שולחן ערוך יורה דעה קמט ב

במה דברים אמורים? באכסנאי, אבל בן-עיר מותר. ואם הולך בשיירא מותר:

הגה: חצר של עבודת כוכבים י"א דדינו כעיר של עבודת כוכבים (טור' בשם הרשב"א) ובזמן שאין העובדי כוכבים מתקבצים שם לתרפותן מותר ליכנס שם (טור בשם ר' יונה והרא"ש) וי"א דבכל ענין אסור אם אין דרך עובר בו למקום אחר אבל כשדרך עובר בו למקום אחר לכולי עלמא מותר וכן המנהג פשוט לילך דרך אותו חצר למקום אחר (רשב"א) ומ"מ מדת חסידות הוא להתרחק מלילך בו אם יש לו דרך אחרת קצר כמוהו (ד"ע וכן משמע בספר חסידים) ועיין לעיל סימן קמ"ב:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ד) אבל בן עיר כו'. אבל מי שאינו בן עיר אסור ליכנס לשם אפילו יהודים דרים שם כ"פ הרא"ש והטור וכתב הב"ח שכן עיקר וכ' דאפילו יהודים רבים כגון שלשה או ד' דרים שם אסור ולא תלינן דלדבר עם איזה יהודי נכנס מיהו נראה דהיכא דדרים שם מנין אפילו ליכא מנין בעלי בתים אלא עם נערים ומשרתים קהל איקרי ושרי ועוד דהא י"א מתירין ביהודים דרים שם וגם רבינו ירוחם מביאם ולא הביא שהרא"ש חולק עליהם עיין שם:

(ה) דבכל ענין כו'. ואפילו שלא ביום האיד. פרישה וב"ח:

(ו) אבל כשדרך כו'. זה למד הרב בד"מ מעיר:

באר היטב

עריכה

(ג) עיר: אבל מי שאינו בן עיר אפי' אם דרים שם ג' או ד' יהודיה אסור ליכנס לשם ולא תלינן דלדבר עם איזה יהודי נכנס מיהו נראה היכא דדרים שם מנין אפילו ליכא מנין בעלי בתים אלא עה נערים ומשרתים קהל איקרי ושרי עכ"ל הש"ך.

(ד) ענין: אפילו שלא ביום האיד וכתב הרשב"א גבי עיר דאפילו על עסקי רבים ואפי' על פיקוח נפש אפשר דאסור ליכנס בו אבל הר"ן ס"ל דבסכנת נפשות שרי וע"ל סי' ק"נ ס"ג וסוף סימן קנ"ז.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}