קטגוריה:קהלת א ו
נוסח המקרא
הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח
הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ.
הוֹלֵךְ֙ אֶל־דָּר֔וֹם וְסוֹבֵ֖ב אֶל־צָפ֑וֹן סוֹבֵ֤ב ׀ סֹבֵב֙ הוֹלֵ֣ךְ הָר֔וּחַ וְעַל־סְבִיבֹתָ֖יו שָׁ֥ב הָרֽוּחַ׃
הוֹלֵךְ֙ אֶל־דָּר֔וֹם וְ/סוֹבֵ֖ב אֶל־צָפ֑וֹן סוֹבֵ֤ב׀ סֹבֵב֙ הוֹלֵ֣ךְ הָ/ר֔וּחַ וְ/עַל־סְבִיבֹתָ֖י/ו שָׁ֥ב הָ/רֽוּחַ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"ועל סביבותיו שב" - גם מחר כל היקף וסובב שסבב אתמול הוא מקיף וסובב היום.
"הולך אל דרום" - לעולם ביום.
"וסובב אל צפון" - לעולם בלילה.
"סובב סובב הולך" - אל פני מזרח ומערב, שפעמים מהלכתן ביום פעמים מסבבתן בלילה, בתמוז מהלכתן ובטבת סובבתן. אף הרשעים, כל מה ששמשן זורחת סופן לשקוע, כל מה שהם הולכים ומתגברים סופם לשוב אל מקום צחנתם, ממקום הטנופת באו ולמקום הטנופת ילכו. וכן -אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:קהלת א ו.
הדורות עוברים והרוחות נושבות
(קהלת א ו): "הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם, וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן; סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ"
הרוח הולכת (נושבת) לכיוון דרום, ומסתובבת ונושבת לכיוון צפון; ומסתובבת ומסתובבת והולכת, ושבה (וחוזרת) על אותו מקום שבו הסתובבה בהתחלה.
דקויות
מי הולך?
1. הפסוק מתחיל בפועל הולך, ולכן יש שפירשו שהוא מתייחס לשמש מהפסוק הקודם. הפסוק הקודם דיבר על תנועת השמש במשך היום - מהזריחה במזרח עד השקיעה במערב; הפסוק שלנו מדבר על תנועת השמש במשך השנה - מהדרום ("חוג הגדי") בחורף עד הצפון ("חוג הסרטן") בקיץ. לפי זה, המילה רוח עניינה כיוון, כמו ב (זכריה ב י): "כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם"( פירוט ). ( רש"י , מצודות, ספורנו; וכן רבי יהושע, בבלי בבא בתרא כה: ) .
2. אולם, מסתבר יותר שבקטע 4-7 כל פסוק מדבר על "יסוד" אחר - ארץ, שמש, רוח, מים - כנגד ארבעת מצבי הצבירה (מוצק, אנרגיה, גז, נוזל). וכך פירשו אבן עזרא ורוב התרגומים לאנגלית .
סובב הרוח
סובב - בלשון המקרא הוא פועל עומד, ומשמעו כמו מסתובב בלשון ימינו .
הרוח - בלשון ימינו שם-עצם נקבה, אבל בלשון המקרא לפעמים שם-עצם זכר, ולכן בפסוקנו הרוח סובב וגם הולך.
הקבלות
הפסוק ממשיך לתאר את השיעמום וחוסר-השינוי בעולם (המתואר בפסוקים 4-9), והפעם בנוגע לאויר - הרוח. בפרק יא ישנו קטע מקביל, ובו הפסוק המקביל לפסוקנו הוא קהלת יא ד: " "שֹׁמֵר רוּחַ לֹא יִזְרָע, וְרֹאֶה בֶעָבִים לֹא יִקְצוֹר." "כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה דֶּרֶךְ הָרוּחַ, כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה, כָּכָה לֹא תֵדַע אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הַכֹּל. בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ, וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ; כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה, וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים" ": הרוח הוא מפתיע; הוא אמנם מסתובב באותם מקומות, אבל אי אפשר לחזות ולדעת את מסלולו מראש, והדבר מוסיף עניין ואתגר לחיים. החקלאי, המעוניין לזרוע, אינו צריך לחכות שמזג האויר יתאים לזריעה, אלא לזרוע שוב ושוב בזמנים שונים, ובסופו של דבר, בוודאי כיוון הרוח ישתנה לטובה, כך שלפחות אחד ממחזורי הזריעה יצליח ( פירוט ). ראו התמודדות עם שיעמום בספר קהלת .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-10-08.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "קהלת א ו"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.