מפרשי רש"י על במדבר לה ד
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק ל"ה • פסוק ד' |
• ד • יג • יד • טז • יז • כג • כה • כט • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּמִגְרְשֵׁי֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּ֑ם מִקִּ֤יר הָעִיר֙ וָח֔וּצָה אֶ֥לֶף אַמָּ֖ה סָבִֽיב׃
רש"י
"אלף אמה סביב" - (עירובין כא) ואחריו הוא אומר אלפים באמה הא כיצד אלפים הוא נותן להם סביב ומהם אלף הפנימים למגרש והחיצונים לשדות וכרמים
רש"י מנוקד ומעוצב
אֶלֶף אַמָּה סָבִיב – וְאַחֲרָיו הוּא אוֹמֵר אַלְפַּיִם [אַמָּה]; הָא כֵּיצַד? אַלְפַּיִם הוּא נוֹתֵן לָהֶם סָבִיב, וּמֵהֶם אֶלֶף הַפְּנִימִיִּים לְמִגְרָשׁ, וְהַחִיצוֹנִים לְשָׂדוֹת וּכְרָמִים (סוטה כ"ז ע"ב).
מפרשי רש"י
[א] והחיצונות לשדות ולכרמים. כך דרשו רז"ל במסכת עירובין (דף נא.). והקשה הרמב"ן על פירוש רז"ל, שאם כן הוי למכתב 'ומדותם חוץ לעיר לפאת קדמה', מאי "פאת קדמה", דמשמעות הכתוב לא שיהיה מחוץ לעיר אלפים אמה, אלא שיהיה אלפים אמה על אלפים אמה, והעיר בתוך אלף אמה על אלף אמה, וזהו "ומדותם פאת קדמה אלפים". ותירץ הרא"ם, כי "את" במקום הזה כמו 'מן', וכאילו כתב 'ומדותם מן פאת קדמה'. וזהו אינו, כי אונקלוס יוכיח זה, כי תרגם "את" 'ית', ותרגם "כצאתי את העיר" (שמות ט', כ"ט) 'מן קרתא', וזה ראיה שאין פירוש "את" בכאן 'מן':
ואשר נראה לי, כי לא קשיא כי לא כתב 'ומדותם לפאת קדמה', רק "ומדותם פאת קדמה", כי אחר שהוא מודד מן העיר אלפים אמה, הרי הוא מודד פאת קדמה אלפים אמה, לא 'לפאת קדמה'. וזה ההפרש יש בין "ומדותם פאת קדמה" ובין 'ומדותם לפאת קדמה', כי הכתוב רוצה לומר כי עיקר המדידה הם האלפים אמה, שיהיה המגרש. ואילו כתב 'ומדותם לפאת קדמה', היה הכוונה על תכלית המדידה, ופירושו היה 'ומדותם לפאת קדמה אלפים', ואחר אלפים יהיה דבר זה. ואין הכוונה פה כך, רק "ומדותם חוץ לעיר אלפים אמה", ואלפים יהיה המגרש. שכאשר יאמר 'ומדותם את קרקע פלוני כך וכך אמות ממנה', לא יאמר בזה 'ומדותם אל מקום פלוני'. וכן בכאן, מאחר שהמדידה היתה באלפים אמה צורך המגרש, לא יתכן לומר 'ומדותם אל פאת קדמה':
ועוד, לכך הוצרך לכתוב "ומדותם פאת קדמה", לומר שכל פאת קדמה הוא המגרש, ולומר לך שיהיה מרובע. שכן משמע "ומדותם פאת קדמה", שיהיה מודד פאה המזרחית. וכל לשון 'פאה' הוא מרובע. וכן איתא בהדיא בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף נא.) דלשון 'פאה' דבר שיש לו קרן ופאה. ולפיכך אמר "ומדותם פאת קדמה". ואילו אמר 'ומדותם חוץ לעיר לפאת קדמה', היה משמע זה על פאת העולם, לא על הפאה שהוא מודד, ולא היה משמע כלל שיהיה קרנות למגרש, רק שיהיה מודד אל צד מזרח העולם אלפים אמה, והיה עגול לא מרובע. ומדכתיב "ומדותם פאת קדמה" ילפינן שהוא מרובע:
ואני בעניותי לא הבנתי פירוש הרמב"ן, שרצה לחלוק על דברי רז"ל, כי אמר כי פירוש "ומדותם" רוצה לומר כי יעשה מרובע אלפים אמה וכו'. ומדבריו משמע כי לא היה המגרש השני רק אלפים על אלפים, ודבר זה לא יתכן, שאם היה העיר אלפים אמה, איך יעשה לו מגרש לפי פירושו, שהרי העיר היא אלפים אמה. ודברי רז"ל אינם צריכין חיזוק. ומה שהקשה הרמב"ן, שאם כן תהיה העיר בלא קרנות, שהקרנות יהיו בכלל הרוחות, שכבר אמרנו למעלה מדכתיב "ומדותם את פאת קדמה" משמע שיהיה לה פאה וקרן. והכי איתא בהדיא בפרק מי שהוציאוהו (שם):