קטגוריה:במדבר לה ד
נוסח המקרא
ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב
וּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב.
וּמִגְרְשֵׁי֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּ֑ם מִקִּ֤יר הָעִיר֙ וָח֔וּצָה אֶ֥לֶף אַמָּ֖ה סָבִֽיב׃
וּ/מִגְרְשֵׁי֙ הֶֽ/עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַ/לְוִיִּ֑ם מִ/קִּ֤יר הָ/עִיר֙ וָ/ח֔וּצָ/ה אֶ֥לֶף אַמָּ֖ה סָבִֽיב׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְרַוְחֵי קִרְוַיָּא דְּתִתְּנוֹן לְלֵיוָאֵי מִכּוֹתֶל קַרְתָּא וּלְבָרָא אֶלֶף אַמִּין סְחוֹר סְחוֹר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּפְדוֹרְוִילֵי קִרְוַיָא דְתִתְּנוּן לְלֵיוָאֵי חֲזוֹר קַרְתָּא וּלְבַר אַלְפָא גַרְמִידֵי חֲזוֹר חֲזוֹר: |
| ירושלמי (קטעים): | ומגרשי. וּפַרְוִוילֵי: |
רש"י
ואשר נראה לי, כי לא קשיא כי לא כתב 'ומדותם לפאת קדמה', רק "ומדותם פאת קדמה", כי אחר שהוא מודד מן העיר אלפים אמה, הרי הוא מודד פאת קדמה אלפים אמה, לא 'לפאת קדמה'. וזה ההפרש יש בין "ומדותם פאת קדמה" ובין 'ומדותם לפאת קדמה', כי הכתוב רוצה לומר כי עיקר המדידה הם האלפים אמה, שיהיה המגרש. ואילו כתב 'ומדותם לפאת קדמה', היה הכוונה על תכלית המדידה, ופירושו היה 'ומדותם לפאת קדמה אלפים', ואחר אלפים יהיה דבר זה. ואין הכוונה פה כך, רק "ומדותם חוץ לעיר אלפים אמה", ואלפים יהיה המגרש. שכאשר יאמר 'ומדותם את קרקע פלוני כך וכך אמות ממנה', לא יאמר בזה 'ומדותם אל מקום פלוני'. וכן בכאן, מאחר שהמדידה היתה באלפים אמה צורך המגרש, לא יתכן לומר 'ומדותם אל פאת קדמה':
ועוד, לכך הוצרך לכתוב "ומדותם פאת קדמה", לומר שכל פאת קדמה הוא המגרש, ולומר לך שיהיה מרובע. שכן משמע "ומדותם פאת קדמה", שיהיה מודד פאה המזרחית. וכל לשון 'פאה' הוא מרובע. וכן איתא בהדיא בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף נא.) דלשון 'פאה' דבר שיש לו קרן ופאה. ולפיכך אמר "ומדותם פאת קדמה". ואילו אמר 'ומדותם חוץ לעיר לפאת קדמה', היה משמע זה על פאת העולם, לא על הפאה שהוא מודד, ולא היה משמע כלל שיהיה קרנות למגרש, רק שיהיה מודד אל צד מזרח העולם אלפים אמה, והיה עגול לא מרובע. ומדכתיב "ומדותם פאת קדמה" ילפינן שהוא מרובע:
ואני בעניותי לא הבנתי פירוש הרמב"ן, שרצה לחלוק על דברי רז"ל, כי אמר כי פירוש "ומדותם" רוצה לומר כי יעשה מרובע אלפים אמה וכו'. ומדבריו משמע כי לא היה המגרש השני רק אלפים על אלפים, ודבר זה לא יתכן, שאם היה העיר אלפים אמה, איך יעשה לו מגרש לפי פירושו, שהרי העיר היא אלפים אמה. ודברי רז"ל אינם צריכין חיזוק. ומה שהקשה הרמב"ן, שאם כן תהיה העיר בלא קרנות, שהקרנות יהיו בכלל הרוחות, שכבר אמרנו למעלה מדכתיב "ומדותם את פאת קדמה" משמע שיהיה לה פאה וקרן. והכי איתא בהדיא בפרק מי שהוציאוהו (שם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר לה ד"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.