ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עירובין/פרק חמישי

פרק חמישי - כיצד מעברין

כולל שיעורי שמע

ירושלמי עירובין, פרק ה, הלכה א

מתני': ^ה_אכיצד מעברין את הערים? בית נכנס בית יוצא, פגום בליטה בקיר נכנס פגום יוצא. היו שם גידודיות קירות של בית הרוס גבוהין עשרה טפחים וכן גשרים וכן נפשות שיש בהן בית דירה, מוציאין את המדה כנגדה ועושין אותה כטבלה מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות.
גמ': תנן כיצד מעברין את הערים? בית נכנס בית יוצא, פגום בליטה בקיר נכנס פגום יוצא. בית נכנס מוציאין אותו רואים כאילו הוא בחוץ כנגד העיר, פגום יוצא מוציאין את העיר כנגדו. רב° אבא בר אייבו אמר מאברין, ושמואל° בר אבא בר אבא אמר מעברין. מאן דאמר מאברין, שמוסיפין לה אבר. מאן דאמר מעברין, כאשה עוברה. תמן תנינן: אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב° אבא בר אייבו אמר יאותו, ושמואל° בר אבא בר אבא אמר יעותו. מאן דאמר יאותו, דכתיב (בראשית ל"ד, ט"ו) אך בזאת נאות לכם. מאן דאמר יעותו, דכתיב (ישעיהו נ ד) לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן: לפני אידיהן. רב° אבא בר אייבו תני אידיהן, ושמואל° בר אבא בר אבא תני עידיהן. מאן דאמר אידיהן, דכתיב (דברים ל"ב, ל"ה) כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן, דכתיב (ישעיהו מד ט) ועידיהם המה מה מקיים רב° אבא בר אייבו טעמא דשמואל° בר אבא בר אבא? ועידיהם המה, שהן עתידין לבייש עובדיהן ליום הדין. אמר רבי יוחנן° בר נפחא בשם רבי הושעיה°: מוסיפין לה אבר.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

[ע"ב]

1ה_א מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ה':

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף לא

^[דף לא עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
תלה רבי הושעיה° עינוי ואיסתכל ביה שצהבו פניו, שרבי יוחנן° בר נפחא אומר משמו אמר לו: למה אתה מסתכל בי? אמר לו רבי הושעיה°: יש פתגם שאומר צריך לך צחק לך הזקוק לך מופיע ומראה פנים שוחקות. לא צריך לך הפליג עליך רמז לו על שהפסיק לבא ללמוד לפניו. תלת עשר שנין עבד עליל נכנס רבי יוחנן° בר נפחא קומי רביה רבי הושעיה° אף דלא צריך. אמר שמואל° בר אבא בר אבא בשם רבי זעירא°: גם אילו לא למד דבר אלא בא סתם, דיו שהיה מקבל פני רבו, שכל המקבל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה. רבי ברכיה° הכהן ורבי ירמיה° אמרו בשם רבי חייה בר אבא°: כתיב (שמות ל"ג, ז') ומשה יקח את האהל וגו'. כמה הוה רחיק? אמר רבי יצחק° בר אבא: מיל. וכתיב והיה כל מבקש ה' - מבקש משה אין כתיב כאן, אלא (שמות ל"ג, ז') והיה כל מבקש ה'. מיכן שכל המקבל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה. רבי חלבו° ורבי חונה° אמרו בשם רב° אבא בר אייבו: כתיב (מלכים א י"ז, א') ויאמר אליהו התשבי חי ה' אלוקי ישראל אשר עמדתי לפניו וגו'. והלא אליהו טירונין חדש לנביאים היה עד אז, ואיך אמר אשר עמדתי לפניו? אלא מלמד שכל עמידות שעמד לפני אחיה השילוני רבו כאילו עמד לפני השכינה. אמר רבי חלבו° בשם אילן דבית שילה: אפילו אליהו מבקש מים לפניו היה אלישע נותן על ידיו. מה טעמא? כדכתיב (מלכים ב ג', י"א) פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו. אשר למד תורה אין כתיב כאן, אלא אשר יצק מים על ידי אליהו. כתיב (שמואל א ג א) והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי. והלא לא שרת אלא לפני עלי, אלא מלמד שכל שירות ששרת לפני עלי רבו כאילו שרת לפני שכינה. תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע: כתיב (שמות י"ח, י"ב) ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים. וכי לפני האלהים אכלו? אלא מיכן שהמקבל פני חבירו כאילו מקבל פני שכינה. רבי יעקב בר אחא° ורבי יסא° אסי אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא: מהיכן מעברין? כנגד השקוף מהקו הדמיוני שיוצא מהבית הכי בולט אבל רק אם הבליטה עד אלפיים אמה. אמר רבי יוסה° אסי לרבי יעקב בר אחא°: לא מסתברא שמה שאמרנו שלא מרחיבים את העיר יותר מאלפיים אמה אלא כנגד הפגום חורבה מבודדת אחר חורבה מבודדת. אבל מכנגד העיר עצמה אפילו כמה? אמר לו: אוף אנא סבר כן. אמר לו: ומה חמית מימר ראיתה לאמר שקוף שמשמעו אפילו שהעיר עצמה יוצאת? תבאר שהשיקוף הינו לפגום חורבה בודדת. אמר רב נחמן°: אפילו פיגום מצטרף ומישרים קו דמיוני

^[דף לא עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
אפילו עד ראשה דמדינתא. מילתיה ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אמר כן, דאמר °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי : יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון או מטבריה לציפורין על ידי מערות ועל ידי בורגנין. מהו ליתן פגום לפגום כגון פגום שנמצא בתוך שבעים אמה ושריים מהקו הדמיוני שמתחנו מהפגום הקודם. מילתא דרבי שמעון בן לקיש° אמרה כן, דנותנין פגום לפגום. דאמר רבי שמעון בן לקיש°: יכול אני לעשות שתהא בית מעון מתעברת עם טיבריא, שאת רואה את האיצטדין כאילו היא מליאה בתים. והקצרין נתון בתוך שבעים ושיריים לאצטדין, ובית מעון נתון בתוך שבעים ושיריים לקצרים. ואין תמשח מן פיגמא אם תמדוד מהחורבה המבודדת עצמה לית נפשה דסיריקין בתוך שבעים ושיריים, ואין תימשך מן פחורתה מהחוט הדמיוני המתוח נפשה דסיריקין בתוך שבעים ושיריים. מהו ליתן עיבור שבעים אמה ושרים שנותנים לעיר לעיבור אחר כל התוספות שהוספנו לעיר? מילתא ד°רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי אמרה כן ^ה_ב דנותנין עיבור לעיבור. דאמר °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי : יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון ומטיבריה לציפורין על ידי מערות ועל ידי בורגנין. ולא היא מה שאמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי כאן להילוך שיכול להלך מעיר לעיר על ידי בורגנין, וכאן מה ששאלנו לעיבור מהיכן מודדים את האלפים אמה - האם מהבית האחרון או שמוסיפים עוד שבעים אמה ושריים ורק אז מודדים. אמר רבי אחא°: איתפלגון רבי חייה רובה° ובר קפרא°. חד אמר: הדא דאת אמר שמוסיפים לעיר בורגנין וחורבות כמה שרוצים בעיר גדולה, אבל בעיר קטנה לא תהא התוספת יתירה על העיקר. וחורנה אמר: בין גדולה בין קטנה, דינו שנותנים לו כולה עם תוספת העיבור ועוד אלפיים. אמר רבי פנחס°: מעשה בתלמיד וותיק שלמד הלכות עיבורה בשלשה שנים ומחצה לפני רבו, ובא ועיבר את הגליל ולא הספיק לעבר את הדרום עד שנטרפה השעה. רבי אבא° ורב יהודה° נשיאה אמרו בשם רב° אבא בר אייבו:

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

[ע"ב]

2ה_ב מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ו':

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף לב

^[דף לב עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
^ה_געיר שהיא בנויה כמין קשת - אם יש בין זו לזו ארבעת אלפים חסר אחת, מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. ארבעת אלפים אין לו ממקום עירובו אלא אלפיים אמה שאף אם יניח עירוב מצד אחד, אף שמגיע לתוך התחום של הצד השני, אינו רשאי להמשיך. אמר רבי אחא°: מאי טעמא סבר שמואל° בר אבא בר אבא? אין יתן סנדלוי הכא בקצה אלפיים מצד אחד הוא יכול אתי ברא ונסי לון יכול לבא מהצד השני ולקחת אותם. ואין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברא ונסי לון. מן כאן אתא ברא ומן כאן אתא ברא, ואם תאמר שאינו מותר אלא אלפיים אמה נמצא שלהגיע למקום שהניח נעליו מרוח אחת אסור מהרוח השניה מותר. אלא כיוון שיכול להגיעה מהצד השני, אף מהצד הראשון מותר. אמר רבי אבא° בשם רב יהודה° נשיאה: היתה עיר אחת גדולה ויש בה חריץ עמוק עשרה ואינו רחב ארבעה שחוצה אותה, את רואה אותו כאילו מלא עפר וצרורות. ואם לאו, אתה רואה אותו כמפולש ואינו יכול לערב את כולה אבל לעניין תחומין, אם אין מרחק בין שני חלקי העיר יותר משבעים אמה ושרים, הרי הכל אחד. אמר רבי אמי בר יחזקאל° בשם רב° אבא בר אייבו: עיר שהיא בנויה על שפת הנחל - אם יש בינה לנחל ארבע טפחים מודד מן החומה, שלושה מודד משפת הנחל החיצונה מעבר לנחל. ובלבד שלא יהא בנחל יותר משבעים ושיריים. מה אנן קיימין? אם משפת הנחל יש מדרון המתלקטת עשרה טפחים מתוך שלש, פשיטא שמודד משפת הנחל החיצונה שהרי זה כמחיצה וכאילו זה חלק מחומת העיר. אם השיפוע מתלקט פחות מעשרה בארבע, פשיטא שיותר מארבעה טפחים צריך למדוד מן החומה שהרי זה כמישור. אלא כן אנן קיימין בשיפוע המתלקט עשרה משלושה ועד ארבעה. אמר רב° אבא בר אייבו:

^[דף לב עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
^ה_דעיר שהיא בנויה אוהלים, כל אחד ואחד מודד מאהלו. היו שם שלושה צריפין או שלושה בורגנין, מודד מן האהל החיצון. התיב אסי: והכתיב (דברים כ"ג, י"ג) ויד תהיה לך מחוץ למחנה - היאך היו נפנין לחוץ הרי כל מחנה ישראל היה אהלים?! רבי חייה בריה דרבי שיבתיי° מקשי: היאך היו יוצאין לבית מדרשו של משה? משה עשה להן שלושה צריפין או שלושה בורגנין. אמר רבי יוסה° אסי: מכיון שהיו חונין ונוסעין על פי הדיבור, כמי שהיו חונין לעולם, ואפילו מחנה אהלים שהוא קבוע נחשב כעיר. אמר רבי יוסי ברבי בון°: מכיון שהבטיחן הקדוש ברוך הוא שהוא מכניסן לארץ, כמי שהוא לשעה. עליה לכן אמר רבי אבין°: משה עשה להן שלושה צריפין ושלושה בורגנין. היתה עגולה ^ה_המרבעה ריבוע עולם, כדי שיהא מערבה למערבו של עולם ודרומה לדרומו של עולם. אמר רבי יוסה° אסי: אם אין יודע לכוין את הרוחות, צא ולמד מן התקופה. ^ה_וממקום שהחמה זורחת באחד בתקופת תמוז עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת טבת, אלו פני מזרח. ממקום שהחמה שוקעת באחד בתקופת טבת עד מקום שהיא שוקעת באחד בתקופת תמוז, אלו פני המערב. והשאר צפון ודרום. הדא הוא דכתיב (קהלת א', ו') הולך אל דרום וסובב אל צפון - הולך בגלוי אל דרום ביום, וסובב בסתר אל צפון בלילה. סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח - אלו פני המזרח והמערב שפעמים מהלכתו בגלוי ופעמים מסבבתו.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

3ה_ג מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ד':

 [ע"ב] 
 

4ה_ד מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף י':

5ה_ה מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ג':

6ה_ו מיי' פי"ב מהל' קידוש החודש הלכה א':

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף לג

^[דף לג עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
ניחא בשילה ובבית העולמים. דאמר רבי אחא° בשם רבי שמואל בר רב יצחק°: כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי ניקנור, שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת בקרן דרומית ובאחד בתקופת תמוז בקרן צפונית! שבעה שמות נקראו לו: שער סור, שער היסוד, שער חריסית, שער איתון, שער התווך, שער חדש, שער העליון. שער סור - ששם היו טמאים פורשין, הדא הוא דכתיב (איכה ד', ט"ו) סורו טמא קראו למו. שער היסוד - ששם לשכת הגזית שבה היו מייסדין את ההלכה. שער חריסית - שהוא מכוין כנגד זריחת החמה, היך מה דאת אמר (איוב ט', ז') האומר לחרס ולא יזרח. שער האיתון - שהוא משמש כניסה ויציאה. שער התווך - שהוא מיוסד בין שני שערים. שער חדש - ששם חידשו סופרים את ההלכה שטבול יום לא יכנס לעזרת נשים. ^ה_זשער העליון - שהוא למעלה מעזרת הנשים. ומעלה יתירה היתה בבית העולמים שבמשכן לא היתה עזרת נשים. ובמדבר מי היה מכוין להן את הרוחות? אמר רבי אחא°: ארון היה מכוין להם את הרוחות. הדא הוא דכתיב (במדבר י', כ"א) ונסעו הקהתים נושאי המקדש והקימו את המשכן עד בואם - המקדש זה הארון. (במדבר י', כ"א) והקימו בני מררי את המשכן אבל לא התחילו עד בואם של בני קהת שעליהן היה הארון נתון. כיצד היו ישראל מהלכין במדבר? רבי חמא בר חנינה° ורבי הושעיה° - חד אמר כתיבה, וחרנה אמר כקורה. מאן דאמר כתיבה, דכתיב (במדבר במדבר ב יז) כאשר יחנו כן יסעו. מאן דאמר כקורה, דכתיב (במדבר בהעלותך י כה) ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנות לצבאותם. מאן דאמר כקורה, מה מקיים קרא דמאן דאמר כתיבה כאשר יחנו כן יסעו?

