ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עבודה זרה/פרק ראשון

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ראשון – לפני אידיהן[עריכה]

-----------------------------------דף א[עריכה]

ירושלמי מאיר עבודה זרה א


ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה א[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד א] מתני’: א_אלפני אידיהן של נכרים שלשה ימים. אסורין מלשאת ומלתת עמהן. מלהשאילן, ומלשאול מהן. מלהלוותן, ומלהלוות מהן. מלפורעם, ומלהפרע מהן. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. נפרעין מהן, מפני שהוא מיצר. אמרו לו. אף על פי שהוא מיצר עכשיו, שמח הוא לאחר זמן. °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר. שלשה לפניהן, ושלשה לאחריהן, אסור. וחכמים אומרים. לפני אידיהן אסור. לאחר אידיהן מותר:


גמ’: רבי חמא בר עוקבה רבי חמא בר עוקבא° שמע רמז לכולהון מהכא שנאמר (עמוס ד', ד') והביאו לבוקר זבחיכם, לשלשת ימים מעשרותיכם. מכאן שדרך עובדי כוכבים להתכונן לפני יום אידם ג' ימים. אמר לו רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אין כיני, אפילו בגליות יהיה אסור שלושה ימים. ותני, °נחום המדי נחום המדי אומר, יום אחד בגליות אסור. מאי כדון? למה בארץ ישראל נאסרו שלושה ימים בחוץ לארץ רק יום אחד תמן בחוץ לארץ בדקו ומצאו שהן עושין צרכיהן ליום אחד, ואסרו יום אחד. ברם הכא בארץ ישראל. בדקו ומצאו שעושין צרכיהן לשלשת ימים, ואסרו להן שלשת ימים. מה מקיים רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אהן קרייה והביאו לבוקר זבחיכם, לשלשת ימים מעשרותיכם? במלכות ירבעם הכתוב מדבר. כיון שמלך ירבעם על ישראל, התחיל מפתה את ישראל ואמר להן, בואו ונעבוד עבודה זרה דעבודה זרה וותרנית היא. הדא היא דכתיב (ישעיהו ז', ו') נעלה ביהודה ונקיצינה ונבקיענה אלינו. ונמליך מלך בתוכה, את בן טבאל ואמר רבי אבא רבי אבא°. חיזרנו בכל המקרא, ולא מצינו מקום או אדם ששמו טבאל. אלא אין זה, אלא כינוי לעבודה זרה שעושה טובה עם עובדיה. התורה אמרה (שמואל א ב כח) ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן רק כהנים יכולים להקריב. ועבודה זרה אומרה (מלכים א י"ב, ל"א) ויעש כהנים מקצות העם. ואמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° . מן הקוצים שבעם, מפסולת שבעם. התורה אמרה (שמות כ"ג, י"ח) לא ילין חלב חגי עד בוקר. ועבודה זרה אמרה, והביאו לבוקר זבחיכם. התורה אמרה (ויקרא קדושים יט ו) ביום זבחכם יאכל וממחרת. ועבודה זרה אמרה, לשלשת ימים מעשרותיכם. התורה אמרה (שמות משפטים כג יח) לא תזבח על חמץ דם זבחי. ועבודה זרה אמרה (עמוס ד', ה') וקטר מחמץ תודה. התורה אמרה (דברים כ"ג, כ"ב) כי תדור נדר לה' אלהיך, לא תאחר לשלמו. ועבודה זרה אמרה (עמוס ד', ה') וקראו נדבות השמיעו. שתוכלו להביא מתי שרק תחפצו. כתיב (הושע ז ה) יום מלכינו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לוצצים. כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אופיהם. בוקר הוא בוער כאש להבה. אמר רבי יודן אבוי דרבי מתנייה רבי יודן אבוי דרבי מתנייה°. לא בא הכתוב, אלא להזכיר גניין של ישראל. יום שמלך ירבעם על ישראל, אתון כל ישראל לגביה בפאתי רמשא  לפנות ערב. אמרו ליה, קום עבוד עבודה זרה. אמר לון. אפתי רמשא לפנות ערב. הוא. ואני אשתי ולא אשתי וכל עמא שתו. ואמר כך שלא יאמרו אנוסים מחמת שיכרות היינו: אלא אם אתון בען, אזלון ואתון בצפרא  אם אתם רוצים לכו ושובו בבקר. הדא הוא דכתיב (הושע ז', ו') כי קרבו כתנור לבם, בארבם כל הלילה ישן אופיהם בוקר הוא בוער כאש להבה. כל הלילה לא ישן אופיהם יצרם (הושע ז', ו') בוקר הוא בוער כאש להבה. בצפרא אתון לגביה  בבקר באו אליו. אמר לון, כדון אנא ידע דאתון בען  עכשיו אני יודע שאתם רוצים. אלא דאנא דחיל  מפחד מסנהדרין דידכון, דלא יקטלונני. אמרו ליה. אנן קטלין לון  אנו נהרוג אותם. הדא הוא דכתיב (הושע ז', ז') כולם יחמו כתנור ואכלו את שופטיהם. רבי לוי רבי לוי° אמר, הרגום. היך מה דאת אמר (דברים שופטים כא א) כי ימצא חלל. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר, הורידן מגדולתן. דכתיב, יום מלכינו החלו מלשון חולין שרים חמת מיין משך ידו את לוצצים. יום שנעשו בו שרים חולין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד ב] מי גרם להן? חמת מיין. שהיו להוטין אחר היין. משך ידו את לוצצים. כד ירבעם הוה חמי  היה רואה בר נש כשר. הוה מייתיב גביה תרין ליצנין. ואמרין ליה, אי זה דור חביב מכל הדורות? אמר להן דור המדבר שקיבלו את התורה. ואינון אמרין ליה, ולא עבדון עבודת כוכבים ומזלות? והוא אמר לון, בגין דחביבין לא איתענשון. והינון אמרין ליה, חשי  תשתוק. דמלכא בעי למיעבד כן. ולא עוד, אלא אינון עבדין עגל אחד. ודין עבד תרין. דכתיב (מלכים א י"ב, כ"ט) וישם את האחד בבית אל, ואת האחד נתן בדן. גסות רוחו של ירבעם היא החליטתו. אמר רבי יוסי בר יעקב רבי יוסי בר יעקב° במוצאי שמיטה מלך ירבעם על ישראל הדא הוא דכתיב (דברים וילך לא י) מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה בחג הסוכות, בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלהיך, במקום אשר יבחר, תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. אמר. אנא מיתבעי מיקרי  אני צריך לקרא. קאים אנא, ואינון אמרין, מלכא דאתרא רחבעם קדם. ואין מיקרי תיניין, גנאי הוא לי. ואין לא ניקרי, ביזיון הוא לי. ואין ארפינון, אזלון  ואם אני מניח את העם לעלות לבדם ולא אעלה עימם סלקין אינון ושבקין יתי ואזלין לון גבי רחבעם בן שלמה. הדא הוא דכתיב (מלכים א י"ב, כ"ז) אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית ה' בירושלם, ישוב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם. מה עשה? עשה שני עגלי זהב. וכתב על ליבן "והרגוך" לרמוז שאילו יעלו ישראל לרגל לירושלים. סוף שיבקשו לחזור למלכות בית דוד, ויהרוגו אותו. אמר כל מלך דיקום אחרי, יסתכל בון. אמר רבי חונה רב הונא° (תהלים נ"ח, ו') חובר חברים מחוכם. כל מי שהיה חוברו שנהיה מלך אחריו, היה מבין את הרמז וחוברו לעבודה זרה. אמר רבי חונה רב הונא° (הושע ה', ב') ושחטה שטים העמיקו. שהעמיק ברשע. אמר, כל דמפרסם מה פירוש והרגוך, אנא קטיל ליה. ועמי הארץ חשבו שהעגל יהרוג כל מי שלא יעבוד אותו. אמר רבי אבין בר כהנא רבי אבין בר כהנא°. אף שבתות וימים טובים, מצינו שבדה להם ירבעם מלבו. הדא הוא דכתיב (מלכים א י"ב, ל"ב) ויעש ירבעם חג בחדש השמיני, בחמשה עשר יום לחדש. בחג אשר ביהודה. ויעל על המזבח, כן עשה בבית אל. לזבוח בחדש אשר בדה מליבו. קוראים מליבו. אבל מלבד כתיב. כמה דאת אמר (ויקרא אמור כג לח) מלבד שבתות ה' שגם במקום שבת בחר יום אחר. תנן, לפני אידיהן של נכרים שלשה ימים אסורין מלשאת ומלתת עמהן. תני, עבר ונשא ונתן עמו, א_במותר. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ואפילו ביום אידו. ותני כן. במה דברים אמורים? בנכרי שאינו מכירו. אבל בנכרי המכירו, מותר. מפני שהוא כמחניף להן לשמור איתם קשרים שלא יעזוב אותו וילך לסחור עם אחר. תני, נכנס לעיר ומצאן שמחין יכול לשמח עמהן מפני שאינו אלא כמחניף להן לשמור איתם קשרים שמא יזדקק להם. חד דוקינר גוי אוקיר לרבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה° חד דיסקיה מלא דינרין. נסב  לקח רבי רבי° חד מינהון שלא יפגע, ושלח ליה את השאר. שאל לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° מה לעשות באותו דינר. אמר יוליך הנייה לים המלך. וקשה, הרי מדובר במכירו, ובלשעבר, ולמה אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שהכסף אסור ויוליך הנאה לים המלח? אמר רבי אבהו רבי אבהו°. ואני, לא שאלני רבן גמליאל ברבי רבן גמליאל ברבי° מהו לילך ליריד ואסרתי לו?, והתני א_גהולכין ליריד ולוקחין משם עבדים ושפחות. ואמר ריש לקיש ריש לקיש° לא סוף דבר עבדים ישראל, אלא אפילו נכרים. מפני שמקרבין תחת כנפי השכינה. מאי כדון למה באמת הוא אסר? רבן גמליאל ברבי רבן גמליאל ברבי° אדם קטן היה. וביקש רבי אבהו רבי אבהו° לגודרו. אבל רבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה°, אדם גדול היה. ולמה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אסר עליו? שלא יראו אחרים וירגילו עצמם בכך, ויבואו להתיר גם בעובד כוכבים ומזלות שאינו מכירו. וביקש רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° לגדור הדבר. תנן, ואסורים מלהשאילן, ומלשאול מהן. ניחא מלהשאיל

-----------------------------------דף ב[עריכה]

ירושלמי מאיר עבודה זרה ב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד א] אבל למה אסור מלשאול מהן? מפני שהוא כמשיאו שם טוב, וילך ויודה לעבודה זרה שלו שזכה לעושר ויכול להשאיל ליהודים. תנן, ואסורים מלהלוותן, ומלהלוות מהן. ניחא שאסור להלוותו, אבל למה אסור ללות מהן? מפני שהוא כמשיאו שם טוב, וילך ויודה לעבודה זרה שלו שזכה לעושר ויכול להלוות ליהודים. ואסורים מלפורעם, ומלהפרע מהן. ניחא שאסור לפורען. אבל למה אסור ליפרע מהן? שלא יאמר, עבודת כוכבים ומזלות שלו סייעה לו להיפטר מהחוב. אמר רבי אבא בר טבליי רבי אבא בר טבליי° בשם רב רב (אמורא)° אם היתה מלוה אובדת, מותר, שאם לא יגבה עכשיו, יאבד את כספו. מאי מלוה אובדת מאי מלוה שאינה אובדת? אובדת בעל פה ואפילו בעדים. ואין מלוה אובדת, א_דבשטר. והא אפילו מלוה בשטר פעמים שאובדת היא, שלא בכל שעה אדם זוכה לפרוע חובו. מאי כדון? מלוה אובדת, שלא במשכון. אין מלוה אובדת, במשכון. אשכח תני כקדמייתא מלוה אובדת בעדים. אין מלוה אובדת בשטר. תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. נפרעין מהן, מפני שהוא מיצר. אמרו לו. אף על פי שהוא מיצר עכשיו, שמח הוא לאחר זמן. תמן תנינן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אשה לא תסוד, מפני שניבול הוא לה. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° ורבי מנא רבי מנא°. חד אמר, בסיד שהיא מתירתו במועד נחלקו. אבל בסיד שמתירתו לאחר המועד, דברי הכל אסור. וחרנא אמר, בסיד שהיא מתירתו לאחר המועד נחלקו. אבל בסיד שמתירתו בתוך המועד, דברי הכל מותר, שאף שמצטערת עכשיו שמחה לאחר זמן. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי כדעתיה, כמה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר תמן, ניבול שעה ניבול ואסורה לטפול עצמה בסיד אף שאחר כך שמחה, כיוון שמצטערת עכשיו. כן הוא אמר הכא, צרת שעה צרה. ואף על פי ששמח לאחר זמן, מותר להפרע ממנו, מפני שהוא מיצר עכשיו. הווי אומר דרבי חנינה רבי חנינא בר חמא° הוא דאמר בסיד שהיא מתירתו א_הבתוך המועד נחלקו. אבל בסיד שהיא מתירתו לאחר המועד, דברי הכל אסור. אומנים ישראל שהיו עושין עם הנכרי ביום אידן בקבלנות. בתוך ביתו של הנכרי, אסור. בתוך בתיהן של ישראל, מותר. °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר, במה דברים אמורים? בתלוש מן הקרקע. אבל במחובר לקרקע אסור. בעיר אחרת בין כך ובין כך מותר. מהו בין כך ובין כך מותר? בין בתלוש בין במחובר, או בין בשכיר בין בקיבולת? אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° . בין בתלוש בין במחובר ובלבד בקיבולת. אמר רבי שמעון בר ברסנה רבי שמעון בר ברסנה° בשם °רבי אחא רבי אחא (תנא). בשבת שהתיר שנכרי יעשה מלאכת ישראל בקבלנות בביתו של הגוי ובאבל שהתיר שאחרים יעשו מלאכת האבל ובעבודה זרה שהתיר לישראל לעשות מלאכת נכרי ביום אידם בקבלנות בביתו של ישראל, הלכה כ°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר. תנן, °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר. שלשה לפניהן, ושלשה לאחריהן, אסור. וחכמים אומרים. לפני אידיהן אסור. לאחר אידיהן מותר. חברייא אמרי. טעמא ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל שאוסר אף לאחריהן, משום בריה דמועדא כמו איסור חג שלנו שעדין שמחים במה שנשאר מיום אידם, וחשוב כיום אידם.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד ב] רבי אבא רבי אבא° אמר. כיון שהוא יודע שאסור לך לישא וליתן עמו שבעה ימים. שלושה לפני ושלושה אחרי, אף הוא ממעט בשמחת אידו ודואג ממה יתפרנס ויאכל פחות כדי שישאר לו לימים שאחרי. מה מפקה מביניהון? למכור לו דברים שאינן מתקיימין. על דעת חברייא, אסור. שמשתמש בהם בסעודות של החג וישמח. על דעת רבי אבא רבי אבא°, מותר שאין מתקיימים והוא דואג מה יוכל אחרי יום אידו. אמר רבי יודן רבי יודן°. קרייא מסייע למה דאמרי חברייא שיש עניין לשמוח בבריה דמועדה היינו באיסור חג. שנאמר (נחמיה ט', א') ויקרא בספר תורת אלקים וגו' ויעשו חג שבעת ימים וביום השמיני עצרת כמשפט. וביום עשרים וארבעה לחדש השביעי, נאספו בני ישראל בצום ובכי ובשקים ואדמה עליהם. ולמה לא אמר בעשרים ושלשה שהרי החג הסתיים בעשרים ושתים בתשרי? משום בריה דמועדא. שהיו רגילים לשמוח למחרת החג ולנוח בו. אולי נימר שהסיבה שלא קבעו צום בכ”ג תשרי כיוון דהוה בשובתא? לית יכיל. דאם כ”ג תשרי היה בשבת, את מחשב ואת משכח צומא רבא בחד בשובא. ומה בכך שיחול בראשון? ולית רבי חוניה רבי חוניה° מיקל למאן דמעבר ליה ליום הכיפורים מן אתריה כשחל בשישי או בראשון? אמר רבי יוחנן בר מדייא רבי יוחנן בר מדייא°. אנא חשב יתה וכ”ג תשרי בימי עזרא לא הוה בשובתא. נמצא שהטעם שלא קבעו צום בכ”ג תשרי הוא משום בריה דמועדא

ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ב[עריכה]

מתני’: אילו הן אידיהן של עובדי כוכבים ומזלות. קלנדס, וסטרנלייא וקרטסים, ויום גינוסיא של מלכים. ויום הלידה, ויום המיתה, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים. כל מיתה שיש בה א_ושריפה, יש בה עבודה זרה. ושאין בה שריפה, אין בה עבודה זרה:

גמ’: רב רב (אמורא)° אמר, עידיהן. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר, אידיהן. מאן דאמר עידיהן מדכתיב (ישעיהו מ"ד, ט') ועידיהם המה. מאן דאמר אידיהן מדכתיב (דברים ל"ב, ל"ה) כי קרוב יום אידם. רב רב (אמורא)° אמר, מאברים את העיר. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר, מעברין את העיר. מאן דאמר מאברין, שמוסיפין לה אבר. מאן דאמר מעברין, כאשה מעוברה. רב רב (אמורא)° אמר, אין מברכים על הנר עד שיאותו לאורו. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר יעותו. מאן דאמר יאותו דכתיב (בראשית וישלח לד טו) אך בזאת נאות לכם. מאן דאמר יעותו דכתיב (ישעיהו נ', ד') לדעת לעות את יעף דבר. רב רב (אמורא)° אמר. קלנדס, אדם הראשון התקינו. כשגורש מגן עדן, כיון דחמא לילייא אריך אמר. אוי לי. שמא מי שכתוב בו (בראשית בראשית ג טו) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. שמא יבוא לנשכיני בחשך כשאיני יכול לראותו דכתיב (תהלים קל"ט, י"א) ואומר אך חושך ישופני.

-----------------------------------דף ג[עריכה]

ירושלמי מאיר עבודה זרה ג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד א] כיון דחמא איממא ארך  כאשר ראה שהיום מתארך, אמר. קלנדס, קלון דיאו שבח לאל שהשתחררתי מזה. ואיתא כמאן דאמר בתשרי נברא העולם. ברם כמאן דאמר בניסן נברא העולם, ידע הוה שכך טבע הבריאה שהימים מתארכים בקיץ ומתקצרים בחרף. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. מאן סבר בראש השנה נברא העולם? רב רב (אמורא)° דתני בתקיעתא תפילות מוסף ראש השנה דבי רב רב (אמורא)° זה היום תחילת מעשיך, זכרון ליום ראשון וכו'. הוי אומר, בראש השנה נברא העולם. רבי יוחנן רבי יוחנן° לא אמר כן שזה הטעם שהם חוגגים את קלנדס. אלא, מלכות מצרים ומלכות רומי היו עושין מלחמה אילו עם אילו. אמרו, עד מתי אנו הורגין בפולמוס זה עם זה? בואו ונתקין, שכל מלכות שתאמר לשר צבא שלה פול על חרבך, וישמע לה, תתפוס המלכות תחילה. שר צבא דמצרים, לא שמע לון. דרומי, הוה תמן חד גבר סב, והוה שמיה יינובריס ינואר. והוו ליה תריסרי בני. אמרו ליה. שמע לן, ואנו עושין בניך דוכוסין ואיפרכין ואיסטרטליטין. ושמע לון. בגין כן צווחין ליה קלנדס לתחילת קלנדר- שנה יינובריס ינואר. מן יומא דבתריה מתאבלין עליו ונקרא מילני אימירא מות הזקן. אמר רבי יודן ענתודרייא רבי יודן ענתודרייא°. והיו אומרים, מאן דזרע טלופחין  עדשים בההוא יומא, לא מצלחין. רב רב (אמורא)° אמר, קלנדס אסורה מלשאת ומלתת לכל עם כל הגוים. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אין אסורה א_זאלא לפלחין בה. סטרנלייה אסורה מלשאת ומלתת לכל עם כל הגוים. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. בין קלנדס בין סטרנלייה, אינה אסורה אלא לפלחין בה. חברייא בעי האם הנשים של אלו דפלחין לעבודה זרה אם באו מאומה שלא עבדו לה, כפלחין, ואסור לשאת ולתת עימן? רבי אבהו רבי אבהו° בעי. והדא טקסים שנערכים בקיסרין מכיון דסוגייא הרבה מהם שומרונין שהם עובדי עבודה זרה כפלחין היא. הדא טקסים דדוקים צריכה כיוון שרק מיעוט בהם עובד עבודה זרה. רבי ביבי רבי ביבי°, שלחיה רבי זעירא רבי זעירא° דיזבון  שיקנה ליה עזיל קטן גליל חוטים. ובטעות קנה לו בזמן סטרנלייה דביישן. אתא גבי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. סבר דמורה ליה כהדא דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° דשרי שרק עם העובדים אותה אסור. והורי ליה כהדא דרבי יוחנן רבי יוחנן° שסטרנלייה אסור לכולם. רב רב (אמורא)° אמר. קלנדס לפני תקופת טבת שמונה ימים. סטרנלייא, לאחר תקופה ח' ימים. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. פרוקטו, ראשה של תקופה. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב רב (אמורא)° שלשה זמנים בבבל, ושלשה זמנים במדיי. שלשה זמנים בבבל. מהורי, וכנוני, ובנוותה. שלשה במדיי. נוסרדי, ותירייסקי, ומהירקנה. אמר רבי הונה רבי הונה° בשם רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב°. יום אידם הנקרא נרוס חל בב' באדר בפרס ובעשרים באדר במדי. סטרנלייה נוטריקון שנאה טמונה. שונא, נוקם, ונוטר. היך מה דאת אמר (בראשית תולדות כז מא) וישטם עשו את יעקב. אמר רבי יצחק בי רבי אלעזר רבי יצחק בי רבי אלעזר°. ברומי צווחין ליה ליעקב, סנטורייה דעשו: וקרטוסים. יום שתפשה בו רומי מלכות. ולא כבר תניתה, קלנדס שלקחו המלכות מהמצרים? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. שלקחו מלכות פעם שנייה. אמר רבי לוי רבי לוי°. יום שנתחתן שלמה לפרעה נכה מלך מצרים, ירד מיכאל ונעץ קנה בים והעלה שלעטוט שירטון, ונעשה חורש גדול. וזה הוא כרך גדול שברומי. יום שהעמיד ירבעם שני עגלי זהב, באו רומס ורומילס, ובנו שני צריפים ברומי. יום שנסתלק בו אליהו, הועמד מלך ברומי דכתיב (מלכים א כ"ב, מ"ח) ומלך אין באדום נצב מלך. תנן, ויום גנוסיא לידה של מלכים. כדכתיב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד ב] (בראשית מ', כ') ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה. והא תנן ויום גינוסיא של מלכים. ויום הלידה ויום המיתה? עד כאן יום גנוסיה יום איד לציבור. מיכן ואילך היינו יום הלידה והמיתה, יום איד ליחיד. תנן, ויום המיתה. דכתיב (ירמיהו ל"ד, ה') בשלום תמות, ובמשרפות אבותיך הראשונים וגו'. כיני מתניתא  כך כוונת המשנה. כל מיתה שיש בה עישון ושריפה, יש בהן עבודה זרה. ושאין בה עישון ושריפה, אין בה עבודה זרה

ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ג[עריכה]

מתני’: א_חיום תגלחת זקנו ובלוריתו, יום שעלה בו מן הים, יום שיצא בו מבית האסורים, ונכרי שעשה משתה לבנו. אינו אסור, אלא אותו היום ואותו האיש:


גמ’: תנן: יום תגלחת זקנו ובלוריתו וכ”ו. מה? אותו היום בלבד בשנה ראשונה, או אותו היום בכל שנה? והתני תגלחתו ותגלחת בנו אסורה אם שניהם גילחו לראשונה באותו יום. האם אין הכוונה שהמלך הסתפר ביום מסוים, ובשנה אחרת גם בן המלך הסתפר באותו יום, ומכאן ראיה שחוגגים יום איד כל שנה? תיפתר שגילחו שניהן כאחת. והתני משתהו יום נישואין ומשתה בנו אסורה אם שניהם נשאו באותו יום? תיפתר שגילחו שניהן כאחת ונשאו נשים כאחת. והתני לידתו ולידת בנו אסורה. אית לך מימר שנולדו שניהן כאחת? תיפתר בההוא דלא אספיק מיעבד ביומיה, עד דאיתיליד ליה בר ועבד כחדא. תני, שבעה גנבים הן. הראשון שבכולן, גונב דעת הבריות. והמסרהב בחבירו לארחו, ואין בלבו לקרותו. והמרבה לו בתקרובת, ויודע בו שאינו מקבל. והמפתח לו חבית שמכורות לחנווני. שנראה כפותח לכבודו. והמועל במדות והמשקר במשקלות והמערב את הגרדן בתלתן והחול בפול והחומץ בשמן. תני לא ישלח לו חביות מכורות לחנווני מפני שהוא כטוענו טענת חנם. א_טלא יסרהב אדם בחבירו לארחו בשעה שאינו רוצה, לא ירבה לו בתקרובת בשעה שהוא יודע שאינו מבקש. מהו לא ירבה לו בתקרובת? שזימן הרבה ארחים ואין לו מקום לארח. ויודע שחברו יסרב רב (אמורא)° ואומר לו בו רחוץ שהשארתי לך מקום בזווית אחרת. ובירושלם היה מנהג יפה. כאשר זימנו אורחים לסעודה, תלו מפה בצד ימין של הפתח לסימן שיש מקום לאורחים נוספים, וכאשר לא היה מקום לאורחים נוספים, היה הופך

-----------------------------------דף ד[עריכה]

ירושלמי מאיר עבודה זרה ד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד א] עיכליה מפה זו דימינא לשמאלא. תני, עיר שיש בה נכרים וישראל. אם נותנין הנכרים לגבאין, גובין מהן ומישראל. ומפרנסין א_יעניי נכרים ועניי ישראל. א_יאומבקרין חולי נכרים וחולי ישראל. נוחמים אבילי נכרים ואבילי ישראל. וקוברין מיתי נכרים ומיתי ישראל. ומכניסין כלי נכרי וכלי ישראל שלא יתקלקלו או יאבדו, מפני דרכי שלום. גירדאי שאלון לרבי אמי רבי אמי°. יום משתה של נכרים מהו לבקרם? סבר מישרי לון מפני דרכי שלום. אמר לו רבי אבא רבי אבא°. והתני רבי חייה רבי חייא רבה°, יום משתה של נכרים אסור? אמר רבי אמי רבי אמי°. אילולא רבי אבא רבי אבא°. היה לנו להתיר עבודה זרה שלהן. וברוך המקום שריחקנו מהם

ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ד[עריכה]

מתני’: א_יבעיר שיש בה עבודה זרה, חוצה לה מותר. היה חוצה לה עבודה זרה, תוכה מותר. מהו לילך לשם? בזמן א_יגשהדרך מיוחדת לאותו מקום, אסור. ואם יכול לילך בה למקום אחר, מותר. עיר שיש בה עבודה זרה. והיו בה חנויות מעוטרות, ושאינן מעוטרות. זה היה מעשה בבית שאן, ואמרו חכמים, א_ידהמעוטרות, אסורות. ושאינן מעוטרות, מותרות:

גמ’: תנן, עיר שיש בה עבודה זרה, חוצה לה מותר. הא תוכה, אסור. מפני שיש בה צלם אחד יהא תוכה אסור? ריש לקיש ריש לקיש° אמר, ביריד שעשו באותו יום לכבודה שנו. ומה בין תוכה לחוצה לה? תוכה שעבודה זרה נהנה מן המכס, אסור. חוצה לה שלא נהנה מן המכס, מותר. ואם היה חוצה לה נהנה מן המכס, אף חוצה לה אסור.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד ב] והתני הולכין ליריד א_טוולוקחין משם עבדים ושפחות ובהמה? אמר ריש לקיש ריש לקיש°, כל מה שהתירו זה רק עבדים ושפחות ובהמה. ולא סוף דבר עבדים ישראל, אלא אפילו עבדים נכרים. שמקרבן תחת כנפי שכינה ובהמה שתשמור שבת אצלו. והתני לקח משם כסות, תשרף. בהמה, תעקר. מעות, יוליכם לים המלח. ניחא כסות תישרף, מעות יוליכם לים המלח. אבל בהמה, אמאי תיעקר? והתני הולכין ליריד ולוקחין מהן עבדים ושפחות ובהמה ואמר ריש לקיש ריש לקיש°, לא סוף דבר עבדים ישראל, אלא אפילו עבדים נכרים. שמקרבן תחת כנפי שכינה ובהמה שתשמור שבת אצלו? תיפתר בישראל שלקח הבהמה מישראל שמוכר שם. דחיישינן שקיבל בהמה תמורת עבודה זרה דהוי דמי עבודת כוכבים ומזלות וגם לא קיים הטעם של ההיתר שתשמור שבת אצלו והתני, המוכר עבדו ליריד של גוים דמיו אסורים וכופין אותו לפדותו. ואם אסור לקנות ביריד מפני שנותנים מכס לעבודה זרה, איך כופים אותו לפדותו מהם? עוד היא תיפתר בישראל שמכר לישראל שמוכר ביריד. א_טזישראל שהולך ליריד לוקחין ממנו מפני שהוא כמציל מידן שמונע ממנו מלמכור ביריד, ובחזירה אסור דחיישינן שנתנה לו מחמת עבודה זרה והוי דמי עבודה זרה בידו, ודמי עבודה זרה ביד ישראל אסור. א_יזובנכרים בין הולכין בין באין מותר, שדמי עבודה זרה ביד גוי מותרים. רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, אם היה פונדק מותר. קא סלקא דעתין שמותר לשכור פונק שמעלה מיסים לעבודה זרה. רבי זעירא רבי זעירא° בעי, ביריד אסור ובפונדק מותר? דילמא שמותר לקנות פרגמטיא בפונדק אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, כיוון שלא נוטלים מכס אלא ממי שסוחר ביריד. אתא רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אם היה פונדק מותר בפרקמטיא. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, החליף בהמה בעבודה זרה אסורה. רב חסדא רב חסדא° בעי. אילו השתחוה לה לא אסרה, מפני שהחליף בהמה בעבודה זרה אסרה? דילמא בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד איתאמרת, דחיישינן שקיבל הבהמה תמורת עבודה זרה דהוי דמי עבודת כוכבים ומזלות ביד ישראל.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

10 א_י מיי' פ ז' מהל' מתנות עניים הלכה ז', מיי' פ י' מהל' עבודה זרה הלכה ה', מיי' פ"י מהל' מלכים הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"א סעיף י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"א סעיף א', סמ"ג לאוין סה :

11 א_יא מיי' פ ז' מהל' מתנות עניים הלכה ז', מיי' פ"י מהל' מלכים הלכה א'-הכל, מיי' פי"ד מהל' אבל הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"א, טור ושו"ע יו"ד סי' של"ה סעיף ט', טור ושו"ע יו"ד סי' שס"ז סעיף א', סמ"ג לאוין קסב :

12 א_יב מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ט סעיף א', סמ"ג לאוין מה :

13 א_יג מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ט סעיף א', סמ"ג לאוין מה :

14 א_יד מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ט סעיף א', סמ"ג לאוין מה :


[ע"ב]

15 א_טו מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ט סעיף ג', סמ"ג לאוין מה :

16 א_טז מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ט סעיף ה', סמ"ג לאוין מה :

17 א_יז מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ט סעיף ה', סמ"ג לאוין מה :


-----------------------------------דף ה[עריכה]

ירושלמי מאיר עבודה זרה ה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד א] כי אתא רבי זעירא רבי זעירא° אמר. מה שאמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, שאם החליף בהמה בעבודה זרה, אסרה. בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד איתאמרת. אמר רבי אבהו רבי אבהו°. אפילו במקרה שמותר לבא ליריד אסור לעשות חבילה קבוצה של ישראל ביריד מפני שבזה מכבדים לעבודה זרה שמתקבצים הרבה ליריד שנעשה לכבודה. ותני כן. א_יחלא ישאל בשלומו במקום שהוא מתחשב. מצאו לפי דרכו, שואל בשלומו בכובד ראש. רבי חייה בר ווה רבי חייה בר ווה°, שלח מיזבון  לקנות ליה סנדל מן ירידה דצור. אמר לו רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. ואת מלוקחי יריד? אמר לו, ואתה לא לקחת קלוסקין לחמניה מימיך? אמר לו שנייא היא, דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. לא אסרו דבר שהוא חיי נפש. °רבי שמעון בן יוחנן רבי שמעון בן יוחנן, שלח שאל לרבי שמעון בן יהוצדק רבי שמעון בן יהוצדק°. אית את בדיק לי  האם תוכל לבדוק לי אהן ירידה דצור מהו, האם יש בו משום עבודה זרה? אמר ליה אין אני אבדוק עבורך. יהב תרתין ליטרא דפילפלין, לאיסקרנדה לשומר העיר שיבדוק עבורו. עאל ואשכח כתיב תמן. אנא דיקלטיאנוס מלכא, שכנית הקדשתי אהן ירידה דצור, לגדיה לעבודה זרה שהיא המזל של דארקליס אחי תמניא יומין. רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני° שאל לרבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. יריד עזה מהו? אמר לו, הלכת לצור מימיך? לא ראית ישראל ונכרי שהן שותפין בקדירה, ואינו חושש שמא ניער הנכרי בקדירה. וקשיא. הוא שאל ליה דא, ומגיב ליה דא? אלא בגין דלית רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° אמר מילה  דבר דלא שמעה מיומוי. בגין כן הוא שאל ליה דא, ומגיב ליה דא. כי אתא רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר. אבא בר בר חנה אבא בר בר חנה° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. לא אסרו, אלא כגון יריד של בוטנה. ותני כן, שלשה ירידין הן שאסורים. יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה. והמחוור שבכולן שהוא של עבודה זרה, יריד בוטנה. מהו לילך לשם לעיר שיש בה יריד? אם היה אכסנאי, אסור. שכיוון שאין מכירים אותו יחשבו שבא ליריד. בן העיר ההיא, מותר. א_יטשיירה, מותר. שכן דרך שיירה לילך ממקום למקום. תנן, עיר שיש בה עבודה זרה. והיו בה חנויות מעוטרות, ושאינן מעוטרות. זה היה מעשה בבית שאן, ואמרו חכמים. המעוטרות, אסורות. ושאינן מעוטרות, מותרות. במה מעוטרות? רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, בהדס. לפי שדרך לשוטחן קדם לפני העבודה זרה כתקרובת, ואסור משום שנהנה מהריח מתקרובות עבודה זרה. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, אף בשאר כל המינין שהיו מוסיפים פירות וחפצים ואילו נמכרים רק בחגא ומהם מעלים מכס לעבודה זרה על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° הכל א_כאסור. על דעתיה דריש לקיש ריש לקיש° אינו אסור אלא התוספת. היך עביד? היה למוד להוציא ה' קופות והוציא עשר אין תימר משם עיתור שיש שם הדסים שהיו תקרובת לעבודה זרה אסור. אין תימר משם פרקסים שהוסיפו פירות לנוי ועל התוספת משלמים מכס לעבודה זרה מותר לקחת מהשאר:

ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ה[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד ב] מתני’: א_כאאילו דברים אסור למכור לנכרים. איצטרובילין, ובנות שוח בפטוטרותיהן, ולבונה, ותרנגול לבן. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. מוכר הוא לו א_כבתרנגול לבן בין התרנגולין. בזמן שהוא בפני עצמו קוטע אצבעו ומוכרו. שאין מקריבין חסר לעבודה זרה. ושאר כל הדברים, א_כגסתמן מותר. ופירושן אסור. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. אף דקל טב, וחצד, ונקלביס, אסור למכור לנכרים:

גמ’: אמר שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בנות שוח בפטוטרותיהן העלים שלהם לנוי שכך נהגו להביא תקרובת לעבודה זרה, ואיצטרובילין במטוטלותיהן חתיכה מהענף: ולבונה. תני אם היתה חבילה, מותר שמסתמא קנה למסחר. וכמה היא חבילה? °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא אומר. חבילה של לבונה, אין פחות מחמשה מנין. אם היה כומר, אסור. רופא, מותר, שצריך הרבה לרפואה. תגר, מותר. תגר חשוד, אסור. אנן תנן שאם ביקש הנכרי לקנות תרנגול לבן, אסור. תני רבי חייה רבי חייא רבה°, אפילו ביקש תרנגול סתם, אסור למכור לו לבן. מתניתין, צריכה למתניתא דרבי חייה רבי חייא רבה°. ומתניתא דרבי חייה רבי חייא רבה°, צריכה למתניתין. אילו תנינן ולא תני רבי חייה רבי חייא רבה°, הוינן אמרין. לא אמרון אלא אם הגוי ביקש לקנות תרנגול לבן. אבל אם ביקש תרנגול סתם, מותר למכור לו תרנגול לבן, אפילו בינו לבין עצמו. הוי צורכה למתניתא דרבי חייה רבי חייא רבה°. או אילו תנא רבי חייה רבי חייא רבה°, ולא תנינן אנן. הוינן אמרין. לא אמר, אלא תרנגול סתם. הא אם ביקש תרנגול לבן, אפילו בינו לבין התרנגולין אסור למכור תרנגול לבן. הוי צורכה למתניתין, וצורכה למתניתא דרבי חייה רבי חייא רבה°. אמר רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא°. אם שאל הגוי למי יש תרנגול למכור, מוכר לו תרנגול לבן. למי יש תרנגול לבן למכור, בינו לבין עצמו אסור. בינו לבין התרנגולין מותר. רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בעי. ראה תרנגולין רועין באשפה, ותרנגול לבן ביניהן ואמר. של מי? האם אסור אף שלא סיים דבריו ואמר של מי תרנגול לבן זה? תנן, בזמן שהוא בפני עצמו, קוטע אצבעו ומוכרו, שאין מקריבין חסר לעבודה זרה. קרייא אמר שמקרבין חסר לעבודה זרה דכתיב (מלאכי א', ח') וכי תגישון עור לזבוח, אין רע.כפי שהיו רגילים להקריב לעבודה זרה. הדא אמרה, שמקריבין חסר לעבודה זרה: תנן, °רבי מאיר רבי מאיר אומר. אף דקל טב, וחצד, ונקלביס, אסור למכור לנכרים. רבי חמא בר עוקבה רבי חמא בר עוקבא° אמר. נקליבס זה קורייטה. חצד. רבי אלעזר ברבי יוסי רבי אלעזר ברבי יוסי° אמר. מין הוא ושמו חצדא. עבר ומכר האם הכסף מותר? ייבה כיי דאמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אין בונין עימם בסילקי. עבר ובנה, א_כדמותר אף הכא, עבר ומכר מותר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

