קטגוריה:אסתר ו י
ויאמר המלך להמן מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל אשר דברת
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן מַהֵר קַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַעֲשֵׂה כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ אַל תַּפֵּל דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לְהָמָ֗ן מַ֠הֵ֠ר קַ֣ח אֶת־הַלְּב֤וּשׁ וְאֶת־הַסּוּס֙ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֔רְתָּ וַֽעֲשֵׂה־כֵן֙ לְמׇרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֔י הַיּוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ אַל־תַּפֵּ֣ל דָּבָ֔ר מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֨אמֶר הַ/מֶּ֜לֶךְ לְ/הָמָ֗ן מַ֠הֵר קַ֣ח אֶת־הַ/לְּב֤וּשׁ וְ/אֶת־הַ/סּוּס֙ כַּ/אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֔רְתָּ וַֽ/עֲשֵׂה־כֵן֙ לְ/מָרְדֳּכַ֣י הַ/יְּהוּדִ֔י הַ/יּוֹשֵׁ֖ב בְּ/שַׁ֣עַר הַ/מֶּ֑לֶךְ אַל־תַּפֵּ֣ל דָּבָ֔ר מִ/כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ו י.
הצעת המן מוצאת חן בעיני המלך
פקודת המלך הגבילה את המן רק ללְבוּשׁ ולסוס, ולמעשה הותירה לו יד-חופשית לבחור כרצונו את הסוס, הבגד, המסלול ברחוב העיר אשר לפני שער המלך ומשך התהלוכה.
קימת דעה שהמלך כעס על המן על אשר ניסה להתחזות כמלך. אולם הכתוב אינו מראה שהמלך כעס או חשש. המלך מצא את הצעת המן כתגמול ראוי למרדכי. ההצעה מילאה את כל דרישותיו ומחירה למלך היה כמעט אפסי. הופעה מלכותית מעין זו דרשה, ללא-ספק, נקיטת אמצעי ביטחון וזהירות. מבחינתו של המלך, זה טבעי ששרו הנאמן יפקח אישית על התהלוכה, ולכן הוא לא העלה על דעתו שהמן ציפה לקבל את הכבוד לעצמו, או שהמן ייעלב ויכעס. הרי הוא לא חשש ללכת עמו למשתה לאחר התהלוכה.
כדי למנוע טעות ולאפשר להמן למצוא אדם בשם מרדכי ולכבדו, המלך נתן תאור מדויק: "מרדכי", "היהודי", "היושב", "בשער המלך". לא היתה אפשרות להמן לטעות, הן הרי מרדכי היה היהודי היחיד בשער המלך, כי רק הוא לא השתחוה לו בטענה שהוא יהודי.
המלך הכיר את מרדכי אישית
הן המלך הכיר את מרדכי בשמו ובתפקידו בשער המלך (אסתר ו י), למרות שכשאסתר אמרה "לַמֶּלֶךְ, בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" (ביאור:אסתר ב כב) וכשהקריאו למלך "אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ" (ביאור:אסתר ו ב) לא הוזכר שמרדכי הוא יהודי היושב בשער המלך. זה כבוד גדול שהמלך הכיר וזכר את מרדכי כאשר למלך היו הרבה שרים, שרי מדינות, ומפקדי צבא.
המלך לא שנא יהודים
פקודת המלך להעניק כבוד מלכות למנהיג היהודים, מראה בברור שהמלך לא שנא יהודים, ולא היה מודע לפקודת הרג היהודים.
מקורות
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי,[גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "אסתר ו י"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.