רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר נזקים · הלכות רוצח ושמירת נפש · פרק שנים עשר | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
כלים חיצוניים לפרק זה: נוסח הפרק על פי כתבי יד תימניים (כתיב או מנוקד), ונושאי כלים על פרק זה


ספר המצוות לאו רצט: "המצוה לא להכשיל תם או עיוור בדרך"

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

בהמה או חיה או עוף שנשכן הנחש וכיוצא בו או שאכלו סם הממית האדם קודם שישתנה בגופו הרי אלו אסורים משום סכנת נפשות. לפיכך בהמה חיה ועוף שנמצאו חתוכי רגלים אע"פ שהן מותרין משום טריפה הרי אלו אסורין משום סכנה שמא אחד מזוחלי עפר נשכן עד שיבדקו. כיצד בודקן צולה אותן בתנור אם לא נתחתך הבשר ולא נשתנה משאר הצלי הרי אלו מותרין.

הלכה ב[עריכה]

וכן ניקורי תאנים וענבים והקשואים והדילועין והאבטיחין והמלפפונות אפילו היו גדולים ביותר בין תלושין בין מחוברין ואפילו היו בתוך הכלי כל שיש בו ליחה ונמצא נשוך אסור שמא [א] נחש וכיוצא בו נשכו ואפילו ראה צפור או עכבר יושב ומנקר הרי אלו אסורין שמא במקום נקב ניקב.

הלכה ג[עריכה]

תאנה או ענב שניטל העוקץ שלהן אין בהם משום גילוי. לפיכך אוכל אדם תאנים וענבים בלילה ואינו חושש. תאנה נקורה שיבשה ונעשת גרוגרת ותמרה נקורה שיבשה שתיהן מותרות.

הלכה ד[עריכה]

אסור לאדם ליתן [ב] מעות או דינרים לתוך פיו שמא יש עליהן רוק יבש של מוכי שחין או מצורעין או זיעה שכל זיעת אדם [ג] סם המות חוץ מזיעת הפנים.

הלכה ה[עריכה]

וכן לא יתן אדם פס ידו תחת שחיו [ד] שמא נגע בידו במצורע או בסם רע שהידים עסקניות.  ולא יתן התבשיל תחת המטה אף על פי שהוא עוסק בסעודה שמא יפול בו דבר המזיק והוא אינו רואהו.

הלכה ו[עריכה]

וכן לא ינעוץ הסכין בתוך האתרוג או בתוך הצנון שמא יפול אדם על חודה וימות. וכן א אסור לאדם לעבור תחת קיר נטוי או על גשר רעוע או ליכנס לחורבה. וכן כל כיוצא באלו משאר הסכנות אסור *לעבור במקומן.

הלכה ז[עריכה]

ב וכן אסור ליהודי להתייחד עם העובד כוכבים מפני שהן חשודים על שפיכות דמים. ולא יתלוה עמהן בדרך. פגע עובד כוכבים בדרך [ה] מחזירו לימינו. היו עולין במעלה או יורדים בירידה לא יהיה ישראל למטה ועובד כוכבים למעלה אלא ישראל למעלה ועובד כוכבים למטה שמא יפול עליו להמיתו ואל ישוח לפניו שמא ירוץ את גולגולתו.

הלכה ח[עריכה]

אם שאלו לאן אתה הולך ירחיב לו את הדרך כדרך שהרחיב יעקב לעשו שנאמר עד אשר אבוא אל אדוני שעירה.

הלכה ט[עריכה]

ג אסור ליקח רפואה מן העובד כוכבים אלא אם כן נתייאשו ממנו שיחיה. ואסור להתרפאות [ו] מן האפיקורוס ואע"פ שנתייאשו ממנו שמא ימשכו אחריו. ומותר ליקח רפואה מן העובד כוכבים לבהמה או למכה שבגוף מבחוץ כגון מלוגמא ורטייה. ואם היתה מכה של סכנה אסור ליקח ממנו. וכל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהם.

הלכה י[עריכה]

ומותר לשאול לרופא עובד כוכבים ויאמר לו סם פלוני יפה לך וכך וכך תעשה אבל לא יקח ממנו.

הלכה יא[עריכה]

ואסור להסתפר מהן ברשות היחיד שמא יהרגנו. אם היה אדם [ז] חשוב מותר מפני שמתיירא להרגו. ואם דימה לעובד כוכבים שהוא אדם חשוב כדי שיפחד ממנו ולא יהרגנו הרי זה מותר להסתפר ממנו.

הלכה יב[עריכה]

ד אסור למכור לעובדי כוכבים כל כלי המלחמה ואין משחיזין להם את הזיין ואין מוכרין להן לא סכין ולא קולרין ולא כבלים [של ברזל] ולא שלשלאות של ברזל הינדואה ולא דובים ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים אבל מוכרין להן תריסין שאינן אלא להגן.

הלכה יג[עריכה]

וכשם שאסרו למכור לעובד כוכבים כך אסרו למכור לישראל שמוכר לעובד כוכבים. ומותר למכור כלי זיין לחיל של בני המדינה מפני שהן מגינין על ישראל.

הלכה יד[עריכה]

כל שאסור למכור לעובד כוכבים אסור למכור לישראל שהוא ליסטים מפני שנמצא מחזיק יד עוברי עבירה ומכשילו. וכן כל המכשיל עור בדבר והשיאו עצה שאינה הוגנת או שחיזק ידי עוברי עבירה שהוא עור ואינו רואה דרך האמת מפני תאות לבו הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול הבא ליטול ממך עצה תן לו עצה ההוגנת לו.

הלכה טו[עריכה]

ואסור להשיא עצה טובה לעובד כוכבים או לעבד רשע. ואפילו להשיאו עצה שיעשה דבר מצוה והוא עומד ברשעו אסור. ולא נתנסה דניאל אלא על שהשיא עצה לנבוכדנצר ליתן צדקה שנאמר להן מלכא מלכי ישפר עלך.

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.