18 א_יח מיי' פ י' מהל' עבודה זרה הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ח סעיף ט':

19 א_יט טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ט סעיף ב':

20 א_כ מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ח סעיף ג', סמ"ג לאוין מה :


[ע"ב]

21 א_כא מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"א סעיף א', סמ"ג לאוין מה :

22 א_כב מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"א סעיף א', סמ"ג לאוין מה :

23 א_כג מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"א סעיף א', סמ"ג לאוין מה :

24 א_כד מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ג סעיף ב', סמ"ג לאוין מח :


-----------------------------------דף ו[עריכה]

ירושלמי מאיר עבודה זרה ו


ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ו[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד א] מתני’: א_כהמקום שנהגו למכור בהמה דקה לנכרים, מוכרין. מקום שנהגו שלא למכור, אין מוכרין ובכל מקום אין מוכרין להן בהמה גסה, עגלים וסייחים, שלימין ושבורין. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מתיר בשבורה. °בן בתירה בן בתירא א_כומתיר בסוס:


גמ’: תנן, מקום שנהגו למכור בהמה דקה לנכרים, מוכרין. וכי מותר לגדל בהמה דקה? אמר רבי אבא רבי אבא° כגון מהיר מקום מרעה שהוא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל ששם מותר. תנן, אין מעמידין בהמה בפונדקאות של נכרים, מפני שהן חשודין על ההרבעה. הוון בעיי מימר  חשבו לומר מאן דאמר מותר למכור, מותר לייחד, מאן דאמר אסור למכור, א_כזאסור לייחד. רבי יונה רבי יונה° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמרו בשם רב רב (אמורא)°, אפילו כמאן דאמר מותר למכור, אסור לייחד. מה בין למכור מה בין לייחד? בשעה שמוכרה לו כבהמתו של העובד כוכבים ומזלות היא וחס עליה שלא תעקר ואינו רובעה. בשעה שהוא מייחדה לו, בהמתו של ישראל היא והוא חשוד עליה: תנן, מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין. אם לא חוששים לרביעה, למה אסור למכור בהמה דקה? שהוא מוציאה מידי גיזה ראשית הגז. הגע עצמך שהיתה עז שאין חייבת בראשית הגז? שהוא מוציאה מידי בכורה. הגע עצמך שהיה זכר. שהוא מוציאו מידי מתנות כהונה. מעתה חיטין אל ימכור לו שהוא מוציאן מידי חלה? ויין ושמן אל ימכור לו שהוא מוציאן מידי ברכה? תנן, בכל מקום אין מוכרין להן בהמה גסה. מה בין גסה לבהמה דקה? בהמה גסה יש בה חיוב חטאת, שכשהבהמה עובדת היהודי עובר על שביתת בהמתו. בהמה דקה אין בה חיוב חטאת? וכי אינו חולב ואינו גוזז? תמן הוא, החולב או הגוזז מתחייב ואם הגוי עושה את זה אין איסור, ברם הכא, היא מתחייבת בשביתה, וחובת הבעלים שבהמתו תשבות. כיון שהוא מוכרה לו, לא בהמתו של נכרי היא? אמר רבי אימי בבליי רבי אימי בבליי° בשם רבנין דתמן, פעמים שהוא א_כחמוכרה לו לניסיון, והוא מחזירה לו לאחר שלשה ימים, ונמצא עובד עבודה בבהמתו של ישראל. מעתה לניסיון אסור שלא לנסיון מותר? גזרה זו מפני זו. עבר ומכר מהו? קונסין לו, שכשם שקונסין לו להלכה כך קונסין לו למנהג. מניין שקונסין למנהג.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד ב] חד ברנש, זבין  מכר גמליה לארמאי אתא עובדא קומי ריש לקיש ריש לקיש° וקנסיה שישלם לגוי אפילו כיפלה בגין דיחזר ליה גמלא. ואמר רבי יוסה בי רבי בון רבי יוסה בי רבי בון°, מדובר שבעל הגמל מסר את הגמל לסרסור שימכור עבורו והוא מכר לגוי וריש לקיש ריש לקיש° קנס את הסרסור. וזה מדין מנהג, שרק לבעלים אסרו למכור לגוי אבל נהגו שלא ימכור אפילו סרסור והוון צווחין  והיו קראים לו ליה ברא דמסרסר לארמאה. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° סבר כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? דתני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. הלוקח בהמה עם הנכרי וילדה בכור, קונסים אותו ומעלה עמו בשוייו ונותן חצי דמים לכהן. נתנה לו לגוי בקבלה, מעלה עמו עד כמה דמים בשוייו ונותן כל הדמים לכהן. וחכמים אומרים הואיל ואצבע א_כטהנכרי באמצע נפטרה מן הבכורה. רובה חידוש גדול יותר דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° מד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. מה דאמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שקנסו, זה משום שמפקיעה מהילכות בכורה שזה מדין תורה. ומה דאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שקנסו, זה משום שעובר על הילכות בהמה גסה שזה רק מנהג: תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מתיר בשבורה. לא אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אלא בשבורה שאינה יכולה להתרפאות. אמרו לו והרי מביאין לה זכר ונרבעת ממנו? אמר לו אף אני לא אמרתי אלא בשבור זכר שאינו יכול להתרפאות. אמרו לו והרי מביאין לו נקיבה, והוא רובעה והיא יולדת. אמר להן אף אני לא אמרתי אלא בסוס זכר שאינו יכול להתרפות. אמרו לו והלא מביא לו נקיבה והיא רובעת ממנו והיא יולדת. אמר רב אבין רב אבין° בשם רבנין דתמן, זאת אומרת שאסור להמציא להן עוברין שיצא ממנו בהמה. תמן תנינן, א_להלוקח עובר חמורו של נכרי והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי, והמשתתף לו, והמקבל ממנו, והנותן לו בקבלה, פטור מן הבכורה. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בעא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, לית הדא אמרה  האין זה אומר שאסור להמציא להן עוברים? אמר ליה, כבר קדמך רב אבין רב אבין°, דאמר רבי אבין רבי אבין° בשם רבנין דתמן, זאת אומרת שאסור להמציא להן עוברין: תנן, °בן בתירה בן בתירא מתיר בסוס. לא אמר °בן בתירה בן בתירא אלא בסוס זכר שיש בו סכנה וצריך להוציאו מביתו, מאי סכנה? שהוא הורג בעליו במלחמה. יש אומרים שמסכן את בעליו שהוא רץ אחר נקיבה, ויש אומרים שהוא עומד ומשתין באמצע קרב, והאויב פוגע ברוכבו. מה נפק מן ביניהון? הסריס. מאן דאמר שהוא רץ אחר נקיבה, זה אינו רץ אחר נקיבה, מאן דאמר שהוא עומד ומשתין, אף הוא עומד ומשתין, ולמה חכמים אוסרים? אמר °רבי אחא רבי אחא (תנא) בשם רבי תנחום בר חייה רבי תנחום בריה דרבי חייא°, אף בסוס יש מקום לגזור משום מלאכה שחייב עליה חטאת, דכיוון שכשיזקין הוא כודנו בריחיים. אמר רבי יוסה בי רבי בון רבי יוסה בי רבי בון° בשם רב הונא רב הונא°. °בן בתירה בן בתירא ו°רבי נתן רבי נתן שניהם אמרו דבר אחד שחי נושא את עצמו. °בן בתירה בן בתירא שהתיר למכור סוס שמלאכתו להרכיב אנשים, דחי נושא את עצמו הכוונה שבמלאכת המשכן לא הרכיבו בעלי חיים על בעלי חיים אחרים אלא רק הנהיגו אותם. ו°רבי נתן רבי נתן דתני, א_לאהוציא בשבת בהמה וחיה ועופות בין חיים בין מתים חייב °רבי נתן רבי נתן אומר, מתים חייב חיים פטור, שהחי נושא את עצמו. רבנין אית להון שחייב חטאת כשרוכב על הסוס. ואינון מתיבין ליה איך מותר למכור סוס הרי גם בו שייך איסור תורה דכשיזקין כדנו ברחיים? הרי לשיטתם כבר עכשיו יכול לעבור איסור תורה? כשיטתו השיבוהו, בשיטתך שאתה אומר שמותר למכור סוס משום שאין בו איסור חטאת כיוון שרכיבה אינה אלא משום שבות, אוף בו יש איסור חטאת, לכשיזקין כודנו לריחים. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, אומר אני שאסור למכור סוס משום שני דברים. משום כלי זיין שאסרו חכמים למכור כלי נשק לגוי, ומשום הלכות בהמה גסה, ותני כן, חיה גסה א_לבכבהמה גסה. מאן תניתה? °רבי רבי יהודה הנשיא. אבל לחכמים כדאמרי רבי ביסנא רבי ביסנא° וחנין בר אבא חנין בר אבא° בשם רב רב (אמורא)°, חיה גסה כבהמה דקה והאיסור תלוי במנהג

-----------------------------------דף ז[עריכה]

ירושלמי מאיר עבודה זרה ז


ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ז[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד א] מתני’: א_לגאין מוכרין להם דובים ואריות, ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים. אין בונין עמהן בסילקי, וגרדון, ואיסטדייא, ובימה. אבל בונין עמהן דימוסיאות, ומרחצאות. א_לדהגיעו לכיפה שמעמידין בה עבודה זרה, אסור לבנותה:


גמ’: תנן, אין מוכרין להם דובים ואריות, ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים. הא דבר שאין בו ניזקא לרבים מותר. תנן, אין בונין עמהן בסילקי, וגרדון, ואיסטדייא, ובימה מקומות שהורגים בהם. הא לשבת שם ולצפות עימם מותר. מתני' דברי °רבי נתן רבי נתן דתני. הרואה את הנחשים ואת החברים, מוקיון, מופייון, מוליון, מילרין, מילריה, סגירלון, סגילריה, הרי זה אסור משום מושב לצים. שנאמר (תהלים א', א') ובמושב לצים לא ישב. שכולן מביאין לידי ביטול תורה שנאמר (תהלים א', ב') כי אם בתורת ה' חפצו. העולה לתיאטרון, אסור משום עבודה זרה, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים. בשעה שהן מזבלין, אסור משום עבודה זרה. ואם לאו, אסור משום מושב לצים בלבד. העולה לתיאטרון וצווח. אם לפקח על צורך הרבים, מותר. ואם כדי להראות עצמו חשוב, אסור. היושב באיצטדין, הרי זה שופך דמים. °רבי נתן רבי נתן מתיר, מפני שני דברים. משום שצווח ומציל את הנפשות, שמבריח את החיות הטורפות, וגם מפני שהקיסר שואל את הקהל האם להרוג את היהודי, ופוסק על פי הרוב. ומעיד על האשה שתינשא. תנן, הגיעו לכיפה שמעמידין בה עבודה זרה, אסור לבנותה. א_להעבר ובנה. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר מותר. אמר רבי מנא רבי מנא°. לא מסתברא שיהיה מותר לבנות את שאר הבנין מלבד הכיפה שבה מניחים עבודה זרה? באהין סוברה דהוא חייד כל הדא כיפתא שמבנה שכולו נעשה לעבודה זרה

ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ח[עריכה]

מתני’: אין מוכרין להן במחובר לקרקע, אבל מוכר הוא משיקצץ. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. מוכר הוא לו על מנת א_לולקוץ:

גמ’: רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בעי. האם אף בהמה גסה במחלוקת. ול°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מוכר לו על מנת לשחוט? אשכח תני אף בהמה גסה במחלוקת. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר מוכר לו א_לזעל מנת לשחוט

ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה ט[עריכה]

מתני’: אין משכירין להן בתים בארץ ישראל, ואין צריך לומר שדות. ובסורייא משכירין בתים, אבל לא שדות. ובחוצה לארץ, מוכרין בתים ומשכירין שדות דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. א_לחאף בארץ ישראל, משכירין להן בתים. ובסוריא, מוכרים בתים

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד ב] ומשכירין שדות. ובחוצה לארץ, מוכרין אילו ואילו:

גמ’: תנן, אין משכירין להן בתים בארץ ישראל, ואין צריך לומר שדות. מאי טעמא? אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° ורבי אבא רבי אבא° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° דכתיב (דברים ואתחנן ז ב) לא תחנם. לא תתן להם חן. דבר אחר, לא תחנם. לא תתן להם א_לטמתנת חנם. דבר אחר, לא תחנם. לא תתן להם א_מחניה בארץ. והתנינן °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אף בארץ ישראל משכירין להם בתים? בית אין מצוי להתברך מתוכו. שדה מצוי להתברך מתוכו. הורי רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, שאסור להשכיר להן קבורה בארץ ישראל. על שם לא תחנם, לא תתן להם חניה בארץ. אמר מר. לא תחנם, לא תתן להם מתנת חנם. והתני, מעשה ב°רבן גמליאל רבן גמליאל שהיה מהלך בדרך וראה קלוסקין לחמניה אחת מושלכת בדרך. אמר לטבי עבדו. טול לך קלוסקין זו. ראה נכרי אחד בא כנגדו. אמר לו, מבגיי, טול לך קלוסקין זו. רץ אחריו °רבי אילעאי רבי אלעאי אמר לו, מה שמך? אמר לו מבגיי. ומאיין אתה? אמר לו, מן העיירות של בורגנין. ומכירך הוא °רבן גמליאל רבן גמליאל מימיך? אמר לו לא. באותה שעה ידע שכיוון °רבן גמליאל רבן גמליאל ברוח הקודש. ולמדנו ממנו שלשה דברים. מזה שאמר לטבי להרים הקלוסקין למדנו, א_מאשאין מעבירין על האוכלין. ולמדנו, שחמיצו של נכרי א_מבמותר לאחר הפסח מיד. שמעשה זה היה מיד לאחר הפסח. ולמדנו שהולכין אחר רוב עוברי דרכים. ולכן לא נתן ליהודי את הכיכר כי שם היו רוב גויים והפת אסורה משום פת עובדי כוכבים ומזלות. אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° בשם רבי אבהו רבי אבהו°. הדא דתימר, בראשונה. אבל עכשיו, מעבירין על האוכלין מפני הכשפים. עם כשהוא יוצא מגזיב בא אחד להישאל לו על נדרו. אמר לזה שהיה מהלך עמו. האם שתינו רביעית יין באיטלקי? אמר לו הין. אמר לשואל, טייל עמנו עד שנפיק את ינינו. כיון שהגיע לסולמה של צור, ירד °רבן גמליאל רבן גמליאל ונתעטף וישב לו, והתיר לו את נדרו. מדבריו למדנו שרביעית יין משכרת, ושהדרך מפיגה את היין, ואין נשאלין נדרים ולא מורים שתויי יין. ולא מפירין נדרים מהלכין, אלא עטופין א_מגויושבין. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. כך פתח לו. כתיב (משלי י"ב, י"ח) יש בוטה כמדקרות חרב וגו'. לאחד שנדר מן הככר. ווי דייכול, ווי דלא יכול. אין אכיל, הוא עבר על נידריה. ואין לא אכיל, הוא חטא על נפשיה שהוא רעב ורוצה לאכול. כיצד יעשה? ילך אצל חכמים ויתירו לו את נדרו. דכתיב (משלי י"ב, י"ח) ולשון חכמים מרפא. אמר מר. לא תחנם, לא תתן עליהם חן. והתני, מעשה ב°רבן גמליאל רבן גמליאל שהיה מטייל בהר הבית, וראה אשה אחת נכרית, ובירך עליה. וכי דרכו של °רבן גמליאל רבן גמליאל להביט בנשים? אלא דרך עקמומית היתה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

33 א_לג מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה ח', מיי' פ י"ב מהל' רוצח הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"א סעיף ה', סמ"ג לאוין מה :

34 א_לד מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ג סעיף ב', סמ"ג לאוין מה :

35 א_לה מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ג סעיף ב', סמ"ג לאוין מח :

36 א_לו מיי' פ ט' מהל' עבודה זרה הלכה י"א, מיי' פ י' מהל' עבודה זרה הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"א סעיף ז', סמ"ג לאוין מה :

37 א_לז מיי' פ כ' מהל' שבת הלכה ד':

38 א_לח מיי' פ י' מהל' עבודה זרה הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"א סעיף ח', סמ"ג לאוין מה :


[ע"ב]

39 א_לט מיי' פ י' מהל' עבודה זרה הלכה ד', מיי' פ"ג מהל' זכיה ומתנה הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"א סעיף י"א, סמ"ג לאוין מח :

40 א_מ מיי' פ י' מהל' עבודה זרה הלכה ד':

41 א_מא טור ושו"ע או"ח סי' ק"פ סעיף ד':

42 א_מב מיי' פ ד' מהל' חמץ ומצה הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תמ"ח סעיף א', סמ"ג עשין לט :

43 א_מג טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף ד':


-----------------------------------דף ח[עריכה]

ירושלמי מאיר עבודה זרה ח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד א] כגון אהין פסוורוס קרן זוית. שהביט בה שלא בטובתו ובירך עליה. ולא כן אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא° ורבי אבא רבי אבא° ו °רבי חייה רבי חייא רבה אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, לא תחנם לא תתן עליהם חן? מה אמר? וכי אמר אבסקנטה ושיבח אותה על יופיה? לא אמר, אלא ברוך שכך לו בריות נאות א_מדבעולמו. שכן ראה אפילו חמור נאה, או גמל נאה, או סוס נאה. אומר, ברוך שכך לו בריות נאות בעולמו. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא°. גודלת שערות ישראלית, לא תגדל את הנכרית. משם לא תתן עליהם חן. ולא יעשה ישראל שושבין לנכרי, משום לא תתחתן בם. רבי יצחק בר גופתה רבי יצחק בר גופתה° בעא קומי רבי מנא רבי מנא°. לילך לבית המשתה שלו אסור. להיעשות לו שושבין לא כל שכן? אמר לו, ליתן עליהם בלא תעשה. רבי סימון רבי שמעון בן פזי°, היו לו מטעי כרמים בהר המלך וגזרו שלא יגורו שם יהודים. שאל לרבי יוחנן רבי יוחנן°. אמר לו, יבורו ואל תשכירם לנכרי. שאל ל°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה מהו להשכירן לנכרי? ושרא ליה דסבר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה כל מקום שאין ישראל מצויין שם כהדא סוריא. והדא סוריא מנין שמותרת? נישמעינה מן הדא רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° נחת לחמץ. אתון ושאלון ליה אילין דבר עשתור. בגין דלית ישראל שכיחין, ואנן מוגרין לעממין  כיוון שאין ישראל מצויים ואנו משכירים לגויים. מהו לעשר על ידיהם שלח שאל לרבי זעירא רבי זעירא°. שאל רבי זעירא רבי זעירא° לרבי אמי רבי אמי°. רבי מהו לעשר? אמר לו, אינו צריך לעשר על ידיהם. מנה את שומע שמותר להשכיר כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. ועוד מן הדא דאמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו רבי חנינה בריה דרבי אבהו° בשם רבי אבהו רבי אבהו°. אבא הוה ליה עובדא. ושלח שאל לרבי חייה רבי חייא רבה° ולרבי יסא רבי אסי° ולרבי אמי רבי אמי°. והורון ליה שמותר להשכיר כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. הא לעשר, אין מעשרין על ידיה

ירושלמי עבודה זרה, פרק א, הלכה י[עריכה]

מתני’: אף א_מהבמקום שאמרו להשכיר. לא לבית דירה אמרו, מפני שמכניס לתוכה עבודה זרה. שנאמר (דברים עקב ז כו) ולא תביא תועבה אל ביתך, והיית חרם כמוהו וגו'. ובכל מקום, לא ישכיר לו את המרחץ, מפני שהיא נקראת על שמו:


גמ’: הא במקום שנהגו למכור, בחוץ לארץ לשיטת °רבי מאיר רבי מאיר ובסוריא לשיטת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, מוכר לו אפילו בית דירה, ומשכיר לו אפי' בית דירה. °רבי אחא רבי אחא (תנא) ורבי תנחום בר חייה רבי תנחום בריה דרבי חייא° אמרו בשם °רבי אלעזר ברבי יוסי רבי אלעזר ברבי יוסי, לא רק אם הבית נפרד, אלא אפילו תיבה קטנה, כגון בורסקי שבצידן. ולא סוף דבר כולה, אלא אפילו בית אחד בתוך בלוק, כיון דמיחד החדר הזה לגוי לבדו מותר. דלא אסור, אלא דוקא כשישראל דר גם כן בחדר אחד עם העובד כוכבים ומזלות

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד ב] לעניין ראית פני הבית לחיוב מעשרות תנן, היו שתים זו לפנים מזו. הפנימית חייבת. והחיצונה פטורה. היתה אחת ונעשית שתים. שתים ונעשית אחת מהו? מי אמרינן דכבר נאסרה כשהיה בית אחד ואסור, או אזלינן בתר השתא, דנעשו שתים ומותר. ולהיפך. בשנים שנעשו אחד. תנן, ובכל מקום, לא ישכיר לו את המרחץ, מפני שהיא נקראת על שמו. אמר רבי אבין רבי אבין° בשם רבנן דתמן. זאת אומרת, שדה שהיא נתונה על גב הדרך, אסור להשכירה לנכרים, מפני שנקראת על שם ישראל, והן חורשין בה בשבתות ובימים טובים:

הדרן עלך פרק לפני אידיהן

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_עבודה_זרה/פרק_ראשון&oldid=2818466"