רשב"ם על שמות כ

<< · רשב"ם על שמות · כ · >>

(ג). לא יהיה לך וגו': שאני לבדי הוצאתיך:

(ה). לשנאי: אם הבנים שנאי:

(ו). ועושה חסד לאלפים: לבנים שלשים רבעים חמשיים עשריים מאות ואלפים, בנים אלפים הם אלף דור, ולא קשו קראי אהדדי לפי הפשט, בכאן מדברים בבנים ובני בנים ובבני בני בנים, וכל בנים דור אחד, ובני בניהם דור שני, והבנים של דור אחרון אחרון, של אלף קרואים בנים אלפים, אבל במשנה תורה שאינו מזכיר לא בנים ולא שילשים ולא רבעים, הוא אומר וידעת כי ה' אלקיך וגו' לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור, ואותו אלף דור הוא בנים אלפיים:

(ז). לא תשא וגו': כל זה מכבודו שלה ק' וגם שמירת שבת שאחריו וגם כיבוד אב ואם שהוקש כבודם לכבוד של מקום כדכתיב כבד את ה' מהונך:

(ח). זכור את יום השבת: כל זכירה עונה על ימים שעברו זכור ימות עולם וגו' בהנחל עליון גוים, זכור את היום הזה לעולם, כי לשעבר ביום הזה יצאתם ממצרים, זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלקיך וגו' ובחורב וגו', זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה, אף כאן זכור את יום השבת של ששת ימי בראשית כמו שמפרש והולך כי ששת ימים עשה ה' וגו' כמו שכתוב כאן, ולפיכך נכתב כאן זכור כדי לקדשו להיות שובת ממלאכה:

(י). על כן ברך ה' את יום השבת: שכשהגיע עת יום השבת כבר ברא הק' כל צורכי הבריות ומזונותם ונמצא השבת מבורך מכל טוב, ולכן ויקדשהו לשבות בו לעדות כמו ששבת הק' שברא תחילה את הכל ואחר כך שבת:

(יג). לא תרצח: כל רציחה הריגה בחינם הי בכל מקום, מות יומת הרוצח, הרצחת וגם ירשת, צדק ילין בה ועתה מרצחים, אבל הריגה ומיתה יש בחינם כמו ויהרגהו דקין, ויש בדין כמו והרגת את האשה, ומה שכתוב אשר ירצח את רעהו בבלי דעת, לפי שמדבר בעניין רוצח במזיד לכך הוא אומר ואם רציחה זו בכלי דעת פטור, תשובה למינים והודו לי, ואף על פי שיש בספריהם אני אמית ואחיה בלשון לטין של לא תרצח, הם לא דיקדקו:

(טו). רואים את הקולות: הברד והאבנים כדכתיב קולות אלהים וברד:

(טז). ויאמרו אל משה: לאחר ששמעו עשרת הדברים דבר אתה עמנו, ואילמלא שאמרו כך יש לומר שהיה אומר להם הק' כל המצות מפיו:

(יז). נסות: להוכיח אתכם:

(כ). אלהי כסף ואלהי זהב: אפילו לזכרון שמים לא תעשו, שיש טועים וסבורים שיש בהם ממש, ואע"פ שציוה הק' לעשות כרובים על הארון, לישיבתו נעשו דוגמת כרובי כסא של מעלה ולא להשתחוות להם:

(כא). מזבח אדמה תעשה לי: לפי שהאומות עושים אשריהם על המזבחות כדכתיב בגדעון ואת האשרה אשר עליו תכרת, וכתיב כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם וגו', לא תטע לך אשירה כל עץ אצל מזבח, לכך אומר הקב"ה ואפילו אם תעשה לי מזבח לא תעשהו אלא מאדמה שאין רגילים לעשות ציורים וצלמים כי אם מלאכה חלקה, ואף אם תרצה לעשות מזבח אבנים, אבנים שלמות תבנה את המזבח של ה' אלקיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל כדכתיב במשנה תורה, ולא תבנה אתהן גזית, כי כשבונים אותן גזית בכלי ברזל רגילין המסתתין לעשות בהם ציורים וצלמים כדכתיב בישעיה גבי צלמים חרש ברזל מעצד ופעל בפחם ובמקבות יצרהו וגו' יתארהו בשרד יעשהו במקצועות ובמחוגה יתארהו:

(כג). ולא תעלה במעלות: לפיכך הכבש עשוי אבנים משופע, גבוה עשר וארכו של שלשים, וגם מלח משליכים עליו שלא יחליקו כהנים בעלותם בו: