ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עבודה זרה/פרק ראשון

פרק ראשון – לפני אידיהן

כולל שיעורי שמע

[דף א עמוד א]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף א עמוד א1

==ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה א==

מתני':

^א_אלפני אידיהן של נכרים שלשה ימים אסורין מלשאת ומלתת עמהן, מלהשאילן ומלשאול מהן, מלהלוותן ומלהלוות מהן, מלפורעם ומלהפרע מהן. °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אומר: נפרעין מהן מפני שהוא מיצר. אמרו לו: אף על פי שהוא מיצר עכשיו, שמח הוא לאחר זמן. °רבי ישמעאלרבי ישמעאל תנא · דור ג׳רבי ישמעאלרבי יהושע בן חנניהרבי מאיר בן אלישע אומר: שלשה לפניהן ושלשה לאחריהן אסור. וחכמים אומרים: לפני אידיהן אסור, לאחר אידיהן מותר.
גמ': רבי חמא בר עוקבהרבי חמא בר עוקבא אמורא א״י · דור ג׳רבי חמא בר עוקבארבי יוסי בר חנינא° שמע רמז לכולהון מהכא, שנאמר (עמוס ד', ד') "והביאו לבוקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרותיכם". מכאן שדרך עובדי כוכבים להתכונן לפני יום אידם ג' ימים. אמר לו רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא: אין כיני אפילו בגליות דתנייהיה אסור שלושה ימים. ותני °נחום המדינחום המדי תנאנחום המדי אומר: יום אחד בגליות אסור. מאי כדון? למה בארץ ישראל נאסרו שלושה ימים בחוץ לארץ רק יום אחד תמן בחוץ לארץ בדקו ומצאו שהן עושין צרכיהן ליום אחד ואסרו יום אחד. ברם הכא בארץ ישראל בדקו ומצאו שעושין צרכיהן לשלשת ימים ואסרו להן שלשת ימים. מה מקיים רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא אהן קרייה "והביאו לבוקר זבחיכם וגו"לשלשת ימים מעשרותיכם"? במלכות ירבעם הכתוב מדבר. כיון שמלך ירבעם על ישראל התחיל מפתה את ישראל ואמר להן: בואו ונעבוד עבודה זרה. עזדעבודה זרה וותרנית היא. הדא היא דכתיב (ישעיהו ז', ו') "נעלה ביהודה ונקיצינה ונבקיענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל". ואמר רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה°: חיזרנו בכל המקרא ולא מצינו מקום או אדם ששמו טבאל, אלא אין זה אלא כינוי לעבודה זרה שעושה טובה עם עובדיועובדיה. התורה אמרה (שמואל א ב כח) "ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן" רק כהנים יכולים להקריב, ועבודה זרה אומרה (מלכים א' י"ב, ל"א) "ויעש כהנים מקצות העם". ואמר רבי אילארבי אלעאי אמורא א״י · דור ג׳רבי אלעאירבי יוחנן° אילעא: לא מן הקוצים שבעם, מפסולת שבעם. התורה אמרה (שמות כ"ג, י"ח) "לא ילין חלב חגי עד בוקר". ועבודה זרה אמרה "והביאו לבוקר זבחיכם". התורה אמרה (ויקרא קדושים יט ו) "ביום זבחכם יאכל וממחרת". ועבודה זרה אמרה "לשלשת ימים מעשרותיכם". התורה אמרה (שמות משפטים כג יח) "לא תזבח על חמץ דם זבחי". ועבודה זרה אמרה (עמוס ד', ה') "וקטר מחמץ תודה". התורה אמרה (דברים כ"ג, כ"ב) "כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו". ועבודה זרה אמרה (עמוס ד', ה') "וקראו נדבות השמיעו" שתוכלו להביא מתי שרק תחפצו. כתיב (הושע ז ה) "יום מלכינו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לוצצים כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אופיהם בוקר הוא בוער כאש להבה". אמר רבי יודן אבוי דרבי מתנייהרבי יודן אבי ר' מתניא אמורא א״י · דור ד׳רבי יודן אבי ר' מתניא°: לא בא הכתוב אלא להזכיר גניין של ישראל. יום מלכינו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לוצצים יום שמלך ירבעם על ישראל אתון כל ישראל לגביה בפאתי רמשא לפנות ערב, אמרו ליה: קום עבוד עבודה זרה. אמר לון: אפתי רמשא לפנות ערב הוא, ואני אשתי ולא אשתי. וכל עמא שתו ואמר כך שלא יאמרו אנוסים מחמת שיכרות היינו. אלא אם אתון בען אזלון ואתון בצפרא אם אתם רוצים לכו ושובו בבקר. הדא הוא דכתיב (הושע ז', ו') "כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אופיהם בוקר הוא בוער כאש להבה". כל הלילה לא ישן אופיהם יצרם (הושע ז', ו') "בוקר הוא בוער כאש להבה". בצפרא אתון לגביה בבקר באו אליו, אמר לון: כדון אנא ידע דאתון בען עכשיו אני יודע שאתם רוצים, אלא דאנא דחיל מפחד מסנהדרין דידכון דלא יקטלונני. אמרו ליה: אנן קטלין לון אנו נהרוג אותם. הדא הוא דכתיב (הושע ז', ז') "כולם יחמו כתנור ואכלו את שופטיהם". רבי לוירבי לוי אמורא א״י · דור ג׳רבי לוירבי יהושע דסכנין° אמר: הרגום היך מה דאת אמר (דברים שופטים כא א) "כי ימצא חלל". רבי אילארבי אלעאי אמורא א״י · דור ג׳רבי אלעאירבי יוחנן° אילעא אמר: הורידן מגדולתן, דכתיב "יום מלכינו החלו" מלשון חולין "שרים חמת מיין משך ידו את לוצצים". יום שנעשו בו שרים חולין

