קטגוריה:שמות יח יט
נוסח המקרא
עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים
עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים.
עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃
עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּ/קֹלִ/י֙ אִיעָ֣צְ/ךָ֔ וִ/יהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑/ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָ/עָ֗ם מ֚וּל הָֽ/אֱלֹהִ֔ים וְ/הֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־הַ/דְּבָרִ֖ים אֶל־הָ/אֱלֹהִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | כְּעַן קַבֵּיל מִנִּי אַמְלְכִנָּךְ וִיהֵי מֵימְרָא דַּייָ בְּסַעֲדָךְ הֱוִי אַתְּ לְעַמָּא תָּבַע אוּלְפָן מִן קֳדָם יְיָ וּתְהֵי מֵיתֵי אַתְּ יָת פִּתְגָמַיָּא לִקְדָם יְיָ׃ |
ירושלמי (יונתן): | כְּדוֹן קַבֵּיל מִינִי אִימְלְכִינָךְ וִיהֵי מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַעֲדָךְ הֲוֵי אַנְתְּ לְעַמָּא תְּבַע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ וְתַיְתֵי אַנְתְּ יַת פִּתְגָמָא דִילְהוֹן קֳדָם יְיָ: |
רש"י
"היה אתה לעם מול האלהים" - שליח ומליץ בינותם למקום ושואל משפטים מאתו
"את הדברים" - דברי ריבותם
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים – שָׁלִיחַ וּמֵלִיץ בֵּינוֹתָם לַמָּקוֹם, וְשׁוֹאֵל מִשְׁפָּטִים מֵאִתּוֹ.
אֶת הַדְּבָרִים – דִּבְרֵי רִיבוֹתָם.
רשב"ם
היה אתה לעם מול האלהים: לאותם דינים שצריך לדרוש אלהים אתה תשמע מה יאמר לך הק' והזהרת אותם, וזהו הדבר הקשה יביאו אליך, אבל שאר דינים הנודעים בקל לחכמי ישראל שתשים עליהם ישפטו הם והקל מעליך:
רמב"ן
"היה אתה לעם מול האלהים" - נגד האלהים ויאמר היה אתה בעבורם עומד נגד האלהים להתפלל אליו כטעם יום צעקתי בלילה נגדך (תהלים פח ב)
"והבאת אתה את הדברים" - שיבקשו אל האלהים הודה לו על הדבר הראשון שאמר כי יבא אלי העם לדרוש אלהים ויתכן שהיה גם בזה עצה ממנו יאמר היה אתה לעם מול האלהים לשבת באהל מועד מזומן לפניו לדרוש אותו ולא יהיה זה במקום המשפטרבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הקב"ה על ידו. היה אתה לעם, ר"ל נגד מ"ש כי יבא אלי העם לדרוש אלהים, שזה כולל בין להוריד את האלהות למטה, כמו להוריד השפעה נבואיית בדרישת העתידות, להוריד שפע שובע רצון בשיקבל תפלה, בזה תהיה אתה לעם מול האלהים, תהיה אתה האמצעי שעומד בין האלהים ובין העם עד שהורדת השפע האלהית תהיה על ידך, ובין במה שצריך להעלות כל הדברים הארציים והשפלים אל האלהות, עז"א והבאת אתה את הדברים אל האלהים, שתעלה כל הדברים החומריים משפל מצבם שיהיו רוחנים אלהיים, בענין שאתה
תהיה הסולם להוריד עליונים למטה ולהעלות תחתונים למעלה:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יח יט.
עַתָּה, שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ
יתרו ראה שמשה שופט את העם מהבוקר עד הערב. יתרו רצה להסביר למשה איך לארגן את מערכת המשפט בצורה יעילה יותר למשה ולעם.
יתרו פתח בעדינות והביע את דעתו: "מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם. מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב" (שמות יח יד).
משה חשב שיתרו ממליץ לו להפסיק לעבוד כל כך קשה, ולכן משה ענה שהוא מוכרח לעבוד כי העם בא אליו בדרישות, כדבריו: "כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים. כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר, בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ; וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו" (שמות יח טז).
יתרו הבין שמשה לא מבין מה הבעיה שהוא מציג, ושבמקום לשאול אותו מה הבעיה, משה מיד ענה לבעיה אחרת שהטרידה את משה.
יתרו חזר והסביר בפרוש מה הבעיה למשה ולעם, כדבריו: "נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ" (שמות יח יח). ולפני שמשה יתחיל לענות לו מחדש, ולפני שמשה יסרב לשמוע, יתרו ממשיך ואומר: "עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ"
עַתָּה
עכשו, מיד. יתרו השתמש במילה כדי להמשיך להחזיק בזכות הדיבור ולא נתן למשה אפשרות לענות או לסרב להקשיב.
שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ
- "שְׁמַע בְּקֹלִי" יכול להתפרש כפקודה, כציווי להקשיב ולציית, אזהרה, ככתוב: "הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ: כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" (שמות כג כא).
- אפשרי שזאת בקשה, והזמנה לציית, ככתוב: "וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ" (שמות יט ה).
כדי לרכך את דבריו יתרו מיד מוסיף "שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ", כלומר יתרו רק נותן עיצה, ומשה חופשי לעשות כרצונו.
וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ
יתרו חשש שמשה יעצור אותו ויסרב לשמוע, לכן יתרו מוסיף ברכה למשה, במידה ומשה יקבל את עצתו.
הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים
משה אמר ליתרו שתפקידו הוא: "וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו" (שמות יח טז), ונראה שמשה הוא הפוסק האחרון, הוא הרשות העליונה שמחליט מה הם חוקי אלוהים ותורותיו. יתרו אמר: "הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים" ובפרוש פשוט, יתרו לא אמר דבר חדש, כי זה בדיוק מה שמשה עושה מהבוקר עד הערב.
יתרו הוסיף את המילים: "וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים", כלומר, יתרו מאשר למשה שתפקידו של משה הוא להיות שופט מול העם, אבל השופט הסופי הוא אלוהים, ותפקידו של משה לקבל אישור מאלוהים לפני שהוא מחליט סופית.
במילים אחרות: יתרו מודיע למשה שמשה חייב לבקש מאלוהים את חוקי אלוהים, וחייב לאסוף את החוקים, ולהשתמש בחוקים האלה כאשר הוא שופט את העם. משה חייב להבין שהוא לא הרשות העליונה וכל החוקים שהוא ישתמש חייבים להיות מאלוהים. יתרו מזהיר את משה לא להתנהג כפרעה במצרים שראה את עצמו כאלוהים.
אם משה ימציא חוקים ללא אישור מאלוהים, לאחר מותו של משה יבוא מנהיג חדש אשר: ישנה, יבטל ויוסיף חוקים לפי שרירות ליבו, והעם לא יכבד את החוקים ללא כפיה ואלימות, וכך חוקי משה יאבדו.
ברגע שיתרו הצליח לשכנע את משה שהרשות העליונה הוא אלוהים, היה יותר קל לשכנע את משה למנות שופטים זוטרים שיטפלו בבעיות הפשוטות לפי החוק, ורק בעיות ללא תקדים יבואו למשה, ובעזרת החוקים שמשה יקבל מאלוהים, משה ישנה ויוסיף תקדימים כדי לפתור את הבעיות, ראה: בנות צלופחד (במדבר כז א).
משה הסכים לדברי יתרו ולא עצר אותו, וכך יתרו המשיך להציג את שתי ההצעות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות יח יט"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.