מצודות על ישעיהו נ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ובפשעיכם" - בעבור הפשעים נשלחה הכנסיה שלכם וא"כ בתשובה יהיה נעקר השילוחין

"הן בעונותיכם נמכרתם" - וא"כ כשתעשו תשובה תהיו נפדין

"או מי מנושי" - מי הלוה לי דבר מה עד שמכרתי אתכם לו בפרעון החוב

"אי זה ספר וגו'" - כאומר אם אמנם נתתי לה גט כריתות כמ"ש ואתן את ספר כריתותיה וגו' (ירמיהו ג) אבל איזה זה הספר אשר שלחתיה בה ר"ל נראה בה מפני מה שלחתיה הלא היתה בעבור הפשע כמ"ש שם וא"כ כשתשובו נעקר הכריתות 

מצודת ציון

"ספר כריתות" - גט הכורת ומפריד

"אמכם" - כנסיה שלכם

"מנושי" - ענין מלוה כמו כנושה כאשר נושה בו (לעיל כד)

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תבאש דגתם" - קבוצת הדגים תבאש מחסרון המים כי תמות בצמא ותבאש ורצה לומר אנשי העכו"ם יאבדו ולפי שהמשילם לנהרות אמר לשון הנופל ביובש הנהרות

"בגערתי" - כשאני גוער בים נעשה חורב ויבש והנהרות נעשות יבשות כמקום מדבר ר"ל אחריב העכו"ם הנמשלים למים רבים

"הקצור" - ר"ל וכי אין בי תועלת וכי קצרה ידי מלפדות אתכם

"מדוע באתי" - אני באתי להתקרב אליכם ואין איש פונה אלי

"קראתי" - שתבואו אלי ואין מי משיב לי 

מצודת ציון

"הן" - באמת

"בגערתי" - ענין צעקת נזיפה

"אחריב" - מלשון חורב ויובש

"תבאש" - ענין סרחון

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אלביש שמים" - ר"ל אשפיל שרי מעלה של האומות

"ושק וגו'" - כפל הדבר במ"ש 

מצודת ציון

"קדרות" - ענין שחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ב)

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יעיר לי אוזן" - היה מעורר אזני לשמוע הנבואה כדרך הרב המעורר אזני התלמידים לשמוע אמריו

"לדעת לעות" - להשיג ללמד לפי העת והזמן את התאב לשמוע דבר ה' כאדם העיף התאב למים

"יעיר בבוקר" - בכל בוקר היה מעורר אותי ללכת לנבאות

"ה'" - ישעיהו הוא אומר ה' שלחני לנבאות ונתן לי לשון צח הראוי ללמד 

מצודת ציון

"לעות" - מלשון עת וזמן

"יעף" - מלשון עיפות וצמאון

"יעיר" - מלשון התעוררות

"כלמודים" - ר"ל כתלמידים וכן חתום תורה בלמודי (לעיל ח)

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אחור וגו'" - לא חזרתי לאחור למען בדבר והוא כפול במ"ש

"פתח לי אוזן" - לשמוע דבריו שאמר את מי אשלח (לעיל ו)

"לא מריתי" - לא סרבתי מללכת 

מצודת ציון

"מריתי" - מלשון מרי וסרוב

"נסוגותי" - ענין ההחזרה לאחור כמו ונסוג מאחר אלהינו (לקמן נט)

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"פני לא הסתרתי" - ר"ל לא מנעתי ללכת מחשש פן יכלימוני וירוקו בפני

"ולחיי למורטים" - מסרתי לחיי למורטים שערותם

"גוי נתתי למכים" - מסרתי גופי למכים רצה לומר לא מנעתי ללכת מחשש פן יכוני 

מצודת ציון

"גוי" - גופי כמו גוית שאול (שמואל א ל"א)

"ולחיי" - כן נקרא המקום שאצל העין

"למורטים" - ענין תלישת השער כמו ואמרטה משער ראשי (עזרא ט)

"מכלמות" - מלשון כלימה וחרפה

"ורוק" - רוק הפה

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"על כן שמתי פני" - ר"ל על כי ראיתי שה' עוזר לי לזה שמתי פני כחלמיש לדבר קשות ואדע שלא אבוא לידי בושה

"יעזר לי" - רצה לומר קרוב היה הדבר שיכלימו אותי אבל ה' עזר לי לכן לא נכלמתי 

מצודת ציון

"כחלמיש" - סלע חזק כמו חלמיש למעינו מים (תהלים קיד)

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מי בעל משפטי" - מי הרוצה לבוא עמי במשפט יגש אלי והוא כפול במ"ש

"קרוב מצדיקי" - ה' המצדיק אותי בדין הוא קרוב אלי לכן מי הרוצה לריב עמדי נעמדה יחד אני והוא כאומר הנה בודאי לא יוכל לי

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עש יאכלם" - לפי שהמשילם לבגד אמר לשון הנופל בבגד

"הן כולם" - באמת כל העומדים עלי ירקבו כבגד הנרקב

"הן ה' וגו'" - באמת ה' יעזר לי ומי הוא א"כ אשר יוכל להרשיע ולחייב אותי 

מצודת ציון

"יבלו" - מלשון בליה ורקבון

"עש" - כן יקרא התולעת האוכל הבגד וכן כבגד יאכלם עש (לקמן נא)

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וישען" - כפל הדבר במ"ש

"יבטח בשם ה'" - שתבא לו התשועה

"אשר הלך חשכים" - אפי' הלך בחשכת הצרות ועדיין לא מצא הארה ותשועה

"ירא ה'" - אשר הוא ירא מה' ושומע בקול עבדו הנביא 

מצודת ציון

"נוגה" - ענין הארה וזוהר כמו מנוגה נגדו (תהלים יח)

"וישען" - ענין תמיכה

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מידי וגו'" - לא במקרה היתה כי אם מידי באה בגזרה למען תמותו בעצבון כי לא תסור העצבון עד כי תמותו

"ובזיקות בערתם" - כפל הדבר במ"ש

"מאזרי זיקות" - מאזרים את המקום בניצוצי אש והיא היא וכפל הענין במ"ש

"לכו באור אשכם" - ר"ל לפי המעשה כן יהיה הגמול

"הן כלכם" - אבל באמת כמעט כלכם מעבירים את חמת ה' 

מצודת ציון

"קדחי" - ענין שרפה כמו אש קדחה באפי (דברים לב)

"מאזרי" - מלשון אזור ומחגורת וכן אזרו חיל (שמואל א ב)

"זיקות" - ניצוצות האש ובדרז"ל נפקין זיקוקין דנור מפומיה דרב (חולין קלז)

"באור" - שלהבת כמו חמותי ראיתי אור (לעיל מד)

"אשכם" - מלשון אש

"בערתם" - מלשון הבערה ושריפה

"למעצבה" - מלשון עצבון ודאגה

"תשכבון" - כן נקרא המיתה כמו וישכב דוד עם אבותיו (מלכים א' ב)