קטגוריה:אסתר א טז
ויאמר
מומכן [ממוכן] לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר
מומכן [מְמוּכָן] לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה כִּי עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַל כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֣אמֶר מומכן מְמוּכָ֗ן לִפְנֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהַשָּׂרִ֔ים לֹ֤א עַל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְבַדּ֔וֹ עָוְתָ֖ה וַשְׁתִּ֣י הַמַּלְכָּ֑ה כִּ֤י עַל־כׇּל־הַשָּׂרִים֙ וְעַל־כׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֕ר בְּכׇל־מְדִינ֖וֹת הַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֣אמֶר מומכן [מְמוּכָ֗ן] לִ/פְנֵ֤י הַ/מֶּ֙לֶךְ֙ וְ/הַ/שָּׂרִ֔ים לֹ֤א עַל־הַ/מֶּ֙לֶךְ֙ לְ/בַדּ֔/וֹ עָוְתָ֖ה וַשְׁתִּ֣י הַ/מַּלְכָּ֑ה כִּ֤י עַל־כָּל־הַ/שָּׂרִים֙ וְ/עַל־כָּל־הָ֣/עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֕ר בְּ/כָל־מְדִינ֖וֹת הַ/מֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
{טז} השאלות:
- מה רצה ממוכן בכפלו על כל השרים ועל כל העמים, שאם החטא הוא רק מה שהנשים יבזו בעליהן, מה הבדל אם נשי השרים או העמים יבזו בעליהן :
אלשיך (כל הפרק)
(טז) והנה אלהינו מרחם אשר טרם מכה ציץ רפואה פרח, העיר את רוח ממוכן העומד להצר לנו, כי הוא בעצמו יכין לו הדרך לבוא עליו רעה. כי על ידו תומת ושתי, ותבא אסתר תחתיה להשיב גמולו בראשו. ויאמר ממוכן וכו' כי יצא וכו' והיום הזה תאמרנה וכו'. והוא כי אמר במה יסכר פי המלך מלהליץ עוד בעדה, אם לא באמור לו בפני כל השרים הם שרי המדינות מלכי האיפרכיות, לא על המלך לבדו וכו', כי על כל השרים וכו'. כי לא יערב אל לבו לומר, איני חושש על כבודם, כי הלא יהיה כשולח הזמורה אל אפם ויגעו בכבוד מלכותו. וכונת מאמרו לומר, הלא מבין ריסי עיניך יראה כי מוחל על כבודך אתה. אך זה איננו שוה כי לא על המלך לבדו עותה וכו' כי על כל השרים וכו' ואם על כבודך תמחול על כבוד כל השרים לא תוכל למחול. ואם עתה יבטלו רצונם השרים מפני רצונך וימחלו גם הם גם זה איננו שוה, כי הלא גם עותה על כל העמים אשר בכל מדינות מלכותך כולם אשר אינם פה עמנו היום. ואם אשר ישנם פה עמנו ילכו גם הם בגלגול מחילות וירבו לסלוח, חלק כל העמים אשר בכל מדינות מלכותך אשר אינם פה אינו מחול, כי גם בכבודם נגעה, כי הלא יצא דבר המלכה על כל הנשים שבכל מדינות מלכותך להבזות וכו':
וגם ששת טענות אשר סידרת הנני מבטלם, כי אשר אמרת שהיא מלכה ושתי כי הקדים מלכותה לשמה, לומר שמאליה היא מלכה בת מלכים. נהפוך הוא, כי אינה כי אם ושתי המלכה, כי המלכות שלך היא ולא היה ראשיתה רק ושתי משוללת מלכות ככל נשי עולם, ועל ידך נתוסף לה היות מלכה, אך היה ראשיתה מצער. ועל השנית שלא חטאה רק בשב ואל תעשה, כי אמרת אשר לא עשתה, לא יחשב לה כי אם בקום עשה וזהו עותה ושתי כי עוות תחשב ולא העדר עשות טוב, והוא כאשר יפרש כי ממנה ימשך הבזות בעליהן בפועל:מדרש רבה
"עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו" אנטונינוס עשה סעודה לרבי אמר לו שמא לא יצאת ידי קנדלה פטים (פירוש שמן עכור) אמר ליה מה הינון חשיבין עלוי אמר ליה שמא יתנו שמן פקטים בקנדילים ויקלקלו את הסעודה אמר ליה והדא מנא לך אמר ליה מאחשורוש דכתיב ביה [[:קטגוריה:|"עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו"]]:
תרגום ויקיטקסט: אמר ממוכן, השר השביעי, לפני המלך ושאר השרים: "העוון של ושתי המלכה פוגע לא רק במלך! הוא פוגע בכל השרים! הוא פוגע בכל העמים! הוא פוגע בכל מדינות המלך אחשוורוש!".