^[דף לג עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
מה בחנייתן על פי הדיבור, אף בנסיעתן על פי הדיבור. ומאן דאמר כתיבה, מה מקיים קרא דמאן דאמר כקורה מאסף לכל המחנות לצבאותם? לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין, היה נוסע באחרונה והיה פרוס מאחרי כלם וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו. הדא הוא דכתיב (במדבר י', כ"ה) מאסף לכל המחנות לצבאותם. תני בשם °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי : אף זיזיו וכתליו של קירות הבית היו נמדדין עמה לעיבור העיר. בעי רב הושעיה°: אויר חצר מהו שימוד עמה? נישמעינה מן הדא דתנן: בית שנפרץ מרוח אחד נמדד עמה, משתי רוחות אין נמדד עמה. ואמר רבי אבין° בשם רב יהודה° נשיאה ^ה_ח בשניטלה קורתו הגג שלו, אבל אם לא ניטלה קורתו הגג שלו, אפילו נפרץ משני רוחות נמדד עמהם. אם כשניטלה קורתו לא כאויר חצר הוא, ואת אמרת אם נפרץ מרוח אחד נמדד עימהם? תמן הוקף לבית דירה, ברם הכא אויר חצר לא הוקף לבית דירה. וכשהוא מודד ^ה_טלא יהא מודד אלפיים אמה מן האמצע מקרן הזוית, מפני שהוא מפסיד, אלא מן הקרנות מאוזן ומאונך וממלא את הפינה.

ירושלמי עירובין, פרק ה, הלכה ב

מתני': נותנין קרפף לעיר, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . וחכמים אומרים: ^ה_ילא אמרו בקרפף אלא בבין שתי עיירות. אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים, עשה קרפף לשתיהן להיות כאחת. ^ה_יאוכן שלושה כפרים המשולשין - אם יש בין שני החיצונים

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

7ה_ז מיי' פ"ה מהל' בית הבחירה הלכה ה':

 [ע"ב] 
 

8ה_ח מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ו':

9ה_ט מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ו', מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף י':

10ה_י מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ז':

11ה_יא מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ח':

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף לד

^[דף לד עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
מאה וארבעים ואחת ושליש, עשה האמצעי את שלשתן להיות אחד.
גמ': תנן: נותנין קרפף לעיר, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . וחכמים אומרים: לא אמרו בקרפף אלא בבין שתי עיירות. אמר רב חונה° בשם רב° אבא בר אייבו: °רבי מאיר רבי מאיר ורבנן מקרא אחד דורשין. דכתיב מגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה. °רבי מאיר רבי מאיר דרש (במדבר ל"ה, ד') מקיר העיר - מה תלמוד לומר וחוצה? אלא תן חוצה ואז מדוד, מיכן שנותנין קרפף לעיר. רבנין דורשין: וחוצה - מה תלמוד לומר מקיר העיר? פעמים שמודדין מקיר העיר ופעמים מחוצה נותנים קרפף. מיכן שאין נותנין קרפף לעיר אחת. הדא אמרה שנותנין רק קרפף אחד לשתי עירות. רבי יעקב בר אחא°, רבי אבונה° ורבי נחום° אמרו בשם שמואל בר אבא°: סלקת נדחתה מתניתא שהרי משנתנו חולקת ואומרת שנותנים קרפף לזה וקרפף לזה! תנן: אם יש בין שני החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש, עשה האמצעי את שלשתן להיות אחד. אמר שמואל° בר אבא בר אבא: בעשויים שורה. בר קפרא° אמר: בעשויים כחצובה. היידני מיהו אמצעי? ניחא למאן דאמר בעשויים שורה ברור מי האמצעי. מאן דאמר בעשויים כחצובה, היידני מיהו אמצעי? אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה°: לכל כיוון יהיה אמצעי - אחר אין תמשך מן ההן ההנו אמצעי, אין תמשח מן ההן ההנו אמצעי. רבי יעקב בר אחא° ורבי יוסא° אמרו בשם רבי חנניה°: ובלבד ^ה_יבשלא יהא האמצעי מופלג יותר מאלפיים אמה. אמר רבי יוסה° אסי: קשייתה קומי רבי יעקב בר אחא°: תנינן אם יש בין שני החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש, עשה האמצעי שלשתן להתיר. שני החיצונים היו חמישה שנים כנגד שנים ואחד באמצע, האמצעי מהו שידון לכאן ולכאן?

^[דף לד עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
מה צריכה לה כשהיו שנים מהלכין יחד? אבל אם היה אחד מהלך, נידון לכאן ולכאן.

