רשב"ם על שמות יח

<< · רשב"ם על שמות · יח · >>

(א). אשר עשה אלהים למשה: שלא הזיקו פרעה ושגידלו הק' בעיני פרעה ועבדיו ועשה לישראל ניסים על ידו:

(ב). אשר שילוחיה: לאחר שהחזירה ושילחה משה ממצרים אע"פ שלא ראינו עד עכשיו שהחזירם לבית חמיו, ויש מפרשים ואחרי כן שלח לה נדוניתה כדכתיב ויתנה שילוחים לבת פרעה, ונראה הוא פשט שלא מצינו מקראות בעניין זה, אלא קודם ששלחה יתרו לה ולבניה במדבר היה לכתוב למעלה אחרי פרשת דמים למולות ואחר כך חזר משה ושילחה אצל אביה לה ולבניה דוגמת וחם הוא אבי כנען, אחר שילוחיה כמו ואחר תטהר וכמו שפירשתי אחר נאחז בסבך, קדמו שרים אחר נוגנים:

(ו). ויאמר שליח יתרו אל משה אני חותנך יתרו:

(ז). התלאה אשר מצאתם בדרך: רדיפת פרעה, מים ומן ובשר שנתן להם הק':

(ט). ויחד: מגזרת חדה, כמו עוז וחדוה כדין כל תיבות של בג"ד כפ"ת שמגזרת חטופי למד פעל שסופם דגשים, מן בכה ויבך, מן פתה ויפת בסתר לבי יפת אלהים ליפת, שסופם דגש כמו אל תוסף כל דבריו, מן שבה וישב:

(י). אשר הציל אתכם: משה ואהרן מיד מצרים ומיד פרעה, ואת העם משיעבוד מצרים:

(יא). מכל האלהים: כי אין בהם כח לנקום צרת מאמיניהם:
כי בדבר: כלומר כי על כל דבר אשר זדו מצרים עליהם נתעולל בהם, זהו עיקר פשוטו:

(יב). ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חתן משה: לכבוד יתרו באו, ומשה לא הוצרך להזכיר כי האהל שלו הוא:

(יג). לשפוט את העם: אפילו אם בא יתרו קודם מתן תורה, דיני ממונות היה להם מעולם, אף כי אמרו רבותינו כי במרה ניתנו להם דינים כדכתיב שם שם לו חק ומשפט, ונראין הדברים שאחר מתן תורה בא, כתוב כאן אשר הוא חונה שם הר האלהים, ולפנינו הוא אומר בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני, ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני וגו', ויחן שם ישראל נגד ההר, נמצאת פרשת רפידים וחניית ההר קדמה לפרשה זו, אבל שלא להפסיק פרשיות של מצות הקדים לפרשת יתרו:
מן הבקר עד הערב: לפי שהוא לבדו שופט את כל העם ואין לו מסייעים:

(יד). מדוע אתה יושב לבדך: ולפיכך כל העם נצב עליך מן בקר עד ערב:

(טו). כי יבא אלי העם לדרוש אלהים: כלומר אני לבדי צריך לשאל אלקים ואין בהם רגיל לדבר אל אלקים כי אם אני לבדי:

(יח). נבל תבל: כמו ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו, לשון שלך מתלבלת להשיב לכמה בני אדם יחד וגם הם מתבלבלים לשונם זה צועק וזה צועק, ואין בך כח להשיב לכולם כסדר זה אחר זה:

(יט). ויהי אלהים עמך: כלומר ויכולת עמוד:
היה אתה לעם מול האלהים: לאותם דינים שצריך לדרוש אלהים אתה תשמע מה יאמר לך הק' והזהרת אותם, וזהו הדבר הקשה יביאו אליך, אבל שאר דינים הנודעים בקל לחכמי ישראל שתשים עליהם ישפטו הם והקל מעליך:

(כא). אנשי חיל: אנשי ממון וגבורה שלא יגורו מפני איש:
שנאי בצע: שוחד וגזל קרוי בצע בכל מקום, הוי בוצע בצע רע לביתו, מה בצע כי נהרוג מה שכר, כי יבצע כי ישל אלוה נפשו:

(כב). כל הדבר הגדול: לדרוש אלהים:
וציוך אלהים: כשיצוך אלהים לשופטם, ויכולת עמוד על ידי מסייעיך, וגם כל העם הזה הנצב עליך מן הבקר ועד הערב יבא מהרה איש איש אל ביתו בשלום:

(כו). ישפוטו הם: כמו לא תעבורי מזה, בכמה מקומות אוּ במקום אוֹ: