מ"ג דברים לב לו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ
וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּֽי־אָ֣זְﬞלַת יָ֔ד
וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי יְדִין יְיָ דִּינָא דְּעַמֵּיהּ וּפוּרְעָנוּת עַבְדּוֹהִי צַדִּיקַיָּא יִתְפְּרַע אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמוֹהִי דִּבְעִדָּן דְּתִתַּקַּף עֲלֵיהוֹן מַחַת שָׂנְאָה יְהוֹן מְטוּלְטְלִין וּשְׁבִיקִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם דָאִין מֵימְרָא דַיְיָ בִּרְחָמוֹן דִינָא דְעַמֵיהּ יִשְרָאֵל וְעַל בִּישָׁתָא דִגְזַר עַל עַבְדוֹהִי יְהֵי תָּהָן קֳדָמוֹי אֲרוּם גְלֵי קֳדָמוֹי דִבְעִידָן דִיחוֹבוּן וְתִתְקַף עֲלֵיהוֹן מָחַת סַנָאָה וְתִתְנַטֵל סָעִיד מִידֵיהוֹן וִיהוֹן פַּסְקִין מְהֵימְנַיָא מִדֵי עוֹבְדִין טָבִין וִיהוֹן מִיטַלְטְלִין וּשְׁבִיקִין: |
| ירושלמי (קטעים): | אֲרוּם דָאִין הוּא יְיָ דִינֵיהוֹן דְעַמָא בְנֵי יִשְרָאֵל וְעַל עַבְדוֹי צַדִיקַיָא הוּא מִתְנַחֵם אֲרוּם גְלֵי קֳדָמוֹי אֲרוּם מְטַת יְדֵיהוֹן דְצַדִיקַיָא וְאִנוּן שְׁבִיקִין וּרְטִישִׁין וְלֵית לְהוֹן דִסְעַד וְסָמִיךְ: |
רש"י
"יתנחם" - לשון הפך מחשבה להיטיב או להרע
"כי יראה כי אזלת יד" - (כשיראה כי אזלת) יד האויב הולכת וחוזקת מאד עליהם ואפס בהם עצור ועזוב
"עצור" - נושע ע"י עוצר ומושל שיעצור בהם
"עזוב" - ע"י עוזב עוצר הוא המושל העוצר בעם שלא ילכו מפוזרים בצאתם לצבא על האויב בלשון לע"ז מיינטי"ט (שטארק אופהאלטין)
"עצור" - הוא הנושע במעצור המושל
"עזוב" - מחוזק כמו ויעזבו את ירושלים עד החומה איך לא עוזבה עיר תהלה
"כי ידין ה' עמו" - בלשון זה משמש כי ידין בלשון דהא ואין ידין לשון יסורין אלא כמו כי יריב את ריבם מיד עושקיהם כי יראה כי אזלת יד וגו'
מפרשי רש"י
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
[יט] בלשון זה משמש כי לשון דהא וכו'. מפני שאין לפרש אותו ללשון שהוא תחילת דברים, דכיון דכבר כתוב (פסוק לה) "כי לי נקם ושלם", איך יאמר אחר כך "כי ידין ה' עמו", ולכך הוא צריך לפרשו בלשון 'דהא', שהוא נתינת טעם על "לי נקם ושלם". אבל לפירוש רש"י ולרבי יהודה ד"לי נקם ושילם" איירי בפורענות ישראל, מפרש "כי ידין ה' עמו" כשישפוט הקדוש ברוך הוא אותם, אזי יחזור ויתנחם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
יִתְנֶחָם – לְשׁוֹן הַפֵּךְ הַמַּחֲשָׁבָה, לְהֵיטִיב אוֹ לְהָרַע.
כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד – כְּשֶׁיִּרְאֶה כִּי יַד הָאוֹיֵב הוֹלֶכֶת וְחוֹזֶקֶת מְאֹד עֲלֵיהֶם, וְאֶפֶס בָּהֶם עָצוּר וְעָזוּב. עָצוּר – נוֹשָׁע עַל יְדֵי עוֹצֵר וּמוֹשֵׁל שֶׁיַּעֲצֹר בָּהֶם; עָזוּב – עַל יְדֵי עוֹזֵב. עוֹצֵר הוּא הַמּוֹשֵׁל, הָעוֹצֵר בָּעָם שֶׁלֹּא יֵלְכוּ מְפֻזָּרִים בְּצֵאתָם לַצָּבָא עַל הָאוֹיֵב, בְּלַעַז מיינטינו"ד [meintenud = נשלט] [או: מיינטיננ"ט [meintenant = שולט]].
עָצוּר – הוּא הַנּוֹשָׁע בְּמַעֲצֹר הַמּוֹשֵׁל.
עָזוּב – מְחֻזָּק, כְּמוֹ: "וַיַּעַזְבוּ יְרוּשָׁלַיִם עַד הַחוֹמָה" (נחמיה ג,ח); "אֵיךְ לֹא עֻזְּבָה עִיר תְּהִלָּה" (ירמיהו מט,כה); אינפורציי"ד [enforcied = מחוזק[2]].
רשב"ם
כי יראה: כאשר יראה:
כי אזלת יד: ישראל:
ועזוב: כמו עזב תעזב, ויעזבו ירושלים עד החומה:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
כי יראה כי אזלת יד - כשרואה הכל מהלכים לפניו בגולה.
ד"א כשיתייאשו מן הגאולה, כשתכלה פרוטה מן הכיס, שנ' דניאל יב וככלות נפץ ידי עם קודש תכלנה כל אלה.
ד"א כי יראה כי אזלת יד - כשהוא רואה שאין בהם אדם שמבקש עליהם רחמים כמשה, שנא' תהלים קו ויאמר להשמידם לולי משה בחירו.
ד"א כי יראה - כשהוא רואה שאין בהם שמבקש עליהם כאהרן, שנאמר במדבר יז ויעמד בין המתים ובין החיים.
ד"א כי יראה - כשהוא רואה שאין בהם אדם שמבקש עליהם כפינחס, שנא' תהלים קו ויעמד פנחס ויפלל ותעצר המגפה.
ד"א כי יראה - כי אין עוזר; שנא' ואפס עצור ועזוב, ואין עוזר לישראל.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
כי יראה כי אזלת. בגי' אין בם תורה:
- ^ בכתבי־היד, לפני שני הלעזים הנ"ל, יש פירוש כללי לביטוי "עצור ועזוב" באמצעות לעז, שאפשר לקרוא אותו, לפי הגרסאות השונות, מיינטיננ"ט meintenant או מיינטינידו"ר meintenedor ("שולט", "מושל")
- ^ בכתבי־היד, לפני שני הלעזים הנ"ל, יש פירוש כללי לביטוי "עצור ועזוב" באמצעות לעז, שאפשר לקרוא אותו, לפי הגרסאות השונות, מיינטיננ"ט meintenant או מיינטינידו"ר meintenedor ("שולט", "מושל")