ילקוט שמעוני על שמות יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · ילקוט שמעוני על שמות · יח · >>

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עוֹלָה וּזְבָחִים". הכתוב מתמיה עליו: אדם שהיה עובד וזובח ומקטר ומנסך לעבודה זרה שלו, ועכשיו הוא מביא עולה וזבחים לאלהים?

"וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל". ומשה להיכן הלך? והלא מתחילה יצא לקראתו, שנאמר: "ויצא משה לקראת חותנו", ועכשיו להיכן הלך? מלמד שהיה עומד ומשמש עליהן. "וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל". מה תלמוד לומר "לִפְנֵי הָאֱלֹהִים"? אלא מלמד שכל המקביל פני חברו כמקביל פני שכינה. אמר ר' אבין: הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה, כאלו נהנה מזיו שכינה, שנאמר: "ויבוא אהרן" וגו'. וכי לפני האלהים אכלו? והלא לפני משה אכלו, אלא לומר לך כל וכו'.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה וְגוֹ'". ממחרת יום הכיפורים. "וישב משה לשפוט וגו'". וכי מן הבקר עד הערב היה דן את ישראל? והלא אין הדיינין דנין אלא עד זמן סעודה, ומה תלמוד לומר "מן הבקר עד הערב"? אלא מלמד שכל מי שמוציא את הדין לאמתו, מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית; כתיב כאן: "מן הבקר עד הערב", ולהלן הוא אומר: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". אמר ר' הונא: מחלוקת בשעת משא ומתן, אבל בשעת גמר דין דברי הכל דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה, דכתיב: וישב משה לשפוט את העם וגו'. ועוד, דהא עדים כגמר דין דמי וכתיב בהו: "ועמדו שני האנשים". אמר עולא: מחלוקת בבעלי דינין, אבל בעדים דברי הכל בעמידה, שנאמר: ועמדו שני האנשים. רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי בדינא כולי יומא, הוה קא חליש ליבייהו. תנא להו רב חייא בר רב מדיפתי: ויעמוד העם על משה מן הבקר עד הערב. וכי תעלה על דעתך שמשה היה יושב ודן וכל היום כולו? תורתו אימתי נעשית? אלא לומר לך כל דיין שדן וכו' כדלעיל; ועד מתי יושבין בדין? עד זמן סעודה. אמר ר' אחא: מאי קרא? "אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי", בגבורה של תורה ולא בשתיה של יין.