ירושלמי עירובין, פרק ה, הלכה ג

מתני': ^ה_יגאין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה, לא פחות ולא יתר. ^ה_ידולא ימוד אלא כנגד לבו. היה מודד והגיע לגיא או לגדר, ^ה_טומבליע וחוזר למידתו, ^ה_טזובלבד שלא יוציא חוץ לתחום. אם אינו יכול להבליעו בזו, אמר רבי דוסתי בי רבי ינאי° משום °רבי מאיר רבי מאיר : שמעתי ^ה_יזשמקדרין בהרים.
גמ': תנן: אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה, לא פחות ולא יתר. כמה הוא מידת התחום? ארבעים חבלים. לא ימדוד בחבל שהוא פחות מחמישים, שהוא נמתח ונשכר. ולא יתר, שהוא נקמז נוצר בטן ומפסיד. אית תניי תני: מודד ^ה_יחבחבל של פשתן. ואית תניי תני: בחבל של שלשלת ברזל לח דקה, ואית תניי תני: בחבל של ארבע אמות. אמר °רבי יושוע רבי יהושע בן חנניה : אין לך מידה של אמת שלא ימתח ולא יתכווץ אלא שלשלת. אבל מה אעשה וכתיב בנביאים (יחזקאל מ', ג') חבלים ופתיל פשתים בידו וקנה המדה? היה ממנו לנחל שבעים וחמש אמה. תרין אמורין: חד אמר מודד בחבל של חמשים אמה ^ה_יטוחוזר לאחוריו עשרים וחמש אמה. וחורנה אמר: מודד בחבל של חמשים אמה והשאר מודד בחבל של ארבע אמות. היה הנחל צר מלמטה ורחב מלמעלן עד חמשים אמה, את רואה אותו

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

12ה_יב מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ח':

 [ע"ב] 
 

13ה_יג מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף א':

14ה_יד טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף ג':

15ה_טו מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף ה':

16ה_טז מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף ו':

17ה_יז מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף ד':

18ה_יח מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף א':

19ה_יט טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף ב':

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף לה

^[דף לה עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
כאילו מלא עפר וצרורות. ואם לאו, את רואה אותו כמו גיא ומטפס מקדר ועולה, מטפס ויורד. היה הנחל מעוקם וקשה לרדת ולמדוד, אמר רבי חסדיי°: בודק בעזרת מצופות כמו הקנה של °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה ומשער בה בעיניו במישור וחוזר ועושה כן בהר. במקום הגיא תנן: אם אינו יכול להבליעו בזו, אמר רבי דוסתי בי רבי ינאי° משום °רבי מאיר רבי מאיר : שמעתי שמקדרין בהרים. רבי אחא°, רבי חיננא° ורבי ירמיה° אמרו בשם רבי שמואל בר רב יצחק°: משמע שלחכמים אין מקדרים. רבי יוסה° אסי ורבי אבונה° אמרו בשם רב יהודה° נשיאה ורבי יודן° מטי בה בשם רב° אבא בר אייבו: אם העליון יאחז כנגד רגליו והתחתון כנגד ראשו, כל עמה מודיי שמקדרין. העליון כנגד ראשו והתחתון כנגד מתניו, כל עמא מודיי שאין מקדרין. מה פליגין? כנגד לבו. °רבי מאיר רבי מאיר אומר מקדרין, וחכמים אומרים אין מקדרין. אמר רבי אבא° בשם רב יהודה° נשיאה ורבי זעירא° אמר בשם מר עוקבן°: אין מקדרין אלא בחבל של ארבע אמות. אמר רבי זעירא° בשם רב חסדאי°: אין מקדרין לא בערי הלוים ^ה_כולא במקום עגלה ערופה. ניחא כמאן דאמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס שמה שנאמר בערי הלוים (במדבר ל"ה, ד') ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפיים באמה וכו' אלף מגרש ואלפיים שדות וכרמים ותחום שבת אינו מהתורה. ברם כמאן דאמר °רבי עקיבה רבי עקיבא אלף אמה מגרש ואלפיים תחום שבת, כלום למדו לתחום שבת ולא מתחום ערי הלוים? לעיקר אין מקדרין, לטפילה מקדרין. ^ה_כאומניין שלא היו קוברין בתחום ערי הלוים? אמר רבי אבהו° בשם רבי יוסי בן חנינה°: דכתיב ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולכל חייתם - לחיים ניתנו ולא ניתנו לקברות.

ירושלמי עירובין, פרק ה, הלכה ד

מתני': ^ה_כבאין מודדין אלא מן המומחה. ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחד, ^ה_כגשומעים למרבה. ^ה_כדאפילו עבד אפילו שפחה נאמנין לומר עד כאן תחום שבת, שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל.

^[דף לה עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧

גמ': ההדיוט שריבה מה שהמומחה קיצר, אין שומעין לו. תנן: שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל. אמר רבי הושעיה°: הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין שהם מדבר תורה שאם לא כן לא היו מקילים בה ולא היו מתירין עוד אלפיים אמה על ידי עירוב. רבי מנא° בן יונה בעי: ניחא אלפיים אמה אינו מחוור, ארבעת אלפים אמה מחוור הוא? אמר רבי שמעון בר כרסנא° בשם רבי אחא° ^ה_כהאין לך מחוור מכולם אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל.

ירושלמי עירובין, פרק ה, הלכה ה

מתני': ^ה_כועיר של יחיד שנעשית של רבים מערבים את כולה, ושל רבים שנעשית של יחיד אין מערבין את כולה אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה כך שם העיר שביהודה שיש בה חמשים דיורין, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר: שלושה חצירות של שני שני בתים.
גמ': תני בשם °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי ^ה_כזאין מערבין אותה חציין קא סלקא דעתין שאינו יכול לערב לפי שהוא חוצה מבוי מפולש. מחלפה שיטתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי , דתני רבי חייה°: כיצד מתירין מבוי המפולש לרשות הרבים? °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר: לחי מיכן ולחי מיכן או קורה מיכן וקורה מיכן. וחכמים אומרים: ^ה_כחלחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן. והכא אמר הכן שאי אפשר לערב במבוי מפולש? מה שאמר °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שאין מערבין את חציה לא על הדא איתאמרת אלא על הדא דתנן ^ה_כטאפילו עיר גדולה כאנטוכיא ואין בה אלא דלת אחת בלבד מערבין עליה. תני בשם °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי : אין מערבין אותה חצין שאלו אוסרים על אלו לפי שאין להם דרך אחרת לצאת. אמר רבי יוסה° אסי: הדא אמרה בני המבוי שנתנו קורתן באמצע על פתח המבוי, אלו מותרין ואלו אסורין. ואם ^ה_לנתנו אלו קורתן באמצע ואלו בפתח המבוי, אלו ואלו אסורין שכיוון שנראה כאילו ערבו כולן יחד, שמא יטלטל מבחוץ פנימה והרי לא ערבו יחד. כיצד הוא עושה? נותן את הקורה על פתח המבוי וכולם משתתפים בעירוב ומתיר את המבוי. חמשה מבואות פתוחים למבוי - נתנו קורתן באמצע המבוי, אלו מותרין ואלו אסורין. נתנו אלו באמצע המבוי ואלו בפתח המבוי, אלו ואלו אסורין. כיצד הוא עושה? נותן את הקורה על פתח המבוי וכולם משתתפים בעירוב ומתיר את המבוי.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

20ה_כ מיי' פ"ט מהל' רוצח הלכה ד':

21ה_כא מיי' פ"ט מהל' רוצח הלכה ד', מיי' פי"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ג':

22ה_כב מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף ז':

23ה_כג מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף ח':

24ה_כד מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ט סעיף י"א:

 [ע"ב] 
 

25ה_כה מיי' פכ"ז מהל' שבת הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ד:

26ה_כו מיי' פ"ה מהל' עירובין הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ב סעיף א':

27ה_כז מיי' פ"ה מהל' עירובין הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ב סעיף ד':

28ה_כח מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ד סעיף א':

29ה_כט מיי' פ"ה מהל' עירובין הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ב סעיף ב':

30ה_ל טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף ל"א:

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף לו

^[דף לו עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
חד זמן רבי פנחס° סלק להכא חזא בפתח דשקקא מבוי דגזוראי מוהלים קורה באמצע המבוי, אמר להן: חלקתם עירובכם. אמר ליה רבי יודה בר שלום°: לחיזוק בתים נעשית. תנן: אין מערבין את כולה אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה כך היה שם העיר שביהודה שיש בה חמשים דיורין, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי - כגון צנן וחדשה ומגדל גד שיש בה חמשים דיורין אפילו אנשים נשים וטף. אסי אמר: ובלבד ישראל שדירת נכרי לאו שמיה דירה. רבי אבא בר ממל° ושמעון בר חייה° אמרו בשם רב° אבא בר אייבו: אותם בתים שעושים שיור דווקא בפתוחין לתוכה שהיו ראוין לערב עם העיר. אמר רבי מנא° בן יונה: מכיון שהן פתוחין לתוכה, נעשה כולן רשות אחת ויכולים לערב יחד, וכשלא מערב איתם נחשב שייור.

ירושלמי עירובין, פרק ה, הלכה ו

מתני': ^ה_לאמי שהיה במזרח ואמר לבנו לערב לו במערב במערב ואמר לבנו לערב לו במזרח - אם יש ממנו ולביתו אלפיים אמה ולעירובו יותר מיכן, מותר לביתו ואסור לעירובו. לעירובו אלפיים אמה ולביתו יותר מיכן, מותר לעירובו ואסור לביתו. ^ה_לבהנותן את עירובו בעיבורה של עיר לא עשה כלום. נתנו חוץ לתחום עיבור, ^ה_לגמה שנשכר הוא מפסיד.
גמ': תנן: מי שהיה במזרח ואמר לבנו לערב לו במערב. מן קשויי מהקושיה דמקשי לה בר קפרא°: חייבים לפרש שמה שנאמר במשנה מי שהיה במזרח הכוונה שהיה במזרח בנו, ומה שאמר לבנו לערב לו במערב הכוונה במערב בנו, דאם נפרש שהיה במזרח ביתו וציווה על בנו לערב למערב ביתו ניחא שיהיה ממנו ולביתו אלפיים אמה ולעירובו יותר מיכן ויהיה מותר לביתו ואסור לעירובו, אבל איך יתכן שלעירובו יהיה אלפיים אמה ולביתו יותר מיכן ויהיה מותר לעירובו ולביתו אסור? אלא ודאי שהכוונה למזרח או מערב בנו.

