ביאור:שמות יח טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שמות יח טז: "כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר, בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ, וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יח טז.

וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ[עריכה]

אחרי שיתרו התבונן במשה מהבוקר עד הערב, וראה איך משה מנהל ושופט את העם, יתרו אמר למשה: "מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב" (ביאור:שמות יח יד).

ניתן להבין שמשה הבין שיתרו אינו מרוצה מעבודתו ומביע ביקורת.

רואים שיתרו פתח את דבריו בצורה עדינה, בתקוה שמשה יבקש הסברים. לאחר תשובתו הבלתי מספקת של משה, יתרו הוריד מילים קשות על משה, ולא נתן למשה הזדמנות לפתוח את הפה עד שהוא סיים את דבריו. לאחר שיתרו גמר את דבריו משה לא ענה לו ולא התנגד אלא נאמר: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ, וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר" (שמות יח כד).

משה שמע את דברי יתרו אבל הוא שם דגש על המילים "מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב" והתעלם מהמילים "אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ".
משה חשב שיתרו מביע בקורת שהוא עובד יותר מדי שעות.

חז"ל היו מודעים שמשה לא היה מסוגל לשפוט כראוי, אבל הם הסבירו שלמשה היתה יכולת אלוהית והוא היה מסוגל לשפוט בצורה כזו לבדו.

מנהיג העם[עריכה]

משה היה מנהיג העם. נאמר שמשה ישב לאכל עם "כֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות יח יב). משה העביר פקודות לעם דרך זקני ישראל כאשר הוא הכין את העם לפסח הראשון (שמות יב כא), אולם מאז לא נאמר שמשה נתן להם תפקידים. עד שיתרו בא למשה רואים:

  • שמשה לא כתב ספר חוקים.
  • שמשה לא כתב ספר ניהול העם. (לצערנו עד היום לא יצרנו מערכת ניהול טובה ויעילה.)
  • שמשה לא יצר ממשלה וחילק תפקידים.
  • שמשה לא יצר מערכת בתי משפט.
  • שמשה לא מינה שוטרים לכפות את החוק, ולפקח על העם.
  • שמשה לא יצר מערכת לימוד.

וכך משה ישב והיה שופט יחיד, שופט עליון, בלעדי וסופי, כאילו שהוא פרעה, כאילו שהוא אלוהים.
משה יסד חלק מרשימת הליקויים במנהיגות, אבל לא עשה מספיק וכך רואים את השגיאות של משה בכל תקופת השופטים והמלכים, כאשר "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" (שופטים יז ו), והעם לא הלך בדרך אדוני, ככתוב: "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה" (שופטים ב יא).

למעשה העצה של יתרו מתאימה לכל מנהיג, ולכל ראש קבוצה שלא מחלק סמכויות ועושה את כל ההחלטות לבד.

תפקידו של משה[עריכה]

משה לא חשב שהוא צריך להכין רשימה של בעיות הדורשות פתרון, להתיעץ עם אנשים, לקבל דעות, להתווכח, להגיע להסכמה, להחליט ולפרסם את ההחלטה.
אלוהים לא לימד את משה להיות מנהיג. אמנם משה גדל בבית פרעה והיה רועה צאן אבל נראה שהוא לא קיבל הכשרה להיות מנהיג.
משה לא הבין שהוא חייב להכין מסגרת שלטון שתחזיק את העם לדורות.
משה לא הכין שיטה של העברת מנהיגות בצורה יעילה ומסודרת.

אלוהים אמר למשה שתפקידו יהיה: "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם" (שמות ג י), ואלוהים ממשיך: "וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" (שמות ד טו). וכך היה, משה עשה רק מה שאלוהים אמר לו. משה חיכה לפקודת אלוהים ונמנע מלזום דבר מעצמו.

משה מציין את שני תפקידיו כמנהיג העם.

1. וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ[עריכה]

להיות שופט, לשמוע את הצדדים ולתת להם פסק דין.

2. וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו[עריכה]

ללמד את העם את חוקים אזרחיים ופלילים, ואת חוקי אלוהים.