קטגוריה:ישעיהו נ ד
נוסח המקרא
אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים
אֲדֹנָי יְהֹוִה נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר יָעִיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים.
אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה נָ֤תַן לִי֙ לְשׁ֣וֹן לִמּוּדִ֔ים לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר יָעִ֣יר ׀ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר יָעִ֥יר לִי֙ אֹ֔זֶן לִשְׁמֹ֖עַ כַּלִּמּוּדִֽים׃
אֲדֹנָ֣/י יְהֹוִ֗ה נָ֤תַן לִ/י֙ לְשׁ֣וֹן לִמּוּדִ֔ים לָ/דַ֛עַת לָ/ע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר יָעִ֣יר׀ בַּ/בֹּ֣קֶר בַּ/בֹּ֗קֶר יָעִ֥יר לִ/י֙ אֹ֔זֶן לִ/שְׁמֹ֖עַ כַּ/לִּמּוּדִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"לעות" - מנחם חברו במחלוקת עת לעשות לה' (תהלים קיט) לקבוע להם עתים
"יעיר לי אזן" - מעורר את אזני ברוח קדשו
"לשמוע כלמודים" - במשפט הלימודים האמת והנכוחהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לעות" - מלשון עת וזמן
"יעף" - מלשון עיפות וצמאון
"יעיר" - מלשון התעוררות
"כלמודים" - ר"ל כתלמידים וכן חתום תורה בלמודי (לעיל ח)
מצודת דוד
"יעיר לי אוזן" - היה מעורר אזני לשמוע הנבואה כדרך הרב המעורר אזני התלמידים לשמוע אמריו
"לדעת לעות" - להשיג ללמד לפי העת והזמן את התאב לשמוע דבר ה' כאדם העיף התאב למים
"יעיר בבוקר" - בכל בוקר היה מעורר אותי ללכת לנבאות
"ה'" - ישעיהו הוא אומר ה' שלחני לנבאות ונתן לי לשון צח הראוי ללמדמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) שיהיה לו לשון מדברת גדולות, עד שיוכל להמליץ נשגבות על כל דבר נשא ונעלה, ועז"א שנתן לי לשון למודים "לדעת לעות" ולדבר "את יעף דבר", את דבר יעף ונשא וגבוה, אוכל לדבר ולהמליץ אותו בקל.
- ב) שימצא בו כח זה תמיד לא בעת מבלתי עת, ועז"א "יעיר בבקר בבקר".
- ג) שידבר דבריו במראה ולא בחידות, ויוכל לכלכל דבריו לפי שכל השומעים והבנתם, ועז"א "יעיר לי אזן לשמע כלמודים" ששמעתי הנבואה מפיו כפי כח הלמודים והתלמידים וכפי השגתם:
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
לדעת לעות את יעף דבר
"לדעת לעות את יעף דבר" (ישעיה, נ', 4).
מפרש רש"י - "דבר לעות. מנחם חברו במחלוקת עת לשות לה' (תהלים קיט) לקבוע להם עתים". וכן רד"ק ומצודות.
קאסוטו - "השורש עות נמצא במקרא רק כאן, ולפי הענין מבארים אותו: עודד חזק".
ואנו נפרש, על פי חלופת האותיות, אפשר לומר לאות, כלומר לבוא (ויש פה גם לשון נופל על לשון עייף, לאה), וכן יש ביאה יותר דרמטית - לעוט. ושורש אחד שמזכיר הכתוב הזה הוא השורש לעוות, גם כן מין זעזוע. על כל פנים יש לומר, כי לעיתים גם-כן מתבדלת הע' מהא'.
מקורות
על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-09.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו נ ד"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.