ט"ז על יורה דעה קמט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]אם הדרך מיוחד לה דהיינו שאין עוברין מאותה עיר. פי' שודאי הולך לאותה היער שיש בה האיד של עבודת כוכבים אלא שאם היה משם מהלך מאותה העיר של האיד והלאה מותר דאמרי אינשי שלפי דרכו הולך לעיר ההיא וכן מבואר בפי' רש"י במתניתין וז"ל שאין דרך יוצא מאותה העיר לילך לעיר אחרת ודרך הכבוש מכאן לאותה העיר מיוחד לאותה העיר לבדה עכ"ל. וזה פשוט שמה שנקט רש"י מאותה העיר ר"ל שיש בה האיד וכן הוא בהר"ן להדיא בלשון זה שאין דרך יוצא לאותה העיר בלמ"ד וכן כ' בפרישה. אבל מו"ח ז"ל פי' דהאי מאותה העיר שכתב רמ"א היינו ממקום שיצא ועיקר החילוק הוא אם הדרך היוצא מכאן לעיר האיד דוקא או אם הדרך מכאן שייך ג"כ לעיר אחרת דהיינו שאפשר שלא יבא לאותה העיר כלל והוא שלא בדקדוק דהא אנן קיימינן שבודאי הולך לאותה העיר של האיד כמשמעות לשון המשנה מהו לילך לשם כו' וכן לשון הטור אסור לילך שם אם הדרך מיוחד כו' אלא שההיתר היה שילך משם לעיר אחרת וכ"כ בהשגות הראב"ד בפי' וז"ל שאם הולכים משם למקום אחר מותר לעבור מתוכה למקום אחר לכתחלה עכ"ל אלא שיש לעיין למה כתב בעל הש"ע והוא מדברי הרמב"ם ההולך ממקום למקו' למה נקט בכה"ג אבל המעיין ברמב"ם יראה מבואר שיש לו פי' אחר במשנה זו שכתב אבל אם יש דרך אחרת ונקרה והלך בה מותר עכ"ל דהיינו שאם רוצה לילך דרך עיר האיד למקום אחר ואין דרך אחר למחוז חפצו רק דרך עיר האיד אסור לו ליהנות מאותה העיר בהליכה דרך תוכה אבל אם יש עוד דרך אחר למחוז חפצו אין איסור לילך דרך עיר האיד דלאו נהנה הוא כיון שהיה יכול לילך דרך אחר וכ"פ בכ"מ וא"כ גם המחבר ש"ע שכתב אסור לעבור בה ה"נ כוונתו כן שאסור לו ליהנות בהליכתו דרך שם ואם כן לא היה ליה לרמ"א לכתוב על זה דהיינו שאין עוברין כו' שזה שייך לפי פירוש רש"י:
סעיף ג
[עריכה]ואף אם יניחו לו המכס כו'. כ"כ הטור ובגמ' איתא בלשון זה רבי נתן אומר יום שהעבודת כוכבים מנחת בו את המכס מכריזין ואומרין כל מי שנוטל עטרה ויניח בראשו לכבוד עבודת כוכבים יניחו לו את המכס ואם לאו אל יניחו לו את המכס יהודי שנמצא שם מה יעשה יניח נמצא נהנה לא יניח נמצא מהנה ופרש"י נמצא נהנה מן הריח של העשבים של העטרה ועל נמצא מהנה פי' שנותן מכס וכתבו התוספות על שלא פי' גם בנמצא נהנה ג"כ שמניח לו המכס ויהנה אינו נקרא נהנה מעבודת כוכבים כיון שהמעות שלו עכ"ל וע"כ תימה על הטור שכתב נמצא נהנה שמניח המכס שלא כדעת רש"י ותוספות. ומו"ח ז"ל האריך על זה ולע"ד נראה דדוקא באותו ענין שנקט בגמרא שכל מי שיניח העטרה יניחו לו המכס ונמצא שאינו צריך לבקש מהם שיניחו לו המכס רק מעצמו הוא הולך בלא מכס שהוא מטעה אותם שסבורין שמשום כבוד עבודת כוכבים הוא עושה והוא גונב דעתם ועושה בשביל הנחת המכס ע"כ כתבו התוספות שפיר שאינו נהנה בהנחת המכס כיון ששלו הוא כבר ועכשיו א"צ להחזיק להם טובה על זה וזה דומה למ"ש רמ"א סימן קנ"ז סעיף ב' דמותר לומר לשון דמשתמע לתרי אפי ועמ"ש שם סימן קנ"ז על מ"ש רמ"א דשלא במקום סכנה אסור דכאן לא משמע כן משא"כ בנושא ונותן ביריד של עובדי כוכבים שהולך ומבקש מהם שיניחו לו המכס והם אומרים לו ביחידות שמניחין לו המכס ע"כ הוה שפיר נהנה ממנה שהיא עושה לו טובה והוא מחזיק לה טובה עבור זה וזה מדוקדק בלשון הטור שכתב שמנחת המכס כנלע"ד. וכתוב בשלטי הגבורים דבמקום שמניחין המכס סתם לכל אדם כמו שעושים היום לירידים שלנו שעושין חירות לכל אדם בשוק אינו נראה כנהנה מעבודת כוכבים וזה ראיה למה שחלקתי כאן:
מהארכובה ולמטה. פירשו התוס' דדי בכך ויכול להיות שמותרת בהנאה ואע"ג דבשאר דברים אסורים בהנאה מ"מ בבהמה סגי בקנס זה ולא צריך לעקר יותר ואם רוצה מעקר יותר ולא כפירש"י שאסור לגרום טריפות לבהמה:
סעיף ד
[עריכה]וסתם יריד וכו'. נ"ל פשוט שאין בכלל זה במקום ששם מתקבצים עובדי כוכבים הרבה ואומרים ששם מוחלים להם עונותיהם שזה ודאי לשם אליל הוא ואסור לשאת ולתת עמהם שם:
ועוד פשוט לאלוה. בטור כתוב לאלוה שלו והוא תימה אמאי מותר הא ע"כ לעבודת כוכבי' שלו מדאמר לשון שלו ויפה עשה רמ"א שלא העתיק האי תיבת שלו וכ"כ מו"ח ז"ל דיש למחוק תיבת שלו בטור. וכתוב בדרישה מכאן נראה דמכ"ש דמותר ליתן לענייהם סתם כשהם חוזרין על הפתחים ואין צריכין שיאמר לו שנותן לו בשביל אלהים חיים שלנו:
סעיף ה
[עריכה]שאנו אומרים אלילים מכר. מדאזיל שם ואי דבר אחר מכר היה לו למכרו לנו אבל עבודת כוכבים אימר מידי אחרינא מכר שם: