קטגוריה:שמות יח יב
ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים.
וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכׇל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
וַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל ׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכׇל־לֶ֛חֶם עִם־חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃
וַיִּקַּ֞ח וַ - ו' החיבור
יִּקַּ֞ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqw3ms יִתְר֨וֹ יִתְר֨וֹ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3503
מורפ': HNp חֹתֵ֥ן חֹתֵ֥ן - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2859 a
מורפ': HVqrmsc מֹשֶׁ֛ה מֹשֶׁ֛ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp עֹלָ֥ה עֹלָ֥ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5930 a
מורפ': HNcfsa וּזְבָחִ֖ים וּ - ו' החיבור
זְבָחִ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: c/2077
מורפ': HC/Ncmpa לֵֽאלֹהִ֑ים לֵֽ - מילת יחס
אלֹהִ֑ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: l/430
מורפ': HR/Ncmpa וַיָּבֹ֨א וַ - ו' החיבור
יָּבֹ֨א - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vqw3ms אַהֲרֹ֜ן אַהֲרֹ֜ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 175
מורפ': HNp וְכֹ֣ל וְ - ו' החיבור
כֹ֣ל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/3605
מורפ': HC/Ncmsc׀ זִקְנֵ֣י זִקְנֵ֣י - תואר, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 2205
מורפ': HAampc יִשְׂרָאֵ֗ל יִשְׂרָאֵ֗ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp לֶאֱכָל לֶ - מילת יחס
אֱכָל - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/398
מורפ': HR/Vqc־לֶ֛חֶם לֶ֛חֶם - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3899
מורפ': HNcbsa עִם עִם - מילת יחס
צורת יסוד: 5973 a
מורפ': HR־חֹתֵ֥ן חֹתֵ֥ן - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2859 a
מורפ': HVqrmsc מֹשֶׁ֖ה מֹשֶׁ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp לִפְנֵ֥י לִ - מילת יחס
פְנֵ֥י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc הָאֱלֹהִֽים הָ - מילית, ה' הידיעה
אֱלֹהִֽים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/430
מורפ': HTd/Ncmpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיִּקַּ֞ח גרשיים (שליש, דרגא 4)
יִתְר֨וֹ קדמא (משרת, דרגא 5) חֹתֵ֥ן מרכא (משרת, דרגא 5) מֹשֶׁ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)
עֹלָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) וּזְבָחִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
לֵֽאלֹהִ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיָּבֹ֨א קדמא (משרת, דרגא 5) אַהֲרֹ֜ן גרש (שליש, דרגא 4)
וְכֹ֣ל מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
זִקְנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֗ל רביעי (משנה, דרגא 3)
לֶאֱכָל־לֶ֛חֶם תביר (משנה, דרגא 3)
עִם־חֹתֵ֥ן מרכא (משרת, דרגא 5) מֹשֶׁ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
לִפְנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) הָאֱלֹהִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה קרבן שכולו עוֹלֶה באש המזבח וּזְבָחִים קרבנות שבהן רוב הבשר נאכל על ידי המקריב לֵאלֹהִים להקריב לה' (על המזבח הנזכר לעיל יז, טו), וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם מזון (לחם הוא עיקר האוכל) ובמקרה זה הכוונה לאכילת בשר הקורבנות עִם חֹתֵן מֹשֶׁה, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים ליד המזבח, אכילה שיש בה קדושה (שהרי אכלו מבשר הקורבנות).
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְקָרֵיב יִתְרוֹ חֲמוּהִי דְּמֹשֶׁה עֲלָוָן וְנִכְסַת קוּדְשִׁין קֳדָם יְיָ וַאֲתָא אַהֲרֹן וְכֹל סָבֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵיכַל לַחְמָא עִם חֲמוּהִי דְּמֹשֶׁה קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְסַב יִתְרוֹ עַלְוָון וְנִכְסַת קוּדְשִׁין קֳדָם יְיָ וְאָתָא אַהֲרן וְכָל סָבֵי יִשְרָאֵל לְמֵיכוֹל לַחֲמָא עִם חָמוֹי דְמשֶׁה קֳדָם יְיָ וּמשֶׁה הֲוָה קָאִי וּמְשַׁמֵּשׁ קֳדָמֵיהוֹן: |
רש"י
"וזבחים" - שלמים
"ויבא אהרן וגו'" - ומשה היכן הלך והלא הוא שיצא לקראתו וגרם לו את כל הכבוד אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם
"לפני האלהים" - מכאן שהנהנה מסעודה שתלמידי חכמים מסובין בה כאלו נהנה מזיו השכינה (ברכות כד)
[כו] מכאן שהנהנה מסעודה שתלמידי חכמים מסובין וכו'. ביאור זה, כי הסעודה שיש בה תלמידי חכמים נחשב כאילו נהנו מזיו שכינה, כי זאת הסעודה - (היא) [ש]ראוי לתלמיד חכם להיות נהנה מזיו השכינה, כי כל דבר הוא נהנה לפי מה שהוא; הגוף נהנה ממה שהוא שייך לו להתפרנס מדבר הגשמי, אבל תלמיד חכם במה שהוא שכלי, הנאתו הוא מהמתיחס לשכל, שהוא כמו שהעין הוא נהנה כאשר יראה ויביט דברים נאים וצורות משובחות שהם נאים לעין, כך עין השכל גם כן נהנה בראות הזיו וההוד מן השכינה, שזהו הנאת השכל. וזהו שאמרו (ברכות דף יז.) 'העולם הבא אין בו אכילה ושתיה, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו שכינה', רצו במה שאמרו 'צדיקים יושבים' על הקיום שיהיה לצדיקים, [ש]נקרא ישיבה. ובמה שאמרו 'ועטרותיהם בראשיהם' יורה שהם נבדלים מן כל גשמות, וזהו ענין העטרה שבראשם, כי כל חמרי מתפעל משועבד, אבל הצדיקים הם יהיו בלתי חומר, וזהו העטרה המורה מלכות, וזה ענין נפלא [ו]ברור. ואמרו 'ונהנים מזיו שכינה', כי זהו הנאת הנבדל השכלי, כמו שאמרנו שאין לו הנאת הגוף, שהוסר ממנו, אם כן הנאתו בזיו שכינה, כי זה מתייחס אל השכל, כמו שהעין נהנה במראיו. אף על גב שאין הזיו גשמי חס ושלום, מה בכך, שלא נקרא הדבר 'זיו' בשביל הגשמות שבו, רק נקרא 'זיו' מפני שהוא רחוק מהגשמות העב והעכור. ולפיכך יאמר שנהנה מזיו השכינה, כי יהנה השכל במה שהוא מתיחס לו, כמו שאמרנו. ולכך אמרו (ברכות דף סד.) מפני שהוא יושב עם תלמיד חכם בסעודה, ותלמיד חכם מצד השכל ראוי להיות נהנה מזיו השכינה, יאמר כאילו נהנו מזיו השכינה. ודוקא יושב בסעודה, כי אל הישיבה דשייך דוקא בסעודה - שייך לומר כאילו נהנה מזיו שכינה, כמו שאמרו 'צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו שכינה'. וזה דבר מופלג בחכמה, ואין כאן מקום זה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
זְבָחִים – שְׁלָמִים.
וַיָּבֹא אַהֲרֹן... – וּמֹשֶׁה הֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא הוּא שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ וְגָרַם לוֹ אֶת כָּל הַכָּבוֹד? אֶלָּא שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵיהֶם.
לִפְנֵי הָאֱלֹהִים – מִכַּאן שֶׁהַנֶּהֱנֶה מִסְּעֻדָּה שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְסֻבִּין בָּהּ, כְּאִלּוּ נֶהֱנֶה מִזִּיו הַשְּׁכִינָה (ברכות ס"ד ע"א).
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" לאכל לחם עם חותן משה" לשמוח עמו על שנכנס תחת כנפי שכינה, כענין ישמח ישראל בעושיו:
" לפני האלהים" לפני המזבח אשר עליו הקריבו אותם הזבחים, אם שהיה אותו המזבח שבנה משה באבדן עמלק אם שהיה זולתו ולא נזכר בנינו. והיתה אכילתם הזבחים לפני המזבח, כענין הנאכלים לפנים מן הקלעים:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עוֹלָה וּזְבָחִים". הכתוב מתמיה עליו: אדם שהיה עובד וזובח ומקטר ומנסך לעבודה זרה שלו, ועכשיו הוא מביא עולה וזבחים לאלהים?
"וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל". ומשה להיכן הלך? והלא מתחילה יצא לקראתו, שנאמר: "ויצא משה לקראת חותנו", ועכשיו להיכן הלך? מלמד שהיה עומד ומשמש עליהן. "וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל". מה תלמוד לומר "לִפְנֵי הָאֱלֹהִים"? אלא מלמד שכל המקביל פני חברו כמקביל פני שכינה. אמר ר' אבין: הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה, כאלו נהנה מזיו שכינה, שנאמר: "ויבוא אהרן" וגו'. וכי לפני האלהים אכלו? והלא לפני משה אכלו, אלא לומר לך כל וכו'.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות יח יב"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.