לדלג לתוכן

ביאור:קהלת א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:קהלת א ד.


הדורות עוברים והארץ נשארת כמו שהיא[עריכה]

(קהלת א ד): "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת"

דור שלם של בני-אדם הולך ועובר מן הארץ, ודור חדש בא אחריו, אבל לא נשאר מהם שום זכר - הארץ (האדמה) לעולם עומדת כמו שהיא, ללא שינוי.

דקויות[עריכה]

הפסוקים הקודמים אמרו שכל מעשי האדם בעולם הם הבל (חולפים) ואין בהם שום יתרון (כלום לא נשאר). הקטע המתחיל בפסוק זה (עד פסוק ט) מפרט את חוסר-השינוי בכל חלקי העולם - הארץ, השמש, הרוח, והמים  (כנגד ארבעת מצבי הצבירה: מוצק, אנרגיה, גז, נוזל) .

הקבלות[עריכה]

1. הרמב"ם ראה בפסוקנו ראיה לעיקרון שחוקי-הטבע הם אינם משתנים בכל הזמנים. ראו

2. פרקנו מדגיש את השיעמום וחוסר-השינוי בארבעת חלקי העולם. בפרק יא ישנו קטע מקביל, שגם בו נזכרים אותם חלקים - הארץ, השמש, הרוח, והמים. אבל שם המסקנה היא הפוכה - לא שיגרה ושיעמום אלא דווקא עניין ואתגר ותקוה. הפסוק המקביל לפסוקנו הוא (קהלת יא ג): "אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם - עַל הָאָרֶץ יָרִיקוּ; וְאִם יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן - מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא"( פירוט ): בסופו של דבר הכל נופל על הארץ; הארץ עצמה היא יציבה וקבועה, והיציבות של הארץ מאפשרת לחזות איפה יפלו הדברים ולאן יגיעו בסופו של דבר; גם אם תבוא רעה בלתי צפויה, היא תיעצר בסופו של דבר, כי יש נקודה שממנה כבר אי אפשר לרדת. ראו התמודדות עם שיעמום בספר קהלת .

3. יתרון הארץ על האדם נזכר גם ב קהלת ה ח: "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל היא[הוּא], מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד" ( פירוט ).



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הדורות עוברים והארץ נשארת כמו שהיא


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-10-08.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-01-04