מפרשי רש"י על במדבר לה טז
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק ל"ה • פסוק ט"ז | >>
• ד • יג • יד • טז • יז • כג • כה • כט • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִם־בִּכְלִ֨י בַרְזֶ֧ל ׀ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃
רש"י
"ואם בכלי ברזל הכהו" - אין זה מדבר בהורג בשוגג הסמוך לו אלא בהורג במזיד ובא ללמד שההורג בכל דבר צריך שיהא בו שיעור כדי להמית שנאמר בכולם אשר ימות בו דמתרגמינן דהיא כמסת די ימות בה חוץ מן הברזל שגלוי וידוע לפני הקב"ה שהברזל ממית בכל שהוא אפי' מחט לפיכך לא נתנה בו תורה שיעור לכתוב בו אשר ימות בו וא"ת בהורג בשוגג הכתוב מדבר הרי הוא אומר למטה או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות וגו' למד על האמורים למעלה שבהורג במזיד הכתוב מדבר
רש"י מנוקד ומעוצב
וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ – אֵין זֶה מְדַבֵּר בְּהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג הַסָּמוּךְ לוֹ, אֶלָּא בְּהוֹרֵג בְּמֵזִיד, וּבָא לְלַמֵּד שֶׁהַהוֹרֵג בְּכָל דָּבָר – צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ שִׁעוּר כְּדֵי לְהָמִית, שֶׁנֶּאֱמַר בְּכֻלָּם: "אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ", דִּמְתַרְגְּמִינָן: "דְּהִיא כְּמִסַּת דִּי יְמוּת בַּהּ"; חוּץ מִן הַבַּרְזֶל, שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַבַּרְזֶל מֵמִית בְּכָל שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ מַחַט, לְפִיכָךְ לֹא נָתְנָה בּוֹ תּוֹרָה שִׁעוּר לִכְתֹּב בּוֹ "אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ" (ספרי קס). וְאִם תֹּאמַר: בְּהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר לְמַטָּה: "אוֹ בְכָל אֶבֶן אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ בְּלֹא רְאוֹת" וְגוֹמֵר (להלן פסוק כג); לִמֵּד עַל הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה, שֶׁבְּהוֹרֵג בְּמֵזִיד הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
מפרשי רש"י
[ד] אין זה מדבר בשוגג. כלומר, ובא להודיע דלא פטור שוגג ממיתה אלא אם הורגו בדבר שאין בו כדי להמית, אבל אם הכהו בדבר שראוי להמית - אף שוגג חייב מיתה, זה לא יתכן, אלא ממזיד מדבר, ובא להודיע במזיד אינו חייב מיתה אלא בהכהו בדבר שראוי להמית. דאין לומר בשוגג, דהא כתיב בסמוך (ר' פסוק כג) "או בכל אשר ימות בה ויפל עליו", דחייב גלות אף על גב שהכהו בדבר שראוי להמית, ואינו חייב רק לגלות, וכאן כתב "מות יומת", אלא במזיד הכתוב מדבר: