מ"ג קהלת א ד
<< · מ"ג קהלת א · ד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דּ֤וֹר הֹלֵךְ֙ וְד֣וֹר בָּ֔א וְהָאָ֖רֶץ לְעוֹלָ֥ם עֹמָֽדֶת׃
רש"י (כל הפרק)
"דור הולך ודור בא" - כל מה שהרשע יגע ועמל לעשוק ולגזול אינו מבלה את מעשיו כי הדור הולך ודור אחר בא ונוטל הכל מיד בניו כענין שנאמר (איוב כ) בניו ירצו דלים
"והארץ לעולם עומדת" - ומי הם המתקיימים הענוים הנמוכים המניעין[1] עצמם עד לארץ כענין שנאמר (תהלים לז) וענוים ירשו ארץ ומדרש תנחומא אומר כל צדיקי ישראל נקראו ארץ שנאמר (מלאכי ג) ואתם תהיו לי ארץ חפץ
- ^ כנראה ט"ס, במק"ג 'הכתר' - 'המגיעין', בעוללות אפרים [ח"ג ע"ח] גרס 'המכניעים'.