רשב"ם על שמות יט

<< · רשב"ם על שמות · יט · >>

(ב). נגד ההר: הנזכר למעלה תעבדון את האלהים על ההר הזה:

(ד). על כנפי נשרים: שהעברתי אתכם את הים ביבשה כנשרים שעוברים ימים דרך פריחה, וגם שלא הוזקתם כדכתיב כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף:
ואביא אתכם אלי: להיות אני לכם לאלהים:

(ה). כי לי כל הארץ: וכל העמים שלי ולא בחרתי כי אם אתכם לבדכם:

(ו). ממלכת כהנים: שרים, כמו ובני דוד כהנים היו:

(ח). וישב משה את דברי העם אל ה': למחר, כמו שמפרש והולך ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן וגו' אז ויגד משה את דברי העם אל ה' זהו וישב משה וגו', כולל ואחר כך מפרש כך אמר לו משה להק' כבר מאתמול קיבלו עליהם לעשות מה שתצוום, וכמוהו ותצא אש מלפני ה' ותאכל את העולה, ובתוך כך ויקחו שני בני אהרן נדב ואביהוא וגו' ותצא אש מלפני ה', מצא נדב ואביהוא לפני מזבח הזהב שבהיכל בהקריבם עליו אש זרה ושרפם ויצא לחוץ ואכל את העולה על מזבח הנחושת שבעזרה חוץ להיכל, וכן בספר שופטים בפ' מיכה וישב את אלף ומאה הכסף לאמו בתחילה אמר הפסוק וישב את הכסף לאמו ופירש אח"כ כיצד ותאמר אליו וגו' וישב את הכסף לאמו:

(ט). בעב הענן: עב וחשך שלא להסתכל בשכינה:

(י). וקדשתם: לשון הזמנה, כמו התקדשו למחר ואכלתם בשר:

(יא). ירד ה' לעיני כל העם: יש לומר ויאמר ה' של תחילת הפסוק על ידי מלאך לכן ירד ה', ולא הק' בעצמו מדלא כתיב ארד, כמו שפירשתי וה' המטיר על סדום וגו' מאת ה' מן השמים, וגם בהגדות ראשון שבפסוק גבריאל והשני הק':

(יב). והגבלת: הראה להם ועשה להם סימני גבול עד היכן יכולין ליקרב:

(יג). לא תגע בו יד: הנוגע בהר שאמרתי מות יומת מרחוק ימיתוהו שלא יקרבו אל הר להמיתו ויתחייבו אף הם מיתה, לכן לא תגע בו יד להמיתו אלא יורוהו בחיצים מרחוק או ישליכו עליו אבנים לסקלו:
במשוך היובל: בהסתלך שכינה ויפסקו קול השופרות והלפידים:

(יח). עשן כולו: חציו קמץ וחציו פתח כי לשון פעל הוא, העשין כולו, אבל עשן שהוא שם דבר כולו קמץ:
כעשן: כעישון פומי"אה ב"ל, ואילו היה שם דבר היה לומר כעשן הכבשן, כאשר יאמר מן דבר דבר השמיטה, מן בקר בקר זבח השלמים, כן יאמר מן הבית ימלא עשן עשן הכבשן כשהוא דבוק:

(יט). משה ידבר: אל הק' ואין קולו נשמע לשום אדם אלא להק', אבל הק' יעננו למשה בקול גדול בשביל קול השופר שהולך וחזק מאוד, וצריך שיהיה קולו של הק' נוצח קול השופר להשמיע למשה:

(כא). פן יהרסו: ממצבם להתקרב ולראות:

(כב). הכהנים: הבכורות:
יתקדשו: בעמידתן:

(כג). ויאמר משה אל ה' לא יוכל העם וגו': המפרש שכך אמר משה כבר אמרת לנו זה שלשה ימים והגבלת את ההר וגו' השמרו לכם עלות בהר, ולמה אתה צריך לומר לי עכשיו פעם שנייה, טעות הוא בידו, שהרי מזרזין לאדם בשעת מעשה אף לאחר שזירזוהו קודם מעשה, שמזרזין לאדם פעם שנייה בשעת מעשה לומר עתה הגיע הזמן לעשות מה שאמרתי, ועוד פסוק שני שחזר ואמר לו לך רד וגו' מה בא לחדש? אלא כך אמר משה להק' דרך שאילה וכן שאל לו, אתמול שלשום אמרת לי שלא יוכל העם לעלות אל הר סיני, כשהזהרת את העם על ידי בהגבלה אמרת לי השמרו לכם על בהר, ועכשיו אתה אומר לי פן יהרסו אל ה', שמא אתה מוסיף שאפילו להתקרב מעט כדי להסתכל ולראות אפילו רחוק מן ההר אסור? והשיב לו הק' לך רד ועלית אתה ואהרן אחיך עמך והכהנים והעם אל יהרסו אל ה' לעלות, וגם עתה לא אמרתי לראות בלא עלייה לא אמרתי לך:
ויאמר אליהם: מצות הגבלה מעכשיו: