ביאור:שמות יח יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמות יח יט: "עַתָּה, שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ, הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יח יט.

עַתָּה, שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ[עריכה]

יתרו ראה שמשה שופט את העם מהבוקר עד הערב. יתרו רצה להסביר למשה איך לארגן את מערכת המשפט בצורה יעילה יותר למשה ולעם.

יתרו פתח בעדינות והביע את דעתו: "מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם. מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב" (שמות יח יד).
משה חשב שיתרו ממליץ לו להפסיק לעבוד כל כך קשה, ולכן משה ענה שהוא מוכרח לעבוד כי העם בא אליו בדרישות, כדבריו: "כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים. כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר, בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ; וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו" (שמות יח טז).
יתרו הבין שמשה לא מבין מה הבעיה שהוא מציג, ושבמקום לשאול אותו מה הבעיה, משה מיד ענה לבעיה אחרת שהטרידה את משה.

יתרו חזר והסביר בפרוש מה הבעיה למשה ולעם, כדבריו: "נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ" (שמות יח יח). ולפני שמשה יתחיל לענות לו מחדש, ולפני שמשה יסרב לשמוע, יתרו ממשיך ואומר: "עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ"

עַתָּה[עריכה]

עכשו, מיד. יתרו השתמש במילה כדי להמשיך להחזיק בזכות הדיבור ולא נתן למשה אפשרות לענות או לסרב להקשיב.

שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ[עריכה]

  • "שְׁמַע בְּקֹלִי" יכול להתפרש כפקודה, כציווי להקשיב ולציית, אזהרה, ככתוב: "הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ: כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" (שמות כג כא).
  • אפשרי שזאת בקשה, והזמנה לציית, ככתוב: "וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ" (שמות יט ה).

כדי לרכך את דבריו יתרו מיד מוסיף "שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ", כלומר יתרו רק נותן עיצה, ומשה חופשי לעשות כרצונו.

וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ[עריכה]

יתרו חשש שמשה יעצור אותו ויסרב לשמוע, לכן יתרו מוסיף ברכה למשה, במידה ומשה יקבל את עצתו.

הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים[עריכה]

משה אמר ליתרו שתפקידו הוא: "וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו" (שמות יח טז), ונראה שמשה הוא הפוסק האחרון, הוא הרשות העליונה שמחליט מה הם חוקי אלוהים ותורותיו. יתרו אמר: "הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים" ובפרוש פשוט, יתרו לא אמר דבר חדש, כי זה בדיוק מה שמשה עושה מהבוקר עד הערב.

יתרו הוסיף את המילים: "וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים", כלומר, יתרו מאשר למשה שתפקידו של משה הוא להיות שופט מול העם, אבל השופט הסופי הוא אלוהים, ותפקידו של משה לקבל אישור מאלוהים לפני שהוא מחליט סופית.

במילים אחרות: יתרו מודיע למשה שמשה חייב לבקש מאלוהים את חוקי אלוהים, וחייב לאסוף את החוקים, ולהשתמש בחוקים האלה כאשר הוא שופט את העם. משה חייב להבין שהוא לא הרשות העליונה וכל החוקים שהוא ישתמש חייבים להיות מאלוהים. יתרו מזהיר את משה לא להתנהג כפרעה במצרים שראה את עצמו כאלוהים.

אם משה ימציא חוקים ללא אישור מאלוהים, לאחר מותו של משה יבוא מנהיג חדש אשר: ישנה, יבטל ויוסיף חוקים לפי שרירות ליבו, והעם לא יכבד את החוקים ללא כפיה ואלימות, וכך חוקי משה יאבדו.

ברגע שיתרו הצליח לשכנע את משה שהרשות העליונה הוא אלוהים, היה יותר קל לשכנע את משה למנות שופטים זוטרים שיטפלו בבעיות הפשוטות לפי החוק, ורק בעיות ללא תקדים יבואו למשה, ובעזרת החוקים שמשה יקבל מאלוהים, משה ישנה ויוסיף תקדימים כדי לפתור את הבעיות, ראה: בנות צלופחד (במדבר כז א).

משה הסכים לדברי יתרו ולא עצר אותו, וכך יתרו המשיך להציג את שתי ההצעות.