שולחן ערוך יורה דעה קמט ג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קמט · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
הולכים ליריד של עובדי כוכבי' ולוקחים מהם בהמה עבדים ושפחות ובתים ושדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהם בד"א בלוקח מבעל הבית שאינו נותן מכס אבל הלוקח שם מן התגר אסור מפני שהוא נותן מכס (ואף אם יניחו לו המכס אסור) (טור) והמכס לאלילים עבר ולקח בהמה נושר פרסותיה מהארבובה ולמטה ואם כסות וכלים לקח ירקבו לקח מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח לקח עבד לא מעלין ולא מורידין:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(ז) הולכים ליריד כו'. כתב הטור בשם הרא"ש דאפילו ביום חגם שרי משום דדלמא לא משכח ליה אלא ביריד והוה ליה דבר האבוד וכתב הר"ן דהיינו דוקא בדברים שצריך להם לעצמו אבל להשתכר בהן לא דהנאת ריוח לא מקרי דבר האבוד ומביאו ב"י וד"מ מיהו כל זה מדינא אבל האידנא הכל שרי כמ"ש הרא"ש וטור ושאר פוסקים דלאו עובדי עבודת כוכבים הן וכדלעיל ס"ס קמ"ח ולקמן סעיף ד' וכ"כ הב"ח ס"ס זה דהאידנא אין חוששין לשום דבר ונהגו היתר אף ביריד ביום אידם ואפילו נותנים מכס לכומרים:
(ח) אסור. שהרי נהנה שמנחת לו המכס. טור והר"ן. ופסק הב"ח דהיינו דוקא ביחידים אבל כשעושים חירות לכל אדם בשוה אין בזה איסור אבל אם אין מניחין המכס אלא כשמניח עטרה בראשו לכבוד עבודת כוכבים אפילו מניחין לכל אדם אסור ע"ש שהאריך וע"ל סי' קמ"ג:
(ט) יוליכם ליה"מ. ובהניחו המכס ליחיד דאסור משום שנהנה נראה מדברי הב"ח דסגי בהולכת הנאת המכס ליה"מ וע"ש:
ט"ז - טורי זהב
ואף אם יניחו לו המכס כו'. כ"כ הטור ובגמ' איתא בלשון זה רבי נתן אומר יום שהעבודת כוכבים מנחת בו את המכס מכריזין ואומרין כל מי שנוטל עטרה ויניח בראשו לכבוד עבודת כוכבים יניחו לו את המכס ואם לאו אל יניחו לו את המכס יהודי שנמצא שם מה יעשה יניח נמצא נהנה לא יניח נמצא מהנה ופרש"י נמצא נהנה מן הריח של העשבים של העטרה ועל נמצא מהנה פי' שנותן מכס וכתבו התוספות על שלא פי' גם בנמצא נהנה ג"כ שמניח לו המכס ויהנה אינו נקרא נהנה מעבודת כוכבים כיון שהמעות שלו עכ"ל וע"כ תימה על הטור שכתב נמצא נהנה שמניח המכס שלא כדעת רש"י ותוספות. ומו"ח ז"ל האריך על זה ולע"ד נראה דדוקא באותו ענין שנקט בגמרא שכל מי שיניח העטרה יניחו לו המכס ונמצא שאינו צריך לבקש מהם שיניחו לו המכס רק מעצמו הוא הולך בלא מכס שהוא מטעה אותם שסבורין שמשום כבוד עבודת כוכבים הוא עושה והוא גונב דעתם ועושה בשביל הנחת המכס ע"כ כתבו התוספות שפיר שאינו נהנה בהנחת המכס כיון ששלו הוא כבר ועכשיו א"צ להחזיק להם טובה על זה וזה דומה למ"ש רמ"א סימן קנ"ז סעיף ב' דמותר לומר לשון דמשתמע לתרי אפי ועמ"ש שם סימן קנ"ז על מ"ש רמ"א דשלא במקום סכנה אסור דכאן לא משמע כן משא"כ בנושא ונותן ביריד של עובדי כוכבים שהולך ומבקש מהם שיניחו לו המכס והם אומרים לו ביחידות שמניחין לו המכס ע"כ הוה שפיר נהנה ממנה שהיא עושה לו טובה והוא מחזיק לה טובה עבור זה וזה מדוקדק בלשון הטור שכתב שמנחת המכס כנלע"ד. וכתוב בשלטי הגבורים דבמקום שמניחין המכס סתם לכל אדם כמו שעושים היום לירידים שלנו שעושין חירות לכל אדם בשוק אינו נראה כנהנה מעבודת כוכבים וזה ראיה למה שחלקתי כאן:
מהארכובה ולמטה. פירשו התוס' דדי בכך ויכול להיות שמותרת בהנאה ואע"ג דבשאר דברים אסורים בהנאה מ"מ בבהמה סגי בקנס זה ולא צריך לעקר יותר ואם רוצה מעקר יותר ולא כפירש"י שאסור לגרום טריפות לבהמה:
באר היטב
(ה) יניחו: שהרי נהנה שמנחת לו המכס טור והר"ן ופסק הב"ח דהיינו דוקא ביחידים אבל כשעושים חירות לכל אדם בשוה אין בזה איסור אבל אם אין מניחין המכס אלא כשמניח עטרה בראשו לכבוד עבודת כוכבים אפי' מניחין לכל אדם אסור וכתב הש"ך מיהו כל זה מדינא אבל האידנא הכל שרי דלאו עובדי עבודת כוכבים הן ומש"ה אין חוששין לשום דבר ונהגו היתר אף ביריד ביום אידם ואפי' נותנים מכס לכומרים עכ"ל.
(ו) פרסותיה: פירשו התוספות דדי בכך ויכול להיות שמותרת בהנאה ואע"ג דבשאר דברים אסורים בהנאה מ"מ בבהמה סגי בקנס זה ולא צריך לעקר יותר ואם רוצה מעקר יותר ולא כפרש"י שאסור לגרום טריפות לבהמה עכ"ל הט"ז.
(ז) ליה"מ: ובהניחו המכס ליחיד דאסור משום שנהנה נראה מדברי הב"ח דסגי בהולכת הנאה לים המלח ועיין שם. ש"ך.