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א טז.
ויאמר ממוכן - מדוע השר השביעי מדבר ראשון?
בפסוק הקודם, ממוכן היה השר השביעי ברשימה. אם כך, מדוע הוא דיבר ראשון? שני הסברים:
1. זה היה מנהגם, שהאחרון במעלתו מדבר ראשון, כדי שיענה כמיטב יכולתו ולא רק יחזור על דברי הבכירים ממנו (אילן סנדובסקי). כך היא גם ההלכה בתלמוד: (סנהדרין לו.): "דיני נפשות מתחילין מן הצד. מנא הני מלי? אמר רב אחא בר פפא אמר קרא: "ולא תענה על ריב", - לא תענה על רַב. רבא בר בר חנא אמר ר' יוחנן מהכא (שמואל א' כ"ה): "ויאמר דוד לאנשיו: חגרו איש חרבו! ויחגרו איש חרבו, ויחגור גם דוד את חרבו"". "שכך מושב הסנהדרין: הקטנים בחכמה, יושבין מן הצד מכאן ומכאן והגדולים יושבים באמצע לישא וליתן. מתחילין מן הקטנים שיושבין מן הצד, שיאמרו דעתם, ואחר כך אומר הגדול" (תפארת ישראל). אם הרב הגדול ידבר ראשון, אז הקטנים יחששו לחלוק עליו, והמשפט לא יהיה צודק. לכן נותנים לקטנים לדבר ראשונים.
- ממוכן הציע: (1) שוושתי לא תבוא יותר לפני המלך, (2) שהמלך יתן את מלכותה לרעותה הטובה ממנה (אסתר א יט). ולמרות שכתוב שהמלך עשה כדבר ממוכן והדיח את וושתי, הוא לא התחיל בתהליך חיפוש מלכה חדשה אלא לאחר זמן מה, בעצתם של נערי המלך משרתיו (אסתר ב ב). וכמו כן, פקודת המלך (אסתר א כב): "להיות כל איש שרר בביתו ומדבר בלשון עמו" אינה קשורה לדברי ממוכן. מכאן, ששאר השרים המשיכו ליעץ לפי הסדר, אחרי ממוכן.
2. הכתוב מקצר ומביא רק את הטענה האחרונה שנשמעה בדיון. לפני כן היה דיון ארוך וממושך בין המלך והשרים הבכירים יותר. הבעיה העיקרית שהתקשו לפתור היתה: איך אפשר להעניש את ושתי בלי לבייש את המלך? הרי זו בושה גדולה למלך, שהוא צריך לנצל את כוחו המלכותי על-מנת לפתור סכסוך פרטי בינו לבין אשתו. לאחר דיון ממושך, בא ממוכן - היועץ הצעיר ביותר - עם רעיון גאוני. במקום להציג את המעשה של ושתי כסכסוך פרטי של אחשוורוש עם אשתו, יש להציגו כפגיעה חמורה בסדר החברתי. המעשה של ושתי פוגע בכל השרים, בכל העמים, ובכל המדינות. אם כך, כשהמלך מעניש את ושתי, הוא לא דואג רק לעצמו אלא דואג לכלל הציבור (ע"פ אבן-עזרא על פסוק כב).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "אסתר א טז"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.