ירושלמי עירובין, פרק ה, הלכה ז

מתני': ^ה_לדאנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. כיצד? מי

^[דף לו עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה או בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה ^ה_להמהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף אומר: אין לו ממקום עירובו אלא אלפיים אמה.
גמ': כיני מתניתא כך כוונת המשנה: אנשי עיר גדולה מהלכין את כל העיר קטנה, אנשי העיר קטנה אינן מהלכין את כל עיר גדולה. ולא מדובר בשנתן עירובו שם אלא במודד - שאם אלפיים אמה כולו אחר העיר, כל העיר נעשת לו כארבע אמות. ואם הייתה עיר גדולה ואלפיים אמה כולו באמצע, אינו הולך אלא עד היכן שכולו אלפיים אמה. אי הכי, מאי כיצד שמשמע שמדובר בנותן עירובו? לית כאן כיצד. העיר עצמה שרואים אותה כד' אמות מהו שתעלה לד' אמות ממידת אלפיים? אמר חזקיה° ורבי סימון° אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא: אין עיר עולה ממידת אלפיים. אמר רבי אלעזר° בן פדת: עיר עולה ממידת אלפיים. בראשונה היו בני טיבריא מהלכין את כל חמתה ובני חמתה אינן מגיעין אלא עד הכיפה, ועכשיו בני חמתה ובני טיבריא עיר אחת היא. אמר רבי ירמיה°: מעשה ברועה אחד זקן שבא ואמר לפני °רבי רבי יהודה הנשיא : זכור אני שהיו בני מגדל עולין לחמתה ומהלכין את כל חמתה ומגיעין לחצר החיצונה הסמוכה לגשר. והתיר °רבי רבי יהודה הנשיא שיהו בני מגדל עולין לחמתה ומהלכין את כל חמתה ומגיעין לחצר החיצונה עד הגשר. ועוד התיר °רבי רבי יהודה הנשיא שיהו בני גדר יורדין לחמתה ועולין לגדר ובני חמתה אין עולין לגדר. מאי טעמא? אמר רבי מנא° בן יונה: מפני הרשויות שהיו בני גדר פוגעים בבני חמתן כשהיו באים אליהם מפני שהיו חייבים להם כספים ודווקא בשבת אסר °רבי רבי יהודה הנשיא לפי שמצוי בה שיכרות ויבואו לידי מריבה. אמר רבי יוסי ברבי בון°: לא מן הטעם הזה אלא בגין דתנינן אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. תנן: מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה או בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף אומר: אין לו ממקום עירובו אלא אלפיים אמה. אמר רבי יצחק בר נחמן° בשם רבי חנינה°: מה פליגי באיזה מקרה הם חולקים? בשנתנו עירובן בפלטיא ברחבה. אבל אם נתנו עירובן בבתים, אף °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף מודה שקנה שביתה כאילו ישן בעיר ומהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. רבי אבא בריה דרבי פפי° בעי: היתה עיר שעירבה עירוב חצירות, ונתנו עירובן עירוב תחומין בפלטיא

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

31ה_לא טור ושו"ע או"ח סי' תי"א:

32ה_לב מיי' פ"ו מהל' עירובין הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ח סעיף ג':

33ה_לג מיי' פ"ו מהל' עירובין הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ח סעיף א':

34ה_לד מיי' פ"ו מהל' עירובין הלכה ב', מיי' פכ"ז מהל' שבת הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ח:

 [ע"ב] 
 

35ה_לה מיי' פ"ו מהל' עירובין הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ח סעיף ב':

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת עירובין דף לז

^[דף לז עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
לא כמי שנתנו עירובן בבתים שהרי כל העיר כד' אמות. עיר שחרבה - רבי אלעזר° בן פדת אומר ^ה_לומהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. שמואל° בר אבא בר אבא אמר: אין לו ממקום עירובו אלא אלפיים אמה. רבי אבא בר כהנא° ו°רב חייה בר אשי רב חייה בר אשי אמרו בשם רב° אבא בר אייבו: הנותן עירובו בדיר או בסהר מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. ודיר וסהר לא כמי שחרבו בתים ודיורין. ^ה_לזעיר חדשה מודד מן הבתים וישנה מודד מן החומה. אי זו היא חדשה ואי זו היא ישנה? אמר רבי זעירא° בשם רב חסדא°: בנה בתים ואחר כך בנה חומה זו היא חדשה דכיוון שהבתים קדמו לחומה אין הם בטלים לחומה. ולכן מודד מן הבתים. בנה חומה ואחר כך בנה בתים זו היא ישנה. רבי זעירא° אמר: בין זו ובין זו נקראת עיר ישנה, ואי זו היא עיר חדשה? כל שהיו בה דיורין וחרבו. רבי זעירא° כדעתיה דאיתפלגון: בנה תשעה בתים לשם קרפף לא למגורים אלא כמחסן ואחד לשם דיור. אמר רבי אלעזר° בן פדת: ואפילו בנה את העשירי לשם דיור, הרי הוא כהוקף לדיור.

ירושלמי עירובין, פרק ה, הלכה ח

מתני': אמר להן °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף: אי אתם מודין לי בנותן את עירובו על פי המערה שאין לו ממקום עירובו אלא אלפיים אמה? אמרו לו: אימתי? בזמן שאין בה דיורין. ^ה_לחאבל בזמן שיש בה דיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. נמצא קל בתוכה מעל גבה, ולמודד שאמרו נותנין לו אלפיים אמה שאפילו סוף מידתו כלה במערה.
גמ': אמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי אלעזר° בן פדת: קל הוא הקונה שביתה בקרפף ששבת שם, מן הנותן עירובו בקרפף. הקונה שביתה בקרפף ^ה_לטמהלך את כולו וחוצה לו אלפיים אמה, הנותן עירובו בקרפף אין לו ממקום עירובו אלא אלפיים אמה. רבי זעירא° בעי: היה בדרך ואמר תקנה לי שביתה בקרפף, מהו? אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל°: מחלוקת °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי . °רבי מאיר רבי מאיר שאומר

^[דף לז עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
עיקר עירוב בככר, אם בנותן עירובו בקרפף אין לו ממקום עירובו אלא אלפיים אמה, קל וחומר במערב ברגליו או באומר תקנה לי שביתה שאין לו אלא אלפיים אמה ממקום עירובו. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שאומר ^ה_מעיקר עירוב ברגליו - באומר תקנה לי שביתה בקרפף מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. גג המגדל נידון כעיר, גג המערה נידון כשדות. תנן: אמרו לו אימתי? בזמן שאין בה דיורין. אבל בזמן שיש בה דיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. מה עד שיהיו בה דיורין ממש או אפילו ראויה לדיורין? מן מה דאמר רבי יצחק בר נחמן° בשם רבי חנינה° דאת רואה אותה אם מליאה מים וטיט שאי אפשר לגור שם, הדא אמרה אפילו אם רק ראויה לדיורין. תנן: אבל בזמן שיש בה דיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר°: הדא אמרה מערה שיש לה שני פתחים - אם יש בין זה לזה ארבעת אלפים אמה חסר אחת, מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. היה ביניהם ארבעת אלפים אמה, אין לו ממקום עירובו אלא אלפיים אמה ואף שנכנס לתחום אלפים שמהפתח השני אינו יכול להמשיך ללכת. אמר רבי אבא°: אסברי רבי זעירא° אין יתן סנדלוי הכא בקצה אלפיים מצד אחד הוא יכול אתי ברא ונסי לון יכול לבא מהצד השני ולקחת אותם. ואין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברא ונסי לון יכול לבא מהצד השני ולקחת אותם. מן כאן אתא ברא ומן כאן אתא ברא, ואם תאמר שאינו מותר אלא אלפיים אמה מכל צד נמצא שלהגיע למקום שהניח נעליו מרוח אחת אסור מהרוח השניה מותר. אלא כיוון שיכול להגיעה מהצד השני, אף מהצד הראשון מותר. אמר רבי אחא° בשם רבי חיננא°: אם היתה גגה של מערה ארבעת אלפים אמה חסר משהו, מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. הניח עירובו על גבי חומה של העיר אפילו כמה מותר שעד צד החיצון של החומה שייך לעיר אפילו אם היתה החומה רחבה הרבה. אם היה גגה של מערה ששת אלפים אמה, מהלך את כולה וחוצה לה על ידי ניבריות פתחים לאיוורור למערה. אחרי על הגגין של בתים מה הן - האם דינם כקרפף שלא הוקף לדירה ומותר רק בית סאתיים או דינם כבית ומותר בלי הגבלה? אמר רבי יוסה° אסי בשם רבי יעקב בר אחא° ורבי אייניא בר פזי° אמרה בשם רב יהודה° נשיאה ורבי אחא° מטי בה בשם שמואל° בר אבא בר אבא: אחורי הגגים מטלטלין בהן אפילו כור אפילו כוריים שרואים את מחיצות הבית שהוקפו לדירה כאילו עולות. °רבי מאיר רבי מאיר אומר: מטלטלין בהן עד בית סאתיים שהמחיצות עשויות לדירה למטה ולא למעלה. אמר רבי יוסי ברבי בון°: מילתיה דרב° אבא בר אייבו פליגא עלוי דשמואל° בר אבא בר אבא דאמר של °רבי מאיר רבי מאיר מטלטלין בהן עד בית סאתיים דתנינן תמן: כל גגות העיר רשות אחת. אמר שמואל° בר אבא בר אבא גם כאן עד בית סאתיים. רב° אבא בר אייבו אמר: מטלטלין בהן אפילו כור ואפילו כוריים. היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה שגם שם רב° אבא בר אייבו מתיר בכולה שהרי יש מחיצות שהוקפו לדירה.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

[ע"ב]

40 ה_מ מיי' פ"ז מהל' עירובין הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ט סעיף ז':

הדרן עלך פרק כיצד מעברין