קטגוריה:אסתר ו י
נוסח המקרא
ויאמר המלך להמן מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל אשר דברת.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן מַהֵר קַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַעֲשֵׂה כֵן לְמׇרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ אַל תַּפֵּל דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לְהָמָ֗ן מַ֠הֵ֠ר קַ֣ח אֶת־הַלְּב֤וּשׁ וְאֶת־הַסּוּס֙ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֔רְתָּ וַֽעֲשֵׂה־כֵן֙ לְמׇרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֔י הַיּוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ אַל־תַּפֵּ֣ל דָּבָ֔ר מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
וַ/יֹּ֨אמֶר הַ/מֶּ֜לֶךְ לְ/הָמָ֗ן מַ֠הֵר קַ֣ח אֶת־הַ/לְּב֤וּשׁ וְ/אֶת־הַ/סּוּס֙ כַּ/אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֔רְתָּ וַֽ/עֲשֵׂה־כֵן֙ לְ/מָרְדֳּכַ֣י הַ/יְּהוּדִ֔י הַ/יּוֹשֵׁ֖ב בְּ/שַׁ֣עַר הַ/מֶּ֑לֶךְ אַל־תַּפֵּ֣ל דָּבָ֔ר מִ/כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום שני (כל הפרק)
עני המן ואמר למלכא אית יהודאין סגיאין בשושן בירתא דשמהון מרדכי להידין מנהון איזיל?
אמר ליה אחשורוש למרדכי יהודאה דיתיב על תרעא דילי.
וכד שמע המן ית פתגמא הדין סגי באש עלוהי וזיווהי אישתני ועינוהי איתחשכן ופומיה איסתלף ורעיונוהי אשתגישו וקטרי חרציה משתריין וארכובתיה דא לדא נקשן.
עני המן ואמר למלכא מרי מלכא נפישין אינון מרדכי דאית בעלמא ולית אנא ידע על הידין מרדכי את אמר.
עני מלכא ואמר להמן הלא לא אמרית לך אלא על מרדכי דיתיב בתרעא דילי.
עני המן ואמר למלכא מרי מלכא נפישין אינון תרעי דמלכא ולית אנא ידע על הידין תרעא את אמר לי.
עני מלכא ואמר להמן הא לא אמרית לך אלא על תרעא דעיילין מיניה מן בית נשיא ועד בית מלכא.
עני המן ואמר למלכא גברא ההוא סניא דלי וסניא דאבהתיי עשרה אלפי ככרי כספא יתיהבון ליה והדין יקרא לא יתעביד ליה.
עני מלכא ואמר להמן עשרה אלפין ככרי כספא יתיהבון ליה ועל כל ביתך אנא משליט ליה ולא יתמנע מיניה הדין יקרא.
עני המן ואמר למלכא עשרה בנין דאית לי ירהטון קדם כורסיא והדין יקרא לא יתעביד ליה.
עני מלכא ואמר להמן את ובנך ואיתתך עבדין יהוון למרדכי והדין יקרא לא יתמנע מיניה.
עני המן ואמר למלכא מרי מלכא גבר הדיוט הוא מני יתיה על מדינתא חדא או על ריסתקא חדא והדין יקרא לא יתעביד ליה.
עני מלכא ואמר להמן על מדינן ומחוזין אנא משליט יתיה וכל מלכי ימא ויבשתא ישתמעון ליה והדין יקרא לא יתמנע מיניה.
עני המן ואמר למלכא טיבעיה וטיבעך ייזיל בכל עלמא ובכל מדינתא והדין יקרא לא יתעביד ליה.
עני מלכא ואמר להמן גברא דאמר טבתא על מלכא ושיזיב רישיה דמלכא מן קטלא טבעי וטבעיה יזיל בכל עלמא ובכל מדינתא והדין יקרא לא יתמנע מיניה.
עני המן ואמר למלכא פרודתקיין ואיגרן אישתדרן בכל מדינת מלכא לאובדא ית עמיה דמרדכי יתבטלן והדין יקרא היך מתעביד ליה.
עני מלכא ואמר להמן איגרן ופרודתקיין דשדרית אנא מבטל יתהון והדין יקרא לא יתמנע מיניה.
תניינות נזף ביה מלכא ואמר ליה המן המן בעגלא לא תבטל פתגמא מן כל מה דאמרית.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- המן אמר והלבישו והרכיבוהו, והמלך צוה שיעשה הכל בעצמו :
מהר קח, המלך שראה שגדולת המן הוא שלא במשפט, ובאמת למרדכי יאות הכבוד הזה, וראה עד היכן הגיע גאוותו עד שרוצה להשתמש בשרביטו של מלך, ועוד לו אך המלוכה, כמו שאמר שלמה בדבר אדוניהו ששאל שרביטו של מלך שדנו כמורד במלך, לכן אמר בחמתו שימהר לעשות כן למרדכי, כי אליו מגיע הכבוד הזה, וגם מגיע לו שיעשה לו זאת ע"י המן עצמו אחר שהוא לקח גדולתו בערמה ראוי שירוץ לפניו כעבד, ואל תפל דבר, כי הכל ביושר ובצדק, ועל כן ציוה שהוא עצמו יעשה הכל בלי עזר להלבשה והרכבה משרים אחרים, ועל זה אמר מכל אשר דברת, שגם ההלבשה תעשה בעצמך :
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ו י.
הצעת המן מוצאת חן בעיני המלך
פקודת המלך הגבילה את המן רק ללְבוּשׁ ולסוס, ולמעשה הותירה לו יד-חופשית לבחור כרצונו את הסוס, הבגד, המסלול ברחוב העיר אשר לפני שער המלך ומשך התהלוכה.
קימת דעה שהמלך כעס על המן על אשר ניסה להתחזות כמלך. אולם הכתוב אינו מראה שהמלך כעס או חשש. המלך מצא את הצעת המן כתגמול ראוי למרדכי. ההצעה מילאה את כל דרישותיו ומחירה למלך היה כמעט אפסי. הופעה מלכותית מעין זו דרשה, ללא-ספק, נקיטת אמצעי ביטחון וזהירות. מבחינתו של המלך, זה טבעי ששרו הנאמן יפקח אישית על התהלוכה, ולכן הוא לא העלה על דעתו שהמן ציפה לקבל את הכבוד לעצמו, או שהמן ייעלב ויכעס. הרי הוא לא חשש ללכת עמו למשתה לאחר התהלוכה.
כדי למנוע טעות ולאפשר להמן למצוא אדם בשם מרדכי ולכבדו, המלך נתן תאור מדויק: "מרדכי", "היהודי", "היושב", "בשער המלך". לא היתה אפשרות להמן לטעות, הן הרי מרדכי היה היהודי היחיד בשער המלך, כי רק הוא לא השתחוה לו בטענה שהוא יהודי.
המלך הכיר את מרדכי אישית
הן המלך הכיר את מרדכי בשמו ובתפקידו בשער המלך (אסתר ו י), למרות שכשאסתר אמרה "לַמֶּלֶךְ, בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" (ביאור:אסתר ב כב) וכשהקריאו למלך "אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ" (ביאור:אסתר ו ב) לא הוזכר שמרדכי הוא יהודי היושב בשער המלך. זה כבוד גדול שהמלך הכיר וזכר את מרדכי כאשר למלך היו הרבה שרים, שרי מדינות, ומפקדי צבא.
המלך לא שנא יהודים
פקודת המלך להעניק כבוד מלכות למנהיג היהודים, מראה בברור שהמלך לא שנא יהודים, ולא היה מודע לפקודת הרג היהודים.
מקורות
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי,[גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ו י"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.