ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת סנהדרין/פרק רביעי
פרק רביעי – אחד דיני ממונות
[עריכה]
מתני':
אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה שנאמר (ויקרא אמור כד כב) משפט אחד יהיה לכם. ד_א§מה בין דיני ממונות לדיני נפשות, דיני ממונות בשלשה ודיני נפשות בעשרים ושלשה. דיני ממונות פותחין בין לזכות בין לחובה ודיני נפשות פותחין לזכות ואין פותחין בחובה.
גמ': תנן: אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה. אמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא מאי טעמא? אמרו חכמים שאין צורך בדרישה וחקירה? כדי שלא תנעול דלת בפני לווים. אבל בשביל לחוס על ממון ישראל שלא יהיה כל אחד תובע את חברו אמרו חכמים לחקור במקצת כגון לשאול היאך אתה יודע שזה חייב לזה. רבי חייה בר אבארבי חייא בר אבא אמורא א״י · דור ג׳רבי חייא בר אבארבי יוחנן° בעא קומי רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא היך עבדין עובדא אמר לו: כרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא דרבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אמר בשביל לחוס על ממון ישראל אמרו לחקור במקצת ולשאול היאך אתה יודע שזה חייב לזה. מניין לדרישה וחקירה זעירא בר חיננאזעירא בר חיננא אמורא א״י · דור ב׳זעירא בר חיננא° בשם רבי חנינהרבי חנינא בר חמא אמורא א״י · דור א׳רבי חנינא בר חמארבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יהודה נשיאהרבי יוחנןרבי חמא בר חנינארבי שמעון בר אבא° ו°רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי
[דף כא עמוד א]
חד אמר מדכתיב (דברים ראה יג טו) ודרשת וחקרת ושאלת היטב וחד אמר מדכתיב (דברים שופטים טז כ) צדק צדק תרדוף. הא כיצד אם את רואה הדין שיוצא לאמיתו ד_ב§ צדקיהו ואם לאו חקרוהו. רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° כד הוה חמי שהדין מכוונה שהעדות מתואמת עד שאומרים בדיוק אותם דברים הוה חקר וכד הוה חמי דזה אמר הכין וזה אמר הכין הוה מכוון. ד_ג ובודק האם עיקר הדברים שווה. תני העד שכבר העיד אין מלמד עליו לא זכות ולא חובה. °רבי יוסי ברבי יהודהרבי יוסי בר' יהודה תנא · דור ה׳רבי יוסי בר' יהודה אומר: מלמד זכות ואין מלמד חובה, שאם ישמע אחד מן הדיינים או אחד התלמידים ויראה בעניו יאמר כדבריו. תנן: דיני נפשות פותחין לזכות ואין פותחין בחובה. כיצד פותחין לזכות אומרין וכי איפשר שזה הרג את הנפש. רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא אין כיני שמחזיקים את העד כשקרן הרי אמרנו שאף שכיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד אם אמר אחד מן העדים יש לו ללמד זכות ובא חבירו אחד הדיינים או התלמידים וראה את דבריו וסייעו יש כאן סיוע אם אומר את כן שמחזיקים את העד כשקרן לא נמצאת חב לבעל דין ויש עדים שירצו לסייע לשקרן הרי העד לא ירצה לטעון, וגם מי שישמע אותו לא יטען טענה דומה כדי לא להצטרף לשקרן. אמר רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: כל שאינו יודע לדון את השרץ לטהרו ולטמאו מאה פעמים אין יכול לפתוח בזכות. כיצד דנין לטהר את השרץ? אמר רבי ינאירבי ינאי אמורא א״י · דור א׳רבי ינאירבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יוחנן° הכהן: מה אם הנחש שממית ומרבה טומאה בעולם טהור, עכבר שאין ממית אינו דין שיהיה טהור? או חילוף, עכבר שאין ממית טמא, נחש שממית אינו דין שיהיה טמא? התיב רבי פנחסרבי פינחס אמורא א״י · דור ה׳רבי פינחס° הרי עקרב ממית והרי הוא טהור, אף נחש אף שממית יהיה טהור. אשכח תני אמר הוא נחש הוא עקרב בשניהם קשה למה לא נלמד מקל וחומר לטמא. אמר °רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5: תלמיד וותיק היה ל°רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא והיה מטהר את השרץ ומטמאו מאה פעמים. אמרין ההוא תלמידא לא הוה ידע מורייה ללמד הלכה שלא יכלו לעמוד על דעתו האם להלכה טמא או טהור. אמר °רבי יעקב בר דסאיירבי יעקב בר דסאיי ההוא תלמידא קטוע מטורא דסיני הוה שלא היה מסוגל להכריעה.
מתני':
ד_ד§דיני ממונות מטין על פי אחד בין לזכות בין לחובה, ודיני נפשות מטין על פי אחד לזכות ועל פי שנים לחובה.
גמ': אמר רבי ינאירבי ינאי אמורא א״י · דור א׳רבי ינאירבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יוחנן° הכהן: אילו ניתנה התורה חתוכה הלכות פסוקות לא היתה לרגל עמידה.
[דף כא עמוד ב]
מה טעם דכתיב (שמות יתרו יח כב) וידבר ה' אל משה וכ"ו הודעני נא את דרכיך אמר לפניו רבונו של עולם הודיעני היאך היא ההלכה. אמר לו (שמות משפטים כג ב) אחרי רבים להטות רבו המזכין זכו רבו המחייבין חייבו כדי שתהא התורה נדרשת מאי טעמא מ"ט פנים טמא ומאי טעמא מ"ט פנים טהור כמיניין ודגל"ו וכן הוא אומר (תהלים י"ב, ז') אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים שבע פעמים שבע ואומר (שיר השירים א', ד') מישרים אהבוך מי שמיישר ומכריעה את ההלכה הוא האהוב.
מתני':
דיני ד_ה§ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה ודיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה.
גמ': כתיב (שמות משפטים כג ז) ונקי אל תהרוג. הרי שיצא מבית דין זכאי ומצאו לו חובה שומע אני שיחזירוהו תלמוד לומר (שמות משפטים כג ז) צדיק אל תהרוג זה שנצטדק בדין אף שאינו נקי. הרי שיצא מבית דין חייב ומצאו לו זכות שומע אני שלא יחזירוהו תלמוד לומר (שמות משפטים ג ז) ונקי אל תהרוג. יכול אם צדק בדינך יצדק בדיני ולא יענש משמים תלמוד לומר (שמות משפטים כג ז) כי לא אצדיק רשע. אמר רבי יצחקרבי יצחק אמורא א״י · דור ג׳רבי יצחקרבי יוחנן° בר אבא אמר לי רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא לא שנייא אלא אפילו נזