רש"י על שמות יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על שמות · יח · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" - מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק (מכילתא, זבחים קטז, א):

"יִתְרוֹ" - שבע שמות נקראו לו רעואל יתר יתרו חובב חבר קיני פוטיאל (מכילתא). יתר על שם שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה, יתרו לכשנתגייר וקיים המצות הוסיפו לו אות אחת על שמו, חובב שחבב את התורה, וחובב הוא יתרו שנאמר (שופטים ד, יא) מבני חובב חותן משה. וי"א רעואל אביו של יתרו היה ומה הוא אומר (שמות ב, יח) ותבאנה אל רעואל אביהן שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא. בספרי:

"חֹתֵן מֹשֶׁה" - (מכילתא) כאן היה יתרו מתכבד במשה אני חותן המלך ולשעבר היה משה תולה הגדולה בחמיו שנאמר וישב אל יתר חותנו:

"לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל" - שקול משה כנגד כל ישראל:

"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה" - להם, בירידת המן ובבאר ובעמלק:

"כִּי הוֹצִיא ה' וגו'" - זו גדולה על כולם (מכילתא):

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחר שלוחיה" - כשאמר לו הקב"ה במדין לך שוב מצרימה ויקח משה את אשתו ואת בניו וגו' ויצא אהרן לקראתו ויפגשהו בהר האלהים אמר לו מי הם הללו אמר לו זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני אמר לו להיכן אתה מוליכן אמר לו למצרים אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם אמר לה לכי לבית אביך נטלה שני בניה והלכה לה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויצילני מחרב פרעה" - כשגילו דתן ואבירם על דבר המצרי ובקש להרוג את משה נעשה צוארו כעמוד של שיש (מכילתא)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל המדבר" - אף אנו יודעין שבמדבר היה אלא בשבחו של יתרו דבר הכתוב שהיה יושב בכבודו של עולם ונדבו לבו לצאת אל המדבר מקום תוהו לשמוע דברי תורה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר אל משה" - ע"י שליח

"אני חותנך יתרו וגו'" - (מכילתא) אם אין אתה יוצא בגיני צא בגין אשתך ואם אין אתה יוצא בגין אשתך צא בגין שני בניה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויצא משה" - כבוד גדול נתכבד יתרו באותה שעה כיון שיצא משה יצא אהרן נדב ואביהוא ומי הוא שראה את אלו יוצאין ולא יצא

"וישתחו וישק לו" - איני יודע מי השתחוה למי כשהוא אומר איש לרעהו מי הקרוי איש זה משה שנאמר והאיש משה (מכילתא)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויספר משה לחתנו" - למשוך את לבו לקרבו לתורה (מכילתא)

"את כל התלאה" - שעל הים ושל עמלק (מכילתא)

"התלאה" - למ"ד אל"ף מן היסוד של תיבה והתי"ו הוא תיקון ויסוד הנופל ממנו לפרקים וכן תרומה תנופה תקומה תנואה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחד יתרו" - וישמח יתרו זהו פשוטו (סנהדרין צד) ומ"א נעשה בשרו חדודין חדודין מיצר על אבוד מצרים היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה

"על כל הטובה" - טובת המן והבאר והתורה (מכילתא) ועל כולן אשר הצילו מיד מצרים עד עכשיו לא היה עבד יכול לברוח ממצרים שהיתה הארץ מסוגרת ואלו יצאו ששים רבוא (מכילתא)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר הציל אתכם מיד מצרים" - אומה קשה

"ומיד פרעה" - מלך קשה

"מתחת יד מצרים" - כתרגומו ל' רידוי ומרות היד שהיו מכבידים עליהם היא העבודה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עתה ידעתי" - מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר (מכילתא)

"מכל האלהים" - מלמד שהיה מכיר בכל ע"א שבעולם שלא הניח ע"א שלא עבדה (מכילתא)

"כי בדבר אשר זדו עליהם" - כתרגומו במים דמו לאבדם והם נאבדו במים

"אשר זדו" - אשר הרשיעו ורבותינו דרשוהו (סוטה יא) ל' (בראשית כה) ויזד יעקב נזיד בקדרה אשר בשלו בה נתבשלו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עולה" - כמשמעה שהיא כולה כליל

"וזבחים" - שלמים

"ויבא אהרן וגו'" - ומשה היכן הלך והלא הוא שיצא לקראתו וגרם לו את כל הכבוד אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם

"לפני האלהים" - מכאן שהנהנה מסעודה שתלמידי חכמים מסובין בה כאלו נהנה מזיו השכינה (ברכות כד)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי ממחרת" - מוצאי יום הכפורים היה כך שנינו בספרי ומהו ממחרת למחרת רדתו מן ההר ועל כרחך אי אפשר לומר אלא ממחרת יוה"כ שהרי קודם מתן תורה א"א לומר והודעתי את חקי וגו' ומשנתנה תורה עד יוה"כ לא ישב משה לשפוט את העם שהרי בי"ז בתמוז ירד ושבר את הלוחות ולמחר עלה בהשכמה ושהה שמונים יום וירד ביוה"כ ואין פרשה זו כתובה כסדר שלא נאמר ויהי ממחרת עד שנה שניה אף לדברי האומר יתרו קודם מ"ת בא שילוחו אל ארצו לא היה אלא עד שנה שניה שהרי נאמר כאן וישלח משה את חותנו ומצינו במסע הדגלים שאמר לו משה (במדבר י) נוסעים אנחנו אל המקום וגו' אל נא תעזוב אותנו ואם זו קודם מ"ת מששלחו והלך היכן מצינו שחזר וא"ת שם לא נאמר יתרו אלא חובב ובנו של יתרו היה הוא חובב הוא יתרו שהרי כתיב (שופטים ד) מבני חובב חותן משה

"וישב משה וגו' ויעמוד העם" - יושב כמלך וכולן עומדים והוקשה הדבר ליתרו שהיה מזלזל בכבודן של ישראל והוכיחו על כך שנא' מדוע אתה יושב לבדך וכלם נצבים

"מן הבקר עד הערב" - (שבת י) אפשר לומר כן אלא כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפי' שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו עוסק בתורה כל היום וכאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמר בו ויהי ערב וגו' (מגילה י)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יבא" - כי בא לשון הווה

"לדרוש אלהים" - כתרגומו למתבע אולפן לשאול תלמוד מפי הגבורה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יהיה להם דבר בא" - מי שהיה לו הדבר בא אלי

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר חתן משה" - דרך כבוד קוראו הכתוב חותנו של מלך

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נבל תבל" - כתרגומו ולשונו לשון כמישה פליישטר"א כמו (ירמיהו ח) והעלה נבל (ישעיהו לד) כנבול עלה מגפן וגו' שהוא כמוש ע"י חמה וע"י קרח וכחו תש ונלאה

"גם אתה" - לרבות אהרן וחור וע' זקנים

"כי כבד ממך" - כובדו רב יותר מכחך

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איעצך ויהי אלהים עמך" - (מכילתא) בעצה אמר לו צא המלך בגבורה

"היה אתה לעם מול האלהים" - שליח ומליץ בינותם למקום ושואל משפטים מאתו

"את הדברים" - דברי ריבותם

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתה תחזה" - ברוח הקודש שעליך.

"אנשי חיל" - עשירים, שאין צריכין להחניף ולהכיר פנים.

"אנשי אמת" - אלו בעלי הבטחה שהם כדאי לסמוך על דבריהם, שעל-ידי-כך יהיו דבריהם נשמעין.

"שנאי בצע" - ששונאין את ממונם בדין, כההיא דאמרינן (בבא בתרא נח ב): "כל דיין דמפקין ממונא מיניה בדין - לאו שמיה דיין".

"שרי אלפים" - (סנהדרין יח א): "הם היו שש מאות שרים, לשש מאות אלף"

"שרי מאות" - ששת אלפים היו.

"שרי חמשים" - י"ב אלף.

"שרי עשרות" - ששים אלף.

(מה שפירש רש"י על כל השרים כמה היו, והוא לכאורה ללא צורך, והנה באמת תיקן בזה ותירץ קושיא בפסוק, דקחשיב מלמעלה למטה, רוצה לומר, המספר מרובה קודם מספר המועט, ולא היה לו לומר אלא מתחילה שרי עשרות בראשונה ואחר-כך בהדרגה כולם; ולפי פירושו, שהזכיר ופרט סכום מנין השרים, צא וחשוב וכשתדקדק במנינם, ולגבייהו אתי שפיר מספר המועט תחילה ואחר-כך בהדרגה. כן נראה לי נכון, ודו"ק)

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושפטו" - וידונון לשון צווי

"והקל מעליך" - דבר זה להקל מעליך והקל כמו והכבד את לבו והכות את מואב ל' הווה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וצוך אלהים ויכלת עמוד" - המלך בגבורה אם יצוה אותך לעשות כך תוכל עמוד (מכילתא) ואם יעכב על ידך לא תוכל לעמוד

"וגם כל העם הזה" - אהרן נדב ואביהוא ושבעים זקנים הנלוים עתה עמך (מכילתא)

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושפטו" - ודיינין ית עמא

"יביאון" - מייתין

"ישפוטו הם" - כמו ישפטו (בחולם) וכן (רות ב) לא תעבורי כמו לא תעברי ותרגומו דיינין אינון מקראות העליונים היו לשון צווי לכך מתורגמין וידונון ייתון ידונון ומקראות הללו לשון עשייה

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וילך לו אל ארצו" - לגייר בני משפחתו (מכילתא)