקילים בה ולא היו מתירין עוד אלפים אמה על ידי עירוב. רבי מנא רבי מנא° בעי. ניחא אלפים אמה אינו מחוור, ארבעת אלפים אמה מחוור הוא? אמר רבי שמעון בר כרסנא רבי שמעון בר כרסנא° בשם רבי אחא רב אחא°, ה_כהאין לך מחוור מכולם אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל

ירושלמי עירובין , פרק ה, הלכה ה[עריכה]

מתני:' ה_כועיר של יחיד שנעשית של רבים, מערבים את כולה. ושל רבים שנעשית של יחיד, אין מערבין את כולה. אלא אם כן עשה חוצה לה, כעיר חדשהכך שם העיר שביהודה, שיש בה חמשים דיורין, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, שלש חצירות של שני שני בתים:

גמ’: תני בשם °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. ה_כזאין מערבין אותה חציין. קא סלקא דעתין שאינו יכול לערב לפי שהוא חוצה מבוי מפולש. מחלפה שיטתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי  האם רבי יהודה חזר בו? דתני רבי חייה רבי חייא רבה° . כיצד מתירין מבוי המפולש לרשות הרבים? °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, לחי מיכן ולחי מיכן, או קורה מיכן וקורה מיכן. וחכמים אומרים. ה_כחלחי וקורה מיכן, ועושה צורת פתח מיכן. והכא אמר הכן שאי אפשר לערב במבוי מפולש? מה שאמר °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שאין מערבין את חציה, לא על הדא איתאמרת, אלא על הדא דתנן, ה_כטאפילו עיר גדולה כאנטוכיא, ואין בה אלא דלת אחת בלבד, מערבין. על זה תני בשם °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אין מערבין אותה חצין. שאלו אוסרים על אלו לפי שאין להם דרך אחרת לצאת. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. הדא אמרה, בני המבוי שנתנו קורתן באמצע המבוי, אלו מותרין ואלו אסורין. ואם ה_לנתנו אלו קורתן באמצע ואלו בפתח המבוי. אלו ואלו אסורין. שכיוון שנראה כאילו ערבו כולן יחד. שמא יטלטל מבחוץ פנימה והרי לא ערבו יחד. כיצד הוא עושה? נותן את הקורה על פתח המבוי, וכולם משתתפים בעירוב ומתיר את המבוי. חמשה מבואות פתוחים למבוי. נתנו קורתן באמצע המבוי, אלו מותרין ואלו אסורין. נתנו אלו באמצע המבוי ואלו בפתח המבוי, אלו ואלו אסורין. כיצד הוא עושה? נותן את הקורה על פתח המבוי, וכולם משתתפים בעירוב ומתיר את המבוי.


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

20ה_כ מיי' פ"ט מהל' רוצח הלכה ד':

21ה_כא מיי' פ"ט מהל' רוצח הלכה ד', מיי' פי"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ג':

22ה_כב מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף ז':

23ה_כג מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף ח':

24ה_כד מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף י"א:


[ע"ב]

25ה_כה מיי' פכ"ז מהל' שבת הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ד:

26ה_כו מיי' פ"ה מהל' עירובין הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ב סעיף א':

27ה_כז מיי' פ"ה מהל' עירובין הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ב סעיף ד':

28ה_כח מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ד סעיף א':

29ה_כט מיי' פ"ה מהל' עירובין הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ב סעיף ב':

30ה_ל טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף ל"א:


-----------------------------------דף לו[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף לו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לו עמוד א] חד זמן, רבי פנחס רבי פינחס° סלק להכא חזא קורה בפתח דשקקא מבוי דגזוראי מוהלים באמצע המבוי  פעם אחת רבי פנחס רבי פינחס° הגיע לכאן וראה קורה באמצע המבוי של שכונת המוהלים, אמר להן, חלקתם עירובכם? אמר ליה רבי יודה בר שלום רבי יודה בר שלום°, לחיזוק בתים נעשית: תנן, אין מערבין את כולה. אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה כך היה שם העיר שביהודה, שיש בה חמשים דיורין, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. כגון צנן, וחדשה, ומגדל גד, שיש בה חמשים דיורין, אפילו אנשים נשים וטף. אסי אמר, ובלבד ישראל. שדירת נכרי לאו שמיה דירה. רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° וושמעון בר חייה ושמעון בר חייה° אמרו בשם רב רב (אמורא)° אותם בתים שעושים שיור, דווקא בפתוחין לתוכה. שהיו ראוין לערב עם העיר . אמר רבי מנא רבי מנא°. מכיון שהן פתוחין לתוכה, נעשה כולן רשות אחת. ויכולים לערב יחד. וכשלא מערב איתם נחשב שייור

ירושלמי עירובין , פרק ה, הלכה ו[עריכה]

מתני’: ה_לאמי שהיה במזרח ואמר לבנו לערב לו במערב. במערב ואמר לבנו לערב לו במזרח. אם יש ממנו ולביתו אלפים אמה, ולעירובו יותר מיכן. מותר לביתו ואסור לעירובו. לעירובו אלפים אמה ולביתו יותר מיכן. מותר לעירובו ואסור לביתו. ה_לבהנותן את עירובו בעיבורה של עיר, לא עשה כלום. נתנו חוץ לתחום עיבור, ה_לגמה שנשכר הוא מפסיד:

גמ’: תנן, מי שהיה במזרח ואמר לבנו לערב לו במערב. מן קשויי  מהקושיה דמקשי לה בר קפרא בר קפרא°, חייבים לפרש שמה שנאמר במשנה מי שהיה במזרח, הכוונה שהיה במזרח בנו. ומה שאמר לבנו לערב לו במערב, הכוונה במערב בנו. דאם נפרש שהיה במזרח ביתו וציווה על בנו לערב למערב ביתו. ניחא שיהיה ממנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מיכן. ויהיה מותר לביתו ואסור לעירובו. אבל איך יתכן שלעירובו יהיה אלפים אמה ולביתו יותר מיכן, ויהיה מותר לעירובו ולביתו אסור אלא ודאי שהכוונה למזרח או מערב בנו

ירושלמי עירובין , פרק ה, הלכה ז[עריכה]

מתני’: ה_לדאנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. כיצד? מי


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לו עמוד ב] שהיה בעיר גדולה, ונתן את עירובו בעיר קטנה. או בעיר קטנה, ונתן את עירובו בעיר גדולה. ה_להמהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה:

גמ’: כיני מתניתא  כך כוונת המשנה. אנשי עיר גדולה מהלכין את כל העיר קטנה. אנשי העיר קטנה אינן מהלכין את כל עיר גדולה ולא מדובר בשנתן עירובו שם אלא במודד. שאם אלפים אמה כלו אחר העיר כל העיר נעשת לו כארבע אמות ואם הייתה עיר גדולה ואלפים אמה כלו באמצע אינו הולך אלא עד היכן שכלו אלפים אמה. אי הכי מאי כיצד שמשמע שמדובר בנותן עירובו? לית כאן כיצד. העיר עצמה שרואים אותה כד’ אמות מהו שתעלה לד’ אמות ממידת אלפיים? חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אין עיר עולה ממידת אלפיים. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, עיר עולה ממידת אלפיים. בראשונה היו בני טיבריא מהלכין את כל חמתה. ובני חמתה אינן מגיעין אלא עד הכיפה. ועכשיו, בני חמתה ובני טיבריא עיר אחת היא. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. מעשה ברועה אחד זקן, שבא ואמר לפני °רבי רבי יהודה הנשיא. זכור אני שהיו בני מגדל עולין לחמתה, ומהלכין את כל חמתה. ומגיעין לחצר החיצונה הסמוכה לגשר. והתיר °רבי רבי יהודה הנשיא, שיהו בני מגדל עולין לחמתה. ומהלכין את כל חמתה, ומגיעין לחצר החיצונה עד הגשר. ועוד התיר °רבי רבי יהודה הנשיא, שיהו בני גדר יורדין לחמתה ועולין לגדר. ובני חמתה אין עולין לגדר. מאי טעמא? אמר רבי מנא רבי מנא°, מפני הרשויות. שהיו בני גדר פוגעים בבני חמתן כשהיו באים אליהם מפני שהיו חייבים להם כספים. ודווקא בשבת אסר °רבי רבי יהודה הנשיא לפי שמצוי בה שיכרות ויבואו לידי מריבה. רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר, לא מן הטעם הזה. אלא בגין דתנינן, אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. תנן, מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה. או בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה. אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמן° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. מה פליגי באיזה מקרה הם חולקים? בשנתנו עירובן בפלטיא ברחבה. אבל אם נתנו עירובן בבתים, אף °רבי עקיבא רבי עקיבא מודה שקנה שביתה כאילו ישן בעיר, ומהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. רבי אבא בריה דרבי פפי רבי אבא בריה דרבי פפי° בעי. היתה עיר שעירבה עירוב חצירות, ונתנו עירובן עירוב תחומין בפלטיא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

