מ"ג שמות יח יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות יח · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַהֲוָה בְּיוֹמָא דְּבָתְרוֹהִי וִיתֵיב מֹשֶׁה לִמְדָּן יָת עַמָּא וְקָם עַמָּא עִלָּווֹהִי דְּמֹשֶׁה מִן צַפְרָא עַד רַמְשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה בְּיוֹמָא דְבָתַר יוֹמָא דְכִפּוּרֵי וִיתֵיב משֶׁה לְמֵידַן יַת עַמָּא וְקָם עַמָּא קֳדָם משֶׁה מִן צַפְרָא עַד רַמְשָׁא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי ממחרת" - מוצאי יום הכפורים היה כך שנינו בספרי ומהו ממחרת למחרת רדתו מן ההר ועל כרחך אי אפשר לומר אלא ממחרת יוה"כ שהרי קודם מתן תורה א"א לומר והודעתי את חקי וגו' ומשנתנה תורה עד יוה"כ לא ישב משה לשפוט את העם שהרי בי"ז בתמוז ירד ושבר את הלוחות ולמחר עלה בהשכמה ושהה שמונים יום וירד ביוה"כ ואין פרשה זו כתובה כסדר שלא נאמר ויהי ממחרת עד שנה שניה אף לדברי האומר יתרו קודם מ"ת בא שילוחו אל ארצו לא היה אלא עד שנה שניה שהרי נאמר כאן וישלח משה את חותנו ומצינו במסע הדגלים שאמר לו משה (במדבר י) נוסעים אנחנו אל המקום וגו' אל נא תעזוב אותנו ואם זו קודם מ"ת מששלחו והלך היכן מצינו שחזר וא"ת שם לא נאמר יתרו אלא חובב ובנו של יתרו היה הוא חובב הוא יתרו שהרי כתיב (שופטים ד) מבני חובב חותן משה

"וישב משה וגו' ויעמוד העם" - יושב כמלך וכולן עומדים והוקשה הדבר ליתרו שהיה מזלזל בכבודן של ישראל והוכיחו על כך שנא' מדוע אתה יושב לבדך וכלם נצבים

"מן הבקר עד הערב" - (שבת י) אפשר לומר כן אלא כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפי' שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו עוסק בתורה כל היום וכאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמר בו ויהי ערב וגו' (מגילה י)

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי ממחרת" - ממחרת היום שעשו זה שנזכר ישב משה לשפוט את העם ואמרו במכילתא (כאן) ממחרת יום הכפורים ואין דעתם לומר שיהיה ממחרת רמז ליום הכפורים כי יום הכפורים לא נזכר בכתוב שיאמר עליו ממחרת וגם כן אין הכונה שיהיה ממחרתו ממש כי לא אכלו ביום הכפורים אם היה להם יום הכפורים בשנה ראשונה קודם שנצטוו בו ועוד כי בו ביום הכפורים נתנו לוחות אחרונות וממחרתו ירד משה ודבר עם בני ישראל ויצום את כל אשר דבר השם אתו בהר סיני (להלן לד לב) ואיננו יום המשפט שיעמוד העם עליו מן הבקר עד ערב וגם כן אי אפשר שיהיה בשנה שניה ביום הכפורים כי בנסוע הדגלים אמר כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך (במדבר י ל) אבל הכוונה לברייתא הזו לומר שהיה זה אחר יום הכפורים כי אין להם יום פנוי למשפט מיום בואם להר סיני עד אחר יום הכפורים של שנה ראשונה הזאת ואמר עולה וזבחים לאלהים בעבור שיתרו עדיין לא ידע ה' כי משה אמר אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים וגו' ויצילם ה' (לעיל פסוק ח) אבל יתרו הקריב לאלהים וככה לא ימצא בכל הקרבנות שבתורת כהנים כאשר אפרש בע"ה (ויקרא א ט) וכן כי יבא אלי העם לדרוש אלהים והודעתי את חקי האלהים (להלן פסוק טו-טז) דברי משה לחמיו ויתכן שאמר לו כן בעבור כי המשפט לאלהים הוא (דברים א יז) כמו שמזכירין רבותינו תמיד אלהים זו מדת הדין (בר"ר עג ג)

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה וְגוֹ'". ממחרת יום הכיפורים. "וישב משה לשפוט וגו'". וכי מן הבקר עד הערב היה דן את ישראל? והלא אין הדיינין דנין אלא עד זמן סעודה, ומה תלמוד לומר "מן הבקר עד הערב"? אלא מלמד שכל מי שמוציא את הדין לאמתו, מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית; כתיב כאן: "מן הבקר עד הערב", ולהלן הוא אומר: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". אמר ר' הונא: מחלוקת בשעת משא ומתן, אבל בשעת גמר דין דברי הכל דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה, דכתיב: וישב משה לשפוט את העם וגו'. ועוד, דהא עדים כגמר דין דמי וכתיב בהו: "ועמדו שני האנשים". אמר עולא: מחלוקת בבעלי דינין, אבל בעדים דברי הכל בעמידה, שנאמר: ועמדו שני האנשים. רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי בדינא כולי יומא, הוה קא חליש ליבייהו. תנא להו רב חייא בר רב מדיפתי: ויעמוד העם על משה מן הבקר עד הערב. וכי תעלה על דעתך שמשה היה יושב ודן וכל היום כולו? תורתו אימתי נעשית? אלא לומר לך כל דיין שדן וכו' כדלעיל; ועד מתי יושבין בדין? עד זמן סעודה. אמר ר' אחא: מאי קרא? "אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי", בגבורה של תורה ולא בשתיה של יין.

<< · מ"ג שמות · יח · יג · >>