ספר המצוות לאו רצט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ספר המצוות · לאו · רצט · >>

המצוה לא להכשיל תם או עיוור בדרך


הזהיר מהכשיל קצתנו את קצתנו. והוא שאם ישאלך אדם עצה בדבר נפתה בו, ובאה האזהרה מלרמותו ומהכשילו, אבל תישירהו על הדבר שתחשוב שהוא טוב וישר. והוא אמרו ולפני עור לא תתן מכשול.

ולשון ספרי למי שהוא סומא בדבר ונוטל עצה ממך, אל תתן לו עצה שאינה הוגנת.

ולאו זה כולל ג"כ מי שיעזור על עבירה או יסבב אותה, כי הוא יביא האיש ההוא לעון ובעזרתו הכשילו וחזר עור ויפתהו ויעזרהו להשלים עבירתו או יכין לו סבת העבירה. ומאלו הפנים אמרו במלוה ולוה ברבית ששניהם יחד עוברים משום ולפני עור לא תתן מכשול, כי כל אחד משניהם עזר את חבירו והכין לו להשלים העבירה. ודברים רבים מאד מזה המין יאמרו בהן עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול, ופשטיה דקרא כמו שזכרנו תחלה.

הערות[עריכה]

קישורים[עריכה]


קיצור דרך: rmbm/lo299