[דף א עמוד ב]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף א עמוד ב2

מי גרם להן? חמת מיין שהיו להוטין אחר היין. "משך ידו את לוצצים" - כד ירבעם הוה חמי היה רואה בר נש כשר הוה מייתיב גביה תרין ליצנין ואמרין ליה: אי זה דור חביב מכל הדורות? אמר להן: דור המדבר שקיבלו את התורה. ואינון אמרין ליה: ולא עבדון עבודת כוכבים ומזלות? והוא אמר לון: בגין דחביבין לא איתענשון. והינון אמרין ליה: חשי תשתוק דמלכא בעי למיעבד כן. ולא עוד אלא אינון עבדין עגל אחד ודין עבד תרין, דכתיב (מלכים א' י"ב, כ"ט) "וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן". גסות רוחו של ירבעם היא החליטתו. אמר רבי יוסי בר יעקברבי יוסי בר יעקב אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר יעקב°: במוצאי שמיטה מלך ירבעם על ישראל. הדא הוא דכתיב (דברים וילך לא י) "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות, בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם". אמר: אנא מיתבעי מיקרי אני צריך לקרא? קאים אנא ואינון אמרין: מלכא דאתרא רחבעם קדם. ואין מיקרי תיניין גנאי הוא לי. ואין לא ניקרי ביזיון הוא לי. ואין מרפינוןארפינון אזלון ואם אני מניח את העם לעלות לבדם ולא אעלה עימם סלקין אינון ושבקין יתי ואזלין לון גבי רחבעם בן שלמה. הדא הוא דכתיב (מלכים א' י"ב, כ"ז) "אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית ה' בירושלם ישוב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם". מה עשה? עשה שני עגלי זהב וכתב על ליבן "והרגוך" לרמוז שאילו יעלו ישראל לרגל לירושלים סוף שיבקשו לחזור למלכות בית דוד, ויהרוגו אותו. אמר: כל מלך דיקום אחרי יסתכל בון. אמר רבי חונהרב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° (תהלים נ"ח, ו') "חובר חברים מחוכם" - כל מי שהיה חוברו שנהיה מלך אחריו היה מבין את הרמז וחוברו לעבודה זרה. אמר רבי חונהרב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° (הושע ה', ב') "ושחטה שטים העמיקו" - שהעמיק ברשע. אמר: כל דמפרסיםדמפרסם מה פירוש והרגוך אנא קטיל ליה ועמי הארץ חשבו שהעגל יהרוג כל מי שלא יעבוד אותו. אמר רבי אבין בר כהנארבי בון בר כהנא אמורארבי בון בר כהנא°: אף שבתות וימים טובים מצינו שבדה להם ירבעם מלבו. הדא הוא דכתיב (מלכים א' י"ב, ל"ב) "ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש, בחג אשר ביהודה, ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבוח, בחדש אשר בדה מליבו" קוראים מליבו אבל מלבד כתיב כמה דאת אמר (ויקרא אמור כג לח) "מלבד שבתות ה'" שגם במקום שבת בחר יום אחר. תנן: לפני אידיהן של נכרים שלשה ימים אסורין מלשאת ומלתת עמהן תני: עבר ונשא ונתן עמו ^א_במותר. רבי יעקב בר אחארבי יעקב בר אחא אמורא א״י · מסר בשם רבי יוחנן ותלמידיורבי יעקב בר אחא° ורבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא אמרו בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: ואפילו ביום אידו. ותני כן: במה דברים אמורים בנכרי שאינו מכירו, אבל בנכרי המכירו מותר מפני שהוא כמחניף להן לשמור איתם קשרים שלא יעזוב אותו וילך לסחור עם אחר. תני: נכנס לעיר ומצאן שמחין יכול לשמח עמהן מפני שאינו אלא כמחניף להן לשמור איתם קשרים שמא יזדקק להם. חד דוקינר גוי אוקיר לרבי יודן נשייארבי יהודה נשיאה אמורא א״י · דור א׳רבי יהודה נשיאהרבי אפסרבי חנינא בר חמארבי שמלאי° חד דיסקיה מלא דינרין, נסב לקח רבירבי° חד מינהון שלא יפגע, ושלח ליה שאראאת השאר. שאל לרבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° מה לעשות באותו דינר, אמר: יוליך הנייה לים המלך.ח וקשה הרי מדובר במכירו ובלשעבר ולמה הרי לשעבר אמר רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° שהכסף אסור ויוליך הנאה לים המלח? אמר רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה°: ואני לא שאלני רבן גמליאל ברבי° מהו לילך ליריד ואסרתי לו? והתני ^א_גהולכין ליריד ולוקחין משם עבדים ושפחות. רל אמרואמר ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°: לא סוף דבר עבדים ישראל אלא אפילו נכרים מפני שמקרבין תחת כנפי השכינה. מאי כדון? למה באמת הוא אסר רבן גמליאל ברבי° אדם קטן היה וביקש רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° לגודרו. אבל רבי יודן נשייארבי יהודה נשיאה אמורא א״י · דור א׳רבי יהודה נשיאהרבי אפסרבי חנינא בר חמארבי שמלאי° אדם גדול היה ולמה רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אסר עליו שלא יראו אחרים וירגילו עצמם בכך, ויבואו להתיר גם בעובד כוכבים ומזלות שאינו מכירו וביקש רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° לגדור הדבר. תנן: ואסורים מלהשאילן ומלשאול מהן ניחא מלהשאיל

[דף ב עמוד א]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ב עמוד א3

אבל למה אסור מלשאול מהן? מפני שהוא כמשיאו שם טוב וילך ויודה לעבודה זרה שלו שזכה לעושר ויכול להשאיל ליהודים. תנן: ואסורים מלהלוותן ומלהלוות מהן. ניחא שאסור מלהלוותולהלוותו. אבל למה אסור מלהלותללות מהן? מפני שהוא כמשיאו שם טוב וילך ויודה לעבודה זרה שלו שזכה לעושר ויכול להלוות ליהודים. ואסורים מלפורעם ומלהפרע מהן. ניחא שאסור מלפורעןלפורען. אבל למה אסור מליפרעליפרע מהן? שלא יאמר עבודת כוכבים ומזלות שלו סייעה לו להיפטר מהחוב. אמר רבי אבא בר טבליירבי אבא בר טבליי° בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: אם היתה מלוה אובדת מותר שאם לא יגבה עכשיו יאבד את כספו. מאי ותני כן מלוה אובדת? מאי מלוה שאינה אובדת? אובדת בעל פה ואפילו בעדים, ואין מלוה אובדת ^א_דבשטר. והא אפילו מלוה בשטר פעמים שאובדת היא שלא בכל שעה אדם זוכה לפרוע חובו. מאי כדון? מלוה אובדת שלא במשכון, אין מלוה אובדת במשכון. אשכח תני על קדמייתאכקדמייתא: מלוה אובדת בעדים, אין מלוה אובדת בשטר. תנן °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אומר נפרעין מהן מפני שהוא מיצר. אמרו לו אף על פי שהוא מיצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן. תמן תנינן: °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אומר: אשה לא תסוד מפני שניבול הוא לה. רבי חנינהרבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא° ורבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה חד אמר: בסיד שהיא מתירתו במועד נחלקו, אבל בסיד שמתירתו לאחר המועד דברי הכל אסור. וחרנא אמר: בסיד שהיא מתירתו לאחר המועד נחלקו, אבל בסיד שמתירתו בתוך המועד דברי הכל מותר שאף שמצטערת עכשיו שמחה לאחר זמן. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי חנינהרבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא° אמר רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי כדעתיה. כמה ד°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אמר תמן: ניבול שעה ניבול ואסורה לטפול עצמה בסיד אף שאחר כך שמחה כיוון שמצטערת עכשיו, כן הוא אמר הכא: צרת שעה צרה ואף על פי ששמח לאחר זמן מותר להפרע ממנו מפני שהוא מיצר עכשיו. הווי דרבי חנינהרבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא° דוהוא דאמר בסיד שהואשהיא מותרמתירתו ^א_הבתוך המועד נחלקו, אבל בסיד שהואשהיא מותרמתירתו לאחר המועד דברי הכל אסור. אומנים ישראל שהיו עושין עם הנכרי ביום באידןאידן בקבלנות בתוך ביתו של הנכרי אסור, בתוך בתיהן של ישראל מותר. °רבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר אומר: במה דברים אמורים בתלוש מן הקרקע, אבל במחובר לקרקע אסור. בעיר אחרת בין כך ובין כך מותר. מהו בין כך ובין כך מותר? בין בתלוש בין במחובר או בין בשכיר בין בקיבולת. אמר רבי אילארבי אלעאי אמורא א״י · דור ג׳רבי אלעאירבי יוחנן° אילעא: בין בתלוש בין במחובר ובלבד בקיבולת. אמר רבי שמעון בר ברסנהרבי שמעון בר ברסנה° בשם °רבי אחארבי אחא (תנא) תנא · דור ד׳רבי אחא (תנא): בשבת שהתיר שנכרי יעשה מלאכת ישראל בקבלנות בביתו של הגוי ובאבל שהתיר שאחרים יעשו מלאכת האבל ובעבודה זרה שהתיר לישראל לעשות מלאכת נכרי ביום אידם בקבלנות בביתו של ישראל הלכה כ°רבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן אלעזר תנא · דור ה׳רבי שמעון בן אלעזר. תנן °רבי ישמעאלרבי ישמעאל תנא · דור ג׳רבי ישמעאלרבי יהושע בן חנניהרבי מאיר בן אלישע אומר שלשה לפניהן ושלשה לאחריהן אסור. וחכמים אומרים לפני אידיהן אסור לאחר אידיהן מותר. חברייא אמרי: טעמא ד°רבי ישמעאלרבי ישמעאל תנא · דור ג׳רבי ישמעאלרבי יהושע בן חנניהרבי מאיר בן אלישע שאוסר אף לאחריהן משום בריה דמועדא כמו איסור חג שלנו שעדין שמחים במה שנשאר מיום אידם, וחשוב כיום אידם.

[דף ב עמוד ב]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ב עמוד ב4

רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° אמר: רבי בא כיון שהוא יודע שאסור לך לישא וליתן עמו שבעה ימים שלושה לפני ושלושה אחרי, אף הוא ממעט בשמחת אידו ודואג ממה יתפרנס ויאכל פחות כדי שישאר לו לימים שאחרי. מה מפקתמפקה מביניהון? למכור לו דברים שאינן מתקיימין. על דעת חברייא אסור שמשתמש בהם בסעודות של החג וישמח. על דעת רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° מותר שאין מתקיימים והוא דואג מה יוכל אחרי יום אידו. אמר רבי יודןרבי יודן אמורא א״י · דור ד׳רבי יודן°: קרייא מסייע למה דאמרי חברייא שיש עניין לשמוח בבריה דמועדה היינו באיסור חג, שנאמר (נחמיה ט', א') ויקרא בספר תורת אלקים וגו' ויעשו חג שבעת ימים וביום השמיני עצרת כמשפט "וביום עשרים וארבעה לחדש השביעי נאספו בני ישראל בצום ובכי ובשקים ואדמה עליהם". ולמה לא אמר בעשרים ושלשה שהרי החג הסתיים בעשרים ושתים בתשרי? משום בריה דמועדא שהיו רגילים לשמוח למחרת החג ולנוח בו. איןאולי נימאנימר שהסיבה שלא קבעו צום בכ"ג תשרי כיוון דהוה בשובתא? לית יכיל דאתדאדם כ"ג תשרי היה בשבת את מחשב ואת משכח צומא רבא בחד בשובא. ומה בהבכך שיחול בראשון? ולית רבי חוניהרב חנא אמורא בבל · דור ג׳רב חנא° מיקל למאן דמעבר ליה ליום הכיפורים מן אתריה כשחל בשישי או בראשון. אמר רבי יוחנן בר מדייארבי יוחנן בר מדייא°: אנא חשב יתה וכ"ג תשרי בימי עזרא ולאלא הוה בשובתא נמצא שהטעם שלא קבעו צום בכ"ג תשרי הוא משום בריה דמועדא.

ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ב

מתני':

אילו הן אידיהן של עובדי כוכבים ומזלות: קלנדס וסטרנלייא וקרטסים ויום גינוסיא של מלכים ויום הלידה ויום המיתה. דברי °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא. וחכמים אומרים: כל מיתה שיש בה ^א_ושריפה יש בה עבודה זרה, ושאין בה שריפה אין בה עבודה זרה.
גמ': רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו אמר: עידיהן. ושמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא אמר: אידיהן. מאן דאמר עידיהן מדכתיב (ישעיהו מ"ד, ט') "ועידיהם המה". מאן דאמר אידיהן מדכתיב (דברים ל"ב, ל"ה) "כי קרוב יום אידם". רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו אמר: מאברים את העיר. ושמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא אמר: מעברין את העיר. מאן דאמר מאברין שמוסיפין לה אבר. מאן דאמר מעברין כאשה מעוברה. רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו אמר אין מברכים על הנר עד שיאותו לאורו. ושמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא אמר: יעותו. מאן דאמר יאותו דכתיב (בראשית וישלח לד טו) "אך בזאת נאות לכם". מאן דאמר יעותו דכתיב (ישעיהו נ', ד') "לדעת לעות את יעף דבר". רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו אמר: קלנדס אדם הראשון התקינו כשגורש מגן עדן. כיון דחמא לילייא אריך אמר: אוי לי! שמא מי שכתוב בו (בראשית בראשית ג טו) "הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב" שמא יבוא לנשכיני בחשך כשאיני יכול לראותו, דכתיב (תהלים קל"ט, י"א) "ואומר אך חושך ישופני".

[דף ג עמוד א]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ג עמוד א5

כיון דחמא איממא ארך כאשר ראה שהיום מתארך אמר: קלנדס! קלון דיאו שבח לאל שהשתחררתי מזה! ואיתא כמאן דאמר בתשרי נברא העולם. ברם כמאן דאמר בניסן נברא העולם ידע הוה שכך טבע הבריאה שהימים מתארכים בקיץ ומתקצרים בחרף. אמר רבי יוסי בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא°: מאן סבר בראש השנה נברא העולם? רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו דתני בתקיעתא תפילות מוסף ראש השנה דבי רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: "זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון" וכו'. הוי אומר בראש השנה נברא העולם. רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא לא אמר כן שזה הטעם שהם חוגגים את קלנדס אלא מלכות מצרים ומלכות רומי היו עושין מלחמה אילו עם אילו. אמרו: עד מתי אנו הורגין בפולמוס זה עם זה? בואו ונתקין שכל מלכות שתאמר לשר צבא שלה "פול על חרבך" וישמע לה, תתפוס המלכות תחילה. שר צבא דמצרים לא שמע לון. דרומי הוה תמן חד גבר סב והוה שמיה יינובריס ינואר והוו ליה תריסרי בני. אמרו ליה: שמע לן ואנו עושין בניך דוכוסין ואיפרכין ואיסטרטליטין. ושמע לון. בגין כן צווחין ליה קלנדס לתחילת קלנדר- שנה יינובריס ינואר. מן יומא דבתריה מתאבלין עליו ונקרא מילני אימירא מות הזקן. אמר רבי יודן ענתודרייארבי יודן ענתודריא אמורא א״י · דור ה׳רבי יודן ענתודריא° והיו אומרים: מאן דזרע טלופחין עדשים בההוא יומא לא מצלחין. רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו אמר: קלנדס אסורה מלשאת ומלתת לכל עם כל הגוים. רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר: אין אסורה ^א_זאלא לפלחין בה. סטרנלייה אסורה מלשאת ומלתת לכל עם כל הגוים. רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר: בין קלנדס בין סטרנלייה אינה אסורה אלא לפלחין בה. חברייא בעי האם הנשים של אלו דפלחין לעבודה זרה אם באו מאומה שלא עבדו לה כפלחין ואסור לשאת ולתת עימן? רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° בעי: והדא טקסיסטקסים שנערכים דקיסריןבקיסרין מכיון דסוגייא הרבה מהם שמרייןשומרונין שהם עובדי עבודה זרה כפלחין היא. הדא טקסיסטקסים דדוקים צריכה כיוון שרק מיעוט בהם עובד עבודה זרה. רבי ביבירב ביבי אמורא בבל · דור ד׳רב ביבי° שלחיה רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° דיזבון שיקנה ליה עזיל קטן גליל חוטים ובטעות קנה לו בזמן סטרנלייה דביישן. אתא גבי רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא, סבר דמורה ליה כהדא דרבי יהושע בן לוי° דשרי שרק עם העובדים אותה אסור והורי ליה כהדא דרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא שסטרנלייה אסור לכולם. רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו אמר: קלנדס לפני תקופהתקופת טבת שמונה ימים, סטרנלייא לאחר תקופה ח' ימים. אמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: פרוקטו ראשה של תקופה. אמר רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: שלשה זמנים בבבל ושלשה זמנים במדיי. שלשה זמנים בבבל: מהורי וכנוני ובנוותה. שלשה במדיי: נוסרדי ותירייסקי ומהירקנה. אמר רבי הונהרב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° בשם רב נחמן בר יעקברב נחמן אמורא בבל · דור ג׳רב נחמןשמואל° יום אידם הנקרא נרוס חל בב' באדר בפרס ובעשרים באדר במדי. סטרנלייה נוטריקון שנאה טמונה שונא נוקם ונוטר היך מה דאת אמר (בראשית תולדות כז מא) "וישטם עשו את יעקב". אמר רבי יצחק בי רבי אלעזררבי יצחק בן אלעזר אמורא א״י · דור ג׳רבי יצחק בן אלעזר°: ברומי צווחין ליה ליעקב סנטורייה דעשו. וקרטוסים יום שתפשה בו רומי מלכות. ולא כבר תניתה קלנדס שלקחו המלכות מהמצרים? אמר רבי יוסי בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא° שלקחו מלכות פעם שנייה. אמר רבי לוירבי לוי אמורא א״י · דור ג׳רבי לוירבי יהושע דסכנין°: יום שנתחתן שלמה לפרעה נכה מלך מצרים, ירד מיכאל ונעץ קנה בים והעלה שלעטוט שירטון ונעשה חורש גדול וזה הוא כרך גדול שברומי. יום שהעמיד ירבעם שני עגלי זהב באו רומס ורומילס ובנו שני צריפים ברומי. יום שנסתלק בו אליהו הועמד מלך ברומי דכתיב (מלכים א' כ"ב, מ"ח) "ומלך אין באדום נצב מלך". תנן: ויום גנוסיא לידה של מלכים כדכתיב

[דף ג עמוד ב]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ג עמוד ב6

(בראשית מ', כ') "ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה". והא תנן: ויום גינוסיא של מלכים ויום הלידה ויום המיתה? עד כאן יום גנוסיה יום איד לציבור, מיכן ואילך היינו יום הלידה והמיתה יום איד ליחיד. וכתיתנן: ויום המיתה דכתיב (ירמיהו ל"ד, ה') "בשלום תמות ובמשרפות אבותיך הראשונים" וגו'. כיני מתניתא כך כוונת המשנה: כל מיתה שיש בה עישון ושריפה יש בהן עבודה זרה, ושאין בה עישון ושריפה אין בה עבודה זרה.

ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ג

מתני':

^א_חיום תגלחת זקנו ובלוריתו, יום שעלה בו מן הים, יום שיצא בו מבית האסורים, ונכרי שעשה משתה לבנו, אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש.
גמ': תנן: יום תגלחת זקנו ובלוריתו וכו'. מה אותו היום בלבד בשנה ראשונה או אותו היום בכל שנה? והתני: תגלחתו ותגלחת בנו אסורה אם שניהם גילחו לראשונה באותו יום האם אין הכוונה שהמלך הסתפר ביום מסוים, ובשנה אחרת גם בן המלך הסתפר באותו יום, ומכאן ראיה שחוגגים יום איד כל שנה? תיפתר שגילחו שניהן כאחת. והתני: משתהו יום נישואין ומשתה בנו אסורה אם שניהם נשאו באותו יום? תיפתר שגילחו שניהן כאחת שנשאוונשאו נשים כאחת. והתני: לידתו ולידת בנו אסורה? אית לך מימר שנולדו שניהן כאחת? תיפתר בההוא דלא אספיק מיעברמיעבד ביומיה עד דאיתיליד ליה בר ועבד כחדא. תני שבעה גנבים הן. הראשון שבכולן גונב דעת הבריות. והמסרהב בחבירו לארחו ואין בלבו לקרותו. והמרבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל. והמפתח לו חבית שמכורות לחנווני שנראה כפותח לכבודו. והמועל במדות. והמשקר במשקלות. והמערב את הגרדן בתלתן והחול בפול והחומץ בשמן. תני: לא ישלח לו חביות מכורות לחנווני מפני שהוא כטוענו טענת חנם. ^א_טלא יסרהב אדם בחבירו לארחו בשעה שאינו רוצה. לא ירבה לו בתקרובת בשעה שהוא יודע שאינו מבקש. מהו לא ירבה לו בתקרובת שזימן הרבה ארחים ואין לו מקום לארח ויודע שחברו יס רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו ואומר לו בו רחוץ שהשארתי לך מקום בזווית אוחריאחרת. ובירושלם היה מנהג יפה כאשר זימנו אורחים לסעודה תלו מפה בצד ימין של הפתח לסימן שיש מקום לאורחים נוספים. וכאשר לא היה מקום לאורחים נוספים היה הופך

[דף ד עמוד א]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ד עמוד א7

עיכליה מפה זו דימינא לשמאלא. תני: עיר שיש בה נכרים וישראל אם נותנין הנכרים לגבאין גובין מהן ומישראל, ומפרנסין ^א_יעניי נכרים ועניי ישראל ^א_יאומבקרין חולי נכרים וחולי ישראל, נוחמים אבילי נכרים ואבילי ישראל, וקוברין מיתי נכרים ומיתי ישראל, ומכניסין כלי נכרי וכלי ישראל שלא יתקלקלו או יאבדו מפני דרכי שלום. גירדאי שאלון לרבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן: יום משתה של נכרים מהו לבקרם? וסברסבר מישרי לון מן הדא מפני דרכי שלום. אמר לו רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה°: והתני רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1°: יום משתה של נכרים אסור. אמר רבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן: אילולא רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° היה לנו להתיר עבודה זרה שלהן, וברוך המקום שריחקנו מהם.

ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ד

מתני':

^א_יבעיר שיש בה עבודה זרה חוצה לה מותר. היה חוצה לה עבודה זרה תוכה מותר. מהו לילך לשם? בזמן ^א_יגשהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור, ואם יכול לילך בה למקום אחר מותר. עיר שיש בה עבודה זרה והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות, זה היה מעשה בבית שאן ואמרו חכמים ^א_ידהמעוטרות אסורות ושאינן מעוטרות מותרות.
גמ': תנן: עיר שיש בה עבודה זרה חוצה לה מותר. הא תוכה אסור מפני שיש בה צלם אחד יהא תוכה אסור. ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר: ביריד שעשו באותו יום לכבודה שנו. ומה בין תוכה לחוצה לה? תוכה שעבודה זרה שנהנהנהנה מן המכס אסור. חוצה לה שלא נהנה מן המכס מותר. שלא נהנה מן המכס ואם היה חוצה לה נהנה מן המכס אף חוצה לה אסור.

[דף ד עמוד ב]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ד עמוד ב8

והתני: הולכין ליריד ^א_טוולוקחין משם עבדים ושפחות ובהמה. רל אמר ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° כל מה שהתירו זה רק עבדים ושפחות ובהמה. ולא סוף דבר עבדים ישראל אלא אפילו עבדים נכרים שמקרבן תחת כנפי שכינה ובהמה שתשמור שבת אצלו. והתני: לקח משם כסות תשרף, בהמה תיעקרתעקר, מעות יוליכם לים המלח. ניחא כסות תישרף, מעות יוליכם לים המלח. אבל בהמה אמאי תיעקר? והתני: הולכין ליריד ולוקחין מהן עבדים ושפחות ובהמה. רשבל אמרואמר ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן°: לא סוף דבר עבדים ישראל אלא אפילו עבדים נכרים שמקרבן תחת כנפותכנפי שמיםשכינה ובהמה שתשמור שבת אצלו. תיפתר בישראל שלקח הבהמה מישראל שמוכר שם דחיישינן שקיבל בהמה תמורת עבודה זרה דהוי דמי עבודת כוכבים ומזלות, וגם לא קיים הטעם של ההיתר שתשמור שבת אצלו. והתני: המוכר עבדו לנכריםליריד של גוים דמיו אסוריןאסורים וכופין אותו לפדותו. ואם אסור לקנות ביריד מפני שנותנים מכס לעבודה זרה איך כופים אותו לפדותו מהם? עוד היא תיפתר בישראל שמכר לישראל שמוכר ביריד. ^א_טזישראל שהולך ליריד לוקחין ממנו מפני שהוא כמציל מידן שמונע ממנו מלמכור ביריד. ובחזירה אסור דחיישינן שנתנה לו מחמת עבודה זרה והוי דמי עבודה זרה בידו ודמי עבודה זרה ביד ישראל אסור. ^א_יזובנכרים בין הולכין בין באין מותר שדמי עבודה זרה ביד גוי מותרים. רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבארבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא° אמר בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: אם היה פונדק מותר קא סלקא דעתין שמותר לשכור פונק שמעלה מיסים לעבודה זרה. רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° בעי: ביריד אסור ובפונדק מותר? דילמא שמותר לקנות בפרגמטיאפרגמטיא בפונדק אמרהאמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא כיוון שלא נוטלים מכס אלא ממי שסוחר ביריד. אתא רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבארבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא° אמר בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: אם היה פונדק מותר. בפרקמטיא אמר רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: החליף בהמה בעבודה זרה אסורה. רב חסדארב חסדא אמורא בבל · דור ג׳רב חסדארב° בעי: אילו השתחוה לה לא אסרה, מפני שהחליף בהמה בעבודה זרה אסרה? דילמא בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד איתאמרת דחיישינן שקיבל הבהמה תמורת עבודה זרה דהוי דמי עבודת כוכבים ומזלות ביד ישראל.

[דף ה עמוד א]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ה עמוד א9

כי אתא רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° אמר מה שאמר רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא שאם החליף בהמה בעבודה זרה אסרה בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד איתאמרת. אמר רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° אפילו במקרה שמותר לבא ליריד: אסור לעשות חבילה קבוצה של ישראל ביריד מפני שבזה מכבדים לעבודה זרה שמתקבצים הרבה ליריד שנעשה לכבודה. ותני כן ^א_יחלא ישאל בשלומו במקום שהוא מתחשב, מצאו לפי דרכו שואל בשלומו בכובד ראש. רבי חייה בר ווהרבי חייא בר ווא אמורא א״י · דור ג׳רבי חייא בר ווא° שלח מיזבון לקנות ליה סנדל מן ירידה דצור. אמר לו רבי יעקב בר אחארבי יעקב בר אחא אמורא א״י · מסר בשם רבי יוחנן ותלמידיורבי יעקב בר אחא°: ואת מלוקחי יריד? אמר לו: ואתה לא לקחת קלוסקין לחמניה מימיך? אמר לו: שנייא היא, דאמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: לא אסרו דבר שהוא חיי נפש. °רבי שמעון בן יוחנןרבי שמעון בן יוחנן שלח שאל לרבי שמעון בן יהוצדק° ליתאית את בדיק ליהלי האם תוכל לבדוק לי אהן ירידה דצור מהו האם יש בו משום עבודה זרה? אמר ליה: אין אני אבדוק עבורך. יהב תרתין ליטרא דפילפלין לאיסקרנדה לשומר העיר שיבדוק עבורו. עאל ואשכח כתיב תמן: "אנא דיקלטיאנוס מלכא שכנית הקדשתי אהן ירידה דצור לגדיה לעבודה זרה שהיא המזל של דארקליס אחי תמניא יומין". רבי יצחק בר נחמןרבי יצחק בר נחמני אמורא א״י · דור ג׳רבי יצחק בר נחמני° שאל לרבי חנינהרבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא°: יריד עזה מהו? אמר לו: הלכת לצור מימיך לא וראיתראית ישראל ונכרי שהן שותפין בקדירה ואינו חושש שמא ניער הנכרי בקדירה? וקשיא הוא שאל ליה דא ומגיב ליה דא. אלא בגין דלית רבי חנינהרבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא° אמר מילה דבר דלא שמעה מיומוי בגין כן דואהוא שאל ליה דא ומגיב ליה דא. כי אתא רבי יוסי בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא° אמר אבא בר בר חנהרבה בר בר חנה אמורא א״י · דור ג׳רבה בר בר חנהרבי יוחנן° אמר בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: לא אסרו אלא כגון ירידהיריד של בוטנה. ותני כן: שלשה ירידין הן שאסורים יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה. והמחוור שבכולן שהוא של עבודה זרה יריד בוטנה. מהו לילך לשם לעיר שיש בה יריד? אם היה אכסנאי אסור שכיוון שאין מכירים אותו יחשבו שבא ליריד. בן העיר ההיא מותר. ^א_יטשיירה מותר שכן דרך שיירה לילך בכל מקוםממקום למקום. תנן: עיר שיש בה עבודה זרה והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות. זה היה מעשה בבית שאן, ואמרו חכמים: המעוטרות אסורות ושאינן מעוטרות מותרות. במה מעוטרות? רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר: בהדס לפי שדרך לשוטחן קדם לפני העבודה זרה כתקרובת, ואסור משום שנהנה מהריח מתקרובות עבודה זרה. רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר אף בשאר כל המינין שהיו מוסיפים פירות וחפצים ואילו נמכרים רק בחגא ומהם מעלים מכס לעבודה זרה. על דעתיה דרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא הכל ^א_כאסור. על דעתיה דריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אינו אסור אלא התוספת. היך עביד? היה למוד להוציא ה' קופות והוציא עשר. אין תימר משם עיתור שיש שם הדסים שהיו תקרובת לעבודה זרה אסור. אין תימר משם פרקסים שהוסיפו פירות לנוי ועל התוספת משלמים מכס לעבודה זרה מותר לקחת מהשאר.

[דף ה עמוד ב]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ה עמוד ב10

==ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ה==

מתני':

^א_כאאילו דברים אסור למכור לנכרים: איצטרובילין ובנות שוח בפטוטרותיהן ולבונה ותרנגול לבן. °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אומר: מוכר הוא לו ^א_כבתרנגול לבן בין התרנגולין. בזמן שהוא בפני עצמו קוטע אצבעו ומוכרו שאין מקריבין חסר לעבודה זרה. ושאר כל הדברים ^א_כגסתמן מותר ופירושן אסור. °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא אומר: אף דקל טב וחצרוחצד ונקלביס אסור למכור לנכרים.
גמ': אמר שמעון בר אבארבי שמעון בר אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי שמעון בר אבארבי חנינא בר חמארבי יוחנן° בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: בנות שוח בפטוטרותיהן העלים שלהם לנוי שכך נהגו להביא תקרובת לעבודה זרה ואיצטרובילין במטוטלותיהן חתיכה מהענף ולבונה. תני: אם היתה חבילה מותר שמסתמא קנה למסחר. וכמה היא חבילה? °רבי יהודה בן בתירהרבי יהודה בן בתירא תנא · דור א׳רבי יהודה בן בתירא אומר: חבילה של לבונה אין פחות מחמשה מנין. אם היה כומר אסור, רופא מותר שצריך הרבה לרפואה, תגר מותר, תגר חשוד אסור. אנן תנן שאם ביקש הנכרי לקנות תרנגול לבן אסור. תני רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° אפילו ביקש תרנגול סתם אסור למכור לו לבן. מתניתין צריכה למתניתא דרבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° ומתניתא דרבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° צריכה למתניתין. אילו תנינן ולא תני רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1°, הוינן אמרין: לא אמרון אלא אם הגוי ביקש לקנות תרנגול לבן, אבל אם ביקש תרנגול סתם מותר למכור לו תרנגול לבן אפילו בינו לבין עצמו. מותר הוי צורכה למתניתא דרבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1°. או אילו תנא רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° ולא תנינן אנן, הוינן אמרין: לא אמר אלא תרנגול סתם, הא אם ביקש תרנגול לבן אפילו בינו לבין התרנגולין אסור למכור תרנגול לבן. הוי צורכה למתניתין וצורכה למתניתא דרבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1°. אמר רבי בון בר חייהרבי בון בר חייא אמורא א״י · דור ד׳רבי בון בר חייארבי זירא° אם שאל הגוי למי יש תרנגול למכור, מוכר לו תרנגול לבן. למי יש תרנגול לבן למכור, נימר בינו לבין עצמו אסור, בינו לבין התרנגולין מותר. רבי בון בר חייהרבי בון בר חייא אמורא א״י · דור ד׳רבי בון בר חייארבי זירא° בעי: ראה תרנגולין רועין באשפה ותרנגול לבן ביניהן ואמר "של מי?" כמיהאם אסור אף שלא שסייםסיים היהדבריו ואמר "של מי תרנגול לבן זה"? תנן "בזמן שהוא בפני עצמו קוטע אצבעו ומוכרו שאין מקריבין חסר לעבודה זרה". קרייא אמר שמקרבין חסר לעבודה זרה, דכתיב (מלאכי א', ח') "וכי תגישון עור לזבוח אין רע" כפי שהיו רגילים להקריב לעבודה זרה. הדא אמרה שמקריבין חסר לעבודה זרה. תנן °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא אומר: אף דקל טב וחצד ונקלביס אסור למכור לנכרים. רבי חמא בר עוקבהרבי חמא בר עוקבא אמורא א״י · דור ג׳רבי חמא בר עוקבארבי יוסי בר חנינא° אמר נקליבס זה קורייטה. חצד ר לעזר בי רבי אלעזר ברבי יוסירבי אלעזר ברבי יוסי תנא · בנו של רבי יוסי בן חלפתארבי אלעזר ברבי יוסי° אמר: מין הוא ושמו חצראחצדא. עבר ומכר, האם הכסף מותר? ייבה כיי דאמר רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת אין בונין עימם בסילקי עבר ובנה ^א_כדמותר. וכאאף הכא עבר ומכר מותר.

