לדלג לתוכן

רש"י על ישעיהו נ ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ישעיהופרק נ' • פסוק ד' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו נ', ד':

אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה נָ֤תַן לִי֙ לְשׁ֣וֹן לִמּוּדִ֔ים לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר יָעִ֣יר ׀ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר יָעִ֥יר לִי֙ אֹ֔זֶן לִשְׁמֹ֖עַ כַּלִּמּוּדִֽים׃


"נתן לי לשון למודים" - ישעיהו היה אומר ה' שלחני ונתן לי לשון הראוי ללמד כדי לדעת לעות את העייפים וצמאים לשמוע את דברי הקב"ה (דבר)

"לעות" - מנחם חברו במחלוקת עת לעשות לה' (תהלים קיט) לקבוע להם עתים

"יעיר לי אזן" - מעורר את אזני ברוח קדשו

"לשמוע כלמודים" - במשפט הלימודים האמת והנכוחה