31ה_לא טור ושו"ע או"ח סי' תי"א:

32ה_לב מיי' פ"ו מהל' עירובין הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ח סעיף ג':

33ה_לג מיי' פ"ו מהל' עירובין הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ח סעיף א':

34ה_לד מיי' פ"ו מהל' עירובין הלכה ב', מיי' פכ"ז מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ח:


[ע"ב]

35ה_לה מיי' פ"ו מהל' עירובין הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ח סעיף ב':


-----------------------------------דף לז[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף לז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לז עמוד א] לא כמי שנתנו עירובן בבתים? שהרי כל העיר כד’ אמות. עיר שחרבה. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אומר. ה_לומהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, אין לו ממקום עירובו אלא אלפיים אמה. רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא°, ו°רב חייה בר אשי רב חייה בר אשי אמרו בשם רב רב (אמורא)° הנותן עירובו בדיר או בסהר, מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. ודיר וסהר, לא כמי שחרבו בתים ודיורין? ה_לזעיר חדשה, מודד מן הבתים. וישנה מודד מן החומה. אי זו היא חדשה ואי זו היא ישנה? אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב חסדא רב חסדא°. בנה בתים ואחר כך בנה חומה, זו היא חדשה, דכיוון שהבתים קדמו לחומה אין הם בטלים לחומה. ולכן מודד מן הבתים בנה חומה ואחר כך בנה בתים, זו היא ישנה. רבי זעירא רבי זעירא° אמר, בין זו ובין זו נקראת עיר ישנה. ואי זו היא עיר חדשה? כל שהיו בה דיורין וחרבו. רבי זעירא רבי זעירא° כדעתיה. דאיתפלגון. בנה תשעה בתים לשם קרפף לא למגורים אלא כמחסן ואחד לשם דיור. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. אפילו בנה את העשירי לשם דיור, הרי הוא כהוקף לדיור .

ירושלמי עירובין , פרק ה, הלכה ח[עריכה]

מתני’: אמר להן °רבי עקיבא רבי עקיבא. אי אתם מודין לי בנותן את עירובו על פי המערה, שאין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה? אמרו לו, אימתי? בזמן שאין בה דיורין. ה_לחאבל בזמן שיש בה דיורין, מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. נמצא קל בתוכה מעל גבה. ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה, שאפילו סוף מידתו כלה במערה:

גמ’: אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. קל הוא הקונה שביתה בקרפף ששבת שם, מן הנותן עירובו בקרפף. הקונה שביתה בקרפף, ה_לטמהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה. הנותן עירובו בקרפף, אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה. רבי זעירא רבי זעירא° בעי. היה בדרך ואמר תקנה לי שביתה בקרפף, מהו? אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל רבי חנניה בריה דרבי הילל°. מחלוקת °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי. °רבי מאיר רבי מאיר שאומר


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לז עמוד ב] עיקר עירוב בככר. אם בנותן עירובו בקרפף, אין לו ממקום עירובו אלא אלפיים אמה. קל וחומר במערב ברגליו או באומר תקנה לי שביתה, שאין לו אלא אלפים אמה ממקום עירובו. ל°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שאומר, ה_מעיקר עירוב ברגליו. באומר תקנה לי שביתה בקרפף, מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. גג המגדל נידון כעיר. גג המערה נידון כשדות. תנן, אמרו לו, אימתי? בזמן שאין בה דיורין. אבל בזמן שיש בה דיורין, מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. מה עד שיהיו בה דיורין ממש? או אפילו ראויה לדיורין. מן מה דאמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמן° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, דאת רואה אותה אם מליאה מים וטיט שאי אפשר לגור שם. הדא אמרה, אפילו אם רק ראויה לדיורין. תנן, אבל בזמן שיש בה דיורין, מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר רבי יצחק בי רבי אלעזר°. הדא אמרה, מערה שיש לה שני פתחים. אם יש בין זה לזה ארבעת אלפים אמה חסר אחת, מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. היה ביניהם ארבעת אלפים אמה, אין לו ממקום עירובו אלא אלפיים אמה ואף שנכנס לתחום אלפים שמהפתח השני אינו יכול להמשיך ללכת. אמר רבי אבא רבי אבא°. אסברי רבי זעירא רבי זעירא°. אין יתן סנדלוי הכא בקצה אלפים מצד אחד, הוא יכול אתי ברא ונסי לון  יכול לבא מהצד השני ולקחת אותם ואין יתן סנדלוי הכא, הוא אתי ברא ונסי לון  יכול לבא מהצד השני ולקחת אותם מן כאן אתא ברא, ומן כאן אתא ברא. ואם תאמר שאינו מותר אלא אלפים אמה מכל צד. נמצא שלהגיע למקום שהניח נעליו מרוח אחת אסור מהרוח השניה מותר? אלא כיוון שיכול להגיעה מהצד השני אף מהצד הראשון מותר. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי חיננא רבי חיננא°. אם היתה גגה של מערה ארבעת אלפים אמה חסר משהו, מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. הניח עירובו על גבי חומה של העיר. אפילו כמה מותר שעד צד החיצון של החומה שייך לעיר אפילו אם היתה החומה רחבה הרבה. אם היה גגה של מערה ששת אלפים אמה, מהלך את כולה וחוצה לה, על ידי ניבריות פתחים לאיוורור למערה. אחרי על הגגין של בתים מה הן? האם דינם כקרפף שלא הוקף לדירה ומותר רק בית סאתיים. או דינם כבית ומותר בלי הגבלה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, ורבי אייניא בר פזי רבי אייניא בר פזי° אמרה בשם רב יהודה רב יהודה°, ורבי אחא רב אחא° מטי בה בשם שמואל שמואל (אמורא)°. אחורי הגגים מטלטלין בהן אפילו כור אפילו כוריים. שרואים את מחיצות הבית שהוקפו לדירה כאילו עולות. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, מטלטלין בהן עד בית סאתיים. שהמחיצות עשויות לדירה למטה ולא למעלה. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, מילתיה ד רב רב (אמורא)° פליגא עלוי ד שמאל שמאל° דאמר של°רבי מאיר רבי מאיר מטלטלין בהן עד בית סאתיים. דתנינן תמן. כל גגות העיר רשות אחת. אמר שמואל שמואל (אמורא)° גם כאן עד בית סאתיים. רב רב (אמורא)° אמר, מטלטלין בהן אפילו כור ואפילו כוריים. היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה. שגם שם רב רב (אמורא)° מתיר בכולה. שהרי יש מחיצות שהוקפו לדירה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

40 ה_מ מיי' פ"ז מהל' עירובין הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ט סעיף ז':


הדרן עלך פרק כיצד מעברין