[דף ו עמוד א]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ו עמוד א11

מתני': ^א_כהמקום שנהגו למכור בהמה דקה לנכרים מוכרין, מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין. ובכל מקום אין מוכרין להן בהמה גסה עגלים וסייחים שלימין ושבורין. °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי מתיר בשבורה. °בן בתירהרבי יהודה בן בתירא תנא · דור א׳רבי יהודה בן בתירא ^א_כומתיר בסוס.
גמ': תנן: מקום שנהגו למכור בהמה דקה לנכרים מוכרין. וכי ומותרמותר לגדל בהמה דקה? אמר רבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה°: כגון מהיר מקום מרעה שהוא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל ששם מותר. תנן: אין מעמידין בהמה בפונדקאות של נכרים מפני שהן חשודין על ההרבעה. הוון בעיי מימר חשבו לומר: מאן דאמר מותר למכור, מותר לייחד.לגדל ומאןמאן דאמר אסור למכור ^א_כזאסור לייחד. רבי יונהרבי יונה אמורא א״י · דור ד׳רבי יונהרבי ירמיהרבי זירארבי מנא° ורבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת אמרו בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: ואפילואפילו כמאן דאמר מותר למכור, אסור לייחד. מה בין למכור מה בין לייחד? בשעה שמוכרה לו כבהמתו של העובד עכוםכוכבים ומזלות היא וחס עליה שלא תעקר ואינו רובעה. בשעה שהוא מייחדה לו כבהמתובהמתו של ישראל היא והוא חשוד עליה. תנן מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין. אם לא חוששים לרביעה למה מפניאסור למכור בהמה דקה שהוא שמוציאהמוציאה מידי גיזה ראשית הגז? הגע עצמך שהיתה עז מפנישאין חייבת בראשית הגז, שהוא שמוציאהמוציאה מידי בכורה? הגע עצמך שהיה זכר מפנישהוא שמוציאומוציאו מידי מתנות כהונה? מעתה חיטין אל ימכור לו מפנישהוא שמוציאומוציאן מןמידי החלהחלה. ויין ושמן אל ימכור לו מפנישהוא שמוציאןמוציאן מןמידי הברכהברכה. תנן בכל מקום אין מוכרין להן בהמה גסה. מה בין גסה לבהמה דקה? בהמה גסה יש בה חיוב חטאת ובהמהשכשהבהמה עובדת היהודי עובר על שביתת בהמתו, בהמה דקה אין בה חיוב חטאת. וכי ואינואינו חולב ואינו גוזז? אמר תמן הוא החולב או הגוזז מתחייב ואם הגוי עושה את זה אין איסור. ברם הכא היא מתחייבת בשביתה וחובת הבעלים שבהמתו תשבות.ברם הכא הוא מתחייב מכיוןכיון שהוא מוכרה לו לא כבהמתובהמתו של נכרי היא? אמר רבי אימי בבליירבי אימי בבליי°א בשם רבנין דתמן: פעמים שהוא ^א_כחשמוכרהמוכרה לו לניסיון והוא מחזירה לו לאחר שלשה ימים, ונמצא עובד עבודה בבהמתו של ישראל. מעתה לניסיון אסור, שלא לניסיוןלנסיון מותר. גזרה זו מפני זו. עבר ומכר מהו קונסין לו? שכשם שקונסין לו להלכה, כך קונסין לו למנהג. ומנייןמניין שקונסין לו למנהג?

[דף ו עמוד ב]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ו עמוד ב12

חד ברנש זבין מכר גמליה לארמאי. אתא עובדא קומי ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° וקנסיה בדיפלאשישלם לגוי אפילו כיפלה בגין דיחזר ליה גמלא. ואמר רבי יוסה בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא°י מדובר שבעל הגמל מסר את הגמל לסרסור שימכור עבורו והוא מכר לגוי. וריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° קנס את הסרסור וזה מדין מנהג, שרק לבעלים אסרו למכור לגוי אבל נהגו שלא ימכור אפילו סרסור. והוון צווחין והיו קראים לו ליה ברא דמסרסר לארמאילארמאה. רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° סבר כ°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי דתני בשם °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי: הלוקח בהמה מןעם הנכרי וילדה בכור קונסים אותו ומעלה עמו בשוייו ונותן חצי דמים לכהן. נתנה לו לגוי בקבלה מעלה עמו עד כמה דמים בשוייו ונותן כל הדמים לכהן. וחכמים אומרים: הואיל ואצבע ^א_כטהנכרי באמצע נפטרה מן הבכורה. רובה חידוש גדול יותר דרבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° מד °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי. מה דאמר °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי שקנסו זה משום שמפקיעה מהילכות בכורה שזה מדין תורה. ומה דאמר רבי שמעון בן לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° שקנסו זה משום שעובר על הילכות בכורה ומה דמר רש בן לקיש להילכות בהמה גסה שזה רק מנהג. תנן °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי מתיר בשבורה. לא אמר °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי: אלא בשבורה שאינושאינה יכולה להתרפאות. אמרו לו: והרי לא הוא מביאין לה זכר ונרבעת ממנו. אמר לו: אף אני לא אמרתי אלא בשבור זכר שאינו יכול להתרפאות. אמרו לו: והרי מביאין לו נקיבה והוא רובעה והיא יולדת. אמר להן: אף אני לא אמרתי אלא בסוס זכר שאינו יכול להתרפות. אמרו לו: והלא מביא לו נקיבה והיא רובעת ממנו והיא יולדת. אמר רב אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° בשם רבנין דתמן: זאת אומרת שאסור להמציא להן עוברין שיצא ממנו בהמה. תמן תנינן ^א_להלוקח עובר חמורו של נכרי והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי, והמשתתף לו והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה. רבי חגיירבי חגי אמורא א״י · דור ד׳רבי חגי° בעא קומי רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא: לית הדא אמרה האין זה אומר שאסור להמציא להן עובריןעוברים? אמר ליה: כבר קדמך רב אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° דאמר רבי אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° בשם רבנין דתמן: זאת אומרת שאסור להמציא להן עוברין. תנן °בן בתירהרבי יהודה בן בתירא תנא · דור א׳רבי יהודה בן בתירא מתיר בסוס. לא אמר °בן בתירהרבי יהודה בן בתירא תנא · דור א׳רבי יהודה בן בתירא: אלא בסוס זכר שיש בו סכנה וצריך להוציאו מביתו. מאי סכנה שהוא שהורגהורג בעליו במלחמה. ויאיש אומרים שמסכן את בעליו שהוא שרץרץ אחר הנקיבותנקיבה. ויש אומרים שהוא שעומדעומד ומשתין באמצע קרב והאויב פוגע ברוכבו. מה נפק מן ביניהון? הסריס. מאן דאמר שהוא שרץרץ אחר הנקיבנקיבה,ות זה אינו רץ אחר נקיבה. ומאןמאן דאמר שהוא עומד ומשתין, אף זההוא עומד ומשתין. ולמה חכמים אוסרים? אמר °רבי אחארבי אחא (תנא) תנא · דור ד׳רבי אחא (תנא) בשם רבי תנחום בר חייהרבי תנחום בריה דרבי חייא אמורא א״י · דור ג׳רבי תנחום בריה דרבי חייא° לכשיזקיןאף בסוס יש מקום לגזור משום מלאכה שחייב עליה חטאת. דכיוון שכשיזקין הוא כודנו בריחיים. אמר רבי יוסה בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא°י בשם רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3°: °בן בתירהרבי יהודה בן בתירא תנא · דור א׳רבי יהודה בן בתירא ו°רבי נתןרבי נתן תנא · דור ד׳רבי נתן שניהם אמרו דבר אחד שחי נושא את עצמו. °בן בתירהרבי יהודה בן בתירא תנא · דור א׳רבי יהודה בן בתירא שהתיר למכור סוס שמלאכתו להרכיב אנשים דחי נושא את עצמו הכוונה שבמלאכת המשכן לא הרכיבו בעלי חיים על בעלי חיים אחרים, אלא רק הנהיגו אותם. ו°רבי נתןרבי נתן תנא · דור ד׳רבי נתן דתני ^א_לאהוציא מןבשבת הבהמה ומןבהמה החיה ומןוחיה העופותועופות בין חיים בין מתים חייב. °רבי נתןרבי נתן תנא · דור ד׳רבי נתן אומר: מתים חייב, חיים פטור שהחי נושא את עצמו. ורבנןרבנין אית להון שחייב חטאת כשרוכב על הסוס ואינון מתיבין ליה איך מותר למכור סוס? הרי גם בו שייך איסור תורה דכשיזקין כדנו ברחיים. הרי לשיטתם כבר עכשיו יכול לעבור איסור תורה.אכן בשיטתוכשיטתו השיבוהו בשיטתך שאתה אומר שמותר למכור סוס משום שאין בו איסור חטאת. כיוון שרכיבה אינה אלא משום שבות, אוף אנאבו יש איסור אית ליחטאת לכשיזקין כודנו לריחים. °רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5 אומר: אומר אני שאסור למכור סוס משום שני דברים: משום כלי זיין שאסרו חכמים למכור כלי נשק לגוי ומשום הלכות בהמה גסה. ותני כן: חיה גסה ^א_לבכבהמה דקהגסה. מאן תניתה? °רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5. דבריאבל לחכמים כדאמרי רבי ביסנארבי ביסנא אמורא א״ירבי ביסנא° וחנין בר אבארב חנן בר אבא אמורא בבל · תלמיד רברב חנן בר אבא° בשם רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו: חיה גסה כבהמה גסהדקה והאיסור תלוי במנהג.

[דף ז עמוד א]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ז עמוד א13

==ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ז==

מתני': ^א_לגאין מוכרין להם דובים ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים. אין בונין עמהן בסילקי וגרדון ואיסטדייא ובימה. אבל בונין עמהן דימוסיאות ומרחצאות ^א_לדהגיעו לכיפה שמעמידין בה עבודה זרה אסור לבנותה.
גמ': תנן: אין מוכרין להם דובים ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים. הא דבר שאין בו ניזקא לרבים מותר. תנן: אין בונין עמהן בסילקי וגרדון ואיסטדייא ובימה מקומות שהורגים בהם. הא לשבת שם ולצפות עימם מותר? מתני' דברי °רבי נתןרבי נתן תנא · דור ד׳רבי נתן דתני: הרואה את הנחשים ואת החברים, מוקיון, מופייון, מוליון, מילרין, מילריה, סגירלון, סגילריה — הרי זה אסור משום מושב לצים, שנאמר (תהלים א', א') "ובמושב לצים לא ישב". וכולןשכולן מביאין לידי ביטול תורה שנאמר (תהלים א', ב') "כי אם בתורת ה' חפצו". העולה לתיאטרון אסור משום עבודה זרה דברי °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא. וחכמים אומרים: בשעה שהן מזבניןמזבלין אסור משום עבודה זרה, ואם לאו אסור משום ומושבמושב לצים בלבד. העולה לתיאטרון וצווח אם לפקח על לצורךצורך הרבים מותר, ואם כדי להראות עצמו מתחשב הואחשוב אסור. היושב באיצטדין הרי זה שופך דמים. °רבי נתןרבי נתן תנא · דור ד׳רבי נתן מתיר מפני שני דברים: משום שצווח ומציל את הנפשות שמבריח את החיות הטורפות, וגם מפני שהקיסר שואל את הקהל האם להרוג את היהודי, ופוסק על פי הרוב ומעיד על האשה שתינשא. תנן: הגיעו לכיפה שמעמידין בה עבודה זרה אסור לבנותה. ^א_להעבר ובנה רבי אלעזררבי אלעזר בן פדת אמורא א״י · דור ב׳רבי אלעזר בן פדתרבשמואלרבי יוחנןרבי זירא° בן פדת אמר מותר. אמר רבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה: לא מסתברא שיהיה מותר לבנות את שאר הבנין מלבד הכיפה שבה מניחים עבודה זרה כאהיןבאהין סוברה דלא אסור דהוא חייד כל הדא כיפתא שמבנה שכולו נעשה לעבודה זרה.

ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ח

מתני': אין מוכרין להן במחובר לקרקע אבל מוכר הוא משיקצץ. °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אומר: מוכר הוא לו על מנת ^א_לולקוץ.
גמ': רבי בון בר חייהרבי בון בר חייא אמורא א״י · דור ד׳רבי בון בר חייארבי זירא° בעי: האם אף בהמה גסה במחלוקת ול °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי מוכר לו על מנת לשחוט? אשכח תני: אף בהמה גסה במחלוקת °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אומר מוכר לו ^א_לזעל מנת לשחוט.

ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ט

מתני':

אין משכירין להן בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות. ובסורייא משכירין בתים אבל לא שדות. ובחוצה לארץ מוכרין בתים ומשכירין שדות. דברי °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא. °רבי יוסירבי יוסי בן חלפתא תנא · דור ד׳רבי יוסי בן חלפתארבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן חלפתא אומר ^א_לחאף בארץ ישראל משכירין להן בתים. ובסוריא מוכרים בתים

[דף ז עמוד ב]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ז עמוד ב14

ומשכירין שדות. ובחוצה לארץ מוכרין אילו ואילו.
גמ': תנן: אין משכירין להן בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות. מאי טעמא? אמר רבי זעירהרבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° בשם רבי יוסי בן חנינהרבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא° ורבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° ורבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° אמרו בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא דכתיב (דברים ואתחנן ז ב) "לא תחנם" - לא תתן להם חן. דבר אחר לא תחנם - לא תתן להם ^א_לטמתנת חנם. דבר אחר לא תחנם - לא תתן להם ^א_מחניה בארץ. והתנינן °רבי יוסירבי יוסי בן חלפתא תנא · דור ד׳רבי יוסי בן חלפתארבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן חלפתא אומר: אף בארץ ישראל משכירין להם בתים? בית אין מצוי להתברך מתוכו, שדה מצוי להתברך מתוכו. הורי רבי יוסי בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא° שאסור להשכיר להן קבורה בארץ ישראל על שם לא תחנם לא תתן להם חניה בארץ. אמר מר לא תחנם - לא תתן להם מתנת חנם. והתני: מעשה ב°רבן גמליאלרבן גמליאל דיבנה תנא · דור א׳רבן גמליאל דיבנההלל דיבנה שהיה מהלך בדרך וראה קלוסקין לחמניה אחת מושלכת בדרך אמר לטבי עבדו: "טול לך קלוסקין זו". ראה נכרי אחד בא כנגדו אמר לו: "מבניי"מבגיי, טול לך קלוסקין זו". רץ אחריו °רבי אילעאירבי אלעאי (תנא) תנא · דור ג׳רבי אלעאי (תנא) אמר לו: מה שמך? אמר לו: מבניימבגיי. ומאיין אתה? אמר לו: מן העיירות של בורגנין. ומכירך הוא °רבן גמליאלרבן גמליאל דיבנה תנא · דור א׳רבן גמליאל דיבנההלל דיבנה מימיך? אמר לו: לא. באותה שעה ידע שכיוון °רבן גמליאלרבן גמליאל דיבנה תנא · דור א׳רבן גמליאל דיבנההללר דיבנה ברוח הקודש ולמדנו ממנו שלשה דברים. מזה שאמר לטבי להרים הקלוסקין למדנו ^א_מאשאין מעבירין על האוכלין. ולמדנו ושחמיצושחמיצו של נכרי ^א_מבמותר לאחר הפסח מיד שמעשה זה היה מיד לאחר הפסח. ולמדנו ושהולכיןשהולכין אחר רוב עוברי דרכים ולכן לא נתן ליהודי את הכיכר כי שם היו רוב גויים והפת אסורה משום פת עובדי כוכבים ומזלות. אמר רבי יעקב בר זבדירבי יעקב בר זבדי אמורא א״י · דור ד׳רבי יעקב בר זבדי° בשם רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה°: הדא דתימר בראשונה אבל עכשיו מעבירין על האוכלין מפני הכשפים. עם כשהוא יוצא מגזיב בא אחד להישאל לו על נדרו, אמר לזה שהיה מהלך עמו תאמרהאם ששתינושתינו רביעית יין באיטלקי? אמר לו: הין. אמר לשואל: "טייל עמנו עד שנפיק את ינינו". כיון שהגיע לסולמה של צור ירד °רבן גמליאלרבן גמליאל דיבנה תנא · דור א׳רבן גמליאל דיבנההלל דיבנה ונתעטף וישב לו והתיר לו את נדרו. מדבריו למדנו שרביעית יין משכרת, ושהדרך מפיגה את היין, ואין נשאלין נדרים ולא מורים שתויי יין, ולא מפירין נדרים מהלכין אלא עטופין ^א_מגויושבין. אמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: כך פתח לו כתיב (משלי י"ב, י"ח) "יש בוטה כמדקרות חרב" וגו'. לאחרלאחד שנדר מן הככר: ווי דייכול ווי דלא יכול. אין אכיל הוא עבר על נידריה. ואין לולא אכיל הוא חטא על נפשיה שהוא רעב ורוצה לאכול. כיצד יעשה? ילך אצל חכמים ויתירו לו את נדרו דכתיב (משלי י"ב, י"ח) ו"לשון חכמים מרפא". אמר מר "לא תחנם" - לא תתן עליהם חן. והתני: מעשה ב°רבן גמליאלרבן גמליאל דיבנה תנא · דור א׳רבן גמליאל דיבנההלל דיבנה שהיה מטייל בהר הבית וראה אשה אחת נכרית ובירך עליה. וכי דרכו של °רבן גמליאלרבן גמליאל דיבנה תנא · דור א׳רבן גמליאל דיבנההלל דיבנה להביט בנשים? אלא דרך עקמומית היתה

