מ"ג קהלת א ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג קהלת · א · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְזָרַ֥ח הַשֶּׁ֖מֶשׁ וּבָ֣א הַשָּׁ֑מֶשׁ וְאֶ֨ל־מְקוֹמ֔וֹ שׁוֹאֵ֛ף זוֹרֵ֥חַֽ ה֖וּא שָֽׁם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וזרח השמש וגו' דור הולך ודור בא" - כאשר השמש תזרח שחרית ותשקע ערבית ותלך כל הלילה שואפת לשוב אל מקום אשר זרחה אתמול משם שתזרח גם היום

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ה) וזרח- כבר בארו אנשי המדו' והחשבון מכל הנבראי' הנראים על עשרה חלקים והשמש גדול מכולם ואין אחד כמוהו והוא השרש במלאכת שמים כדמות הנקודה בחכמת המדו' והאחד בחכמת החשבון והעניין אע"פ שיש לו תנועה ויזרח ויבא ישוב אל מקומו כבראשונה ומקום זרחו היום קרוב ממקום זרחו מחר ובעבור התנועעו לצפון ולדרום יזרח שני פעמים בשנה ממקום אחד וממקום סוף הדרו' והצפון פעם אחת עד מלא' לו שנה תמימ' וכן מקרה הלבנה והחמשה כוכבי' גם כל צבא השמים יזרח ויבא, לכן זכר הגדול כעניין ולשמש שם אהל בהם שלא הזכיר הכוכבים, וענין שואף כמו באות נפשה שאפה רוח כאילו הוא שואף הרוח מרוב תאותו לשוב אל מקומו:

<< · מ"ג קהלת · א · ה · >>