[דף ח עמוד א]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ח עמוד א15

כגון אחיןאהין פסוורוס קרן זוית שהביט בה שלא בטובתו ובירך עליה. ולא כן אמר רבי זעירהרבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° בשם רבי יוסי בן חנינארבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא° ורבי אבארבי אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי אבארב הונארב יהודה° ורבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° אמרו בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: "לא תחנם" - לא תתן עליהם חן? מה אמר? וכי אמר אבסקנטה ושיבח אותה על יופיה לא אמר אלא "ברוך שכך לו בריות נאות ^א_מדבעולמו". שכן ראה אפילו חמור נאה או גמל נאה או סוס נאה אומר "ברוך שכך לו בריות נאות בעולמו". °רבי שמעוןרבי שמעון בר יוחאי תנא · דור ד׳רבי שמעון בר יוחאירבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן יוחאי ורבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° אמרו בשם רבי יוסי בר חנינהרבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא°: גודלת שערות ישראלית לא תגדל את הנכרית משם "לא תתן עליהם חן". ולא יעשה ישראל שושבין לנכרי משום "לא תתחתן בם". רבי יצחק בר גופתהרבי יצחק בר גופתא אמורא א״י · דור ה׳רבי יצחק בר גופתא° בעא קומי רבי מנארבי מנא אמורא א״י · דור ה׳רבי מנארבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי יוסי ברבי בון° בן יונה: לילך לבית המשתה שלו אסור, להיעשות לו שושבין לא כל שכן? אמר לו: ליתן עליהם בלא תעשה. רבי סימוןרבי שמעון בן פזי אמורא א״י · דור ג׳רבי שמעון בן פזירבי יהושע בן לוירבי יהודה בן פזי° היו לו נוטעימטעי כרמים בהר המלך וגזרו שלא יגורו שם יהודים שאל לרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר לו: יבורו ואל תשכירם לנכרי. שאל ל°רבי יהושערבי יהושע בן חנניה תנא · דור ב׳רבי יהושע בן חנניהרבן יוחנן בן זכאירבי עקיבארבי ישמעאל בן חנניה: מהו להשכירן לנכרי? ושרא ליה דסבר °רבי יהושערבי יהושע בן חנניה תנא · דור ב׳רבי יהושע בן חנניהרבן יוחנן בן זכאירבי עקיבארבי ישמעאל בן חנניה כל מקום שאין ישראל מצויין שם כהדא בסוריא הדא סוריא. והדא סוריא מנין שמותרת נישמעינה מן הדא: רבי חגיירבי חגי אמורא א״י · דור ד׳רבי חגי° נחת לחמץ, אתון ושאלון ליה: אילין דבר עשתור בגין דלית ישראל שכיחין ואנן מוגרין לעממין כיוון שאין ישראל מצויים ואנו משכירים לגויים מהו לעשר על ידיהם? שלח שאל לרבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא°. שאל רבי זעירארבי זעירא אמורא א״י · דור ג׳רבי זעירא° לרבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן: אל רבי, מהו לעשר? אמר לו: אינו צריך לעשר על ידיהם. מנה את רששומע שמותר להשכיר כ°רבי יוסירבי יוסי בן חלפתא תנא · דור ד׳רבי יוסי בן חלפתארבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן חלפתא. ועוד מן הדא דאמר רבי חנינה בריה דרבי אבהורבי חנינא בריה דר' אבהו אמורא א״י · דור ד׳רבי חנינא בריה דר' אבהו° בשם רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה°: אבא הוה ליה עובדא ושלח שאל לרבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° ול רבי יסארבי אסי אמורא א״י · דור ג׳רבי אסירבי יוחנןשמואל° אסי ול רבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן והורון ליה שמותר להשכיר כ°רבי יוסירבי יוסי בן חלפתא תנא · דור ד׳רבי יוסי בן חלפתארבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן חלפתא. הא לעשר אין מעשרין על ידיה.

ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה י

מתני':

אף ^א_מהבמקום שאמרו להשכיר — לא לבית דירה אמרו, מפני שמכניס לתוכה עבודה זרה, שנאמר (דברים עקב ז כו) "ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו" וגו'. ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ, מפני שהיא נקראת על שמו..
גמ': הא במקום שנהגו למכור בחוץ לארץ לשיטת °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא ובסוריא לשיטת °רבי יוסירבי יוסי בן חלפתא תנא · דור ד׳רבי יוסי בן חלפתארבי עקיבארבי יהודה הנשיא בן חלפתא מוכר לו אפילו בית דירה ומשכיר לו אפי' בית דירה. °רבי אחארבי אחא (תנא) תנא · דור ד׳רבי אחא (תנא) ורבי תנחום בר חייהרבי תנחום בריה דרבי חייא אמורא א״י · דור ג׳רבי תנחום בריה דרבי חייא° אמרו בשם °רבי אלעזר ברבי יוסירבי אלעזר ברבי יוסי תנא · בנו של רבי יוסי בן חלפתארבי אלעזר ברבי יוסי לא רק אם הבית נפרד אלא ואפילואפילו תיבה קטנה כגון בורסקי שבצידן. ולא סוף דבר כולה אלא אפילו בית אחד בתוך בלוק. כיוון דמיחד החדר הזה לגוי לבדו מותר. דלא אסור אלא דוקא כשישראל דר גם כן בחדר אחד עם העובד כוכבים ומזלות

[דף ח עמוד ב]

ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף ח עמוד ב16

לעניין ראית פני הבית לחיוב מעשרות. תנן היו שתים זו לפנים מזו הפנימית חייבת והחיצונה פטורה. היתה אחת ונעשית שתים, שתים ונעשית אחת מהו? מי אמרינן דכבר נאסרה כשהיה בית אחד ואסור? או אזלינן בתר השתא דנעשו שתים ומותר? ולהיפך בשנים שנעשו אחד? תנן: ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ מפני שהיא נקראת על שמו. אמר רבי אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° בשם רבנן דתמן: זאת אומרת שדה שהיא נתונה על גב הדרך אסור להשכירה לנכרים, מפני שנקראת על שם ישראל והן חורשין בה בשבתות ובימים טובים.

הדרן עלך פרק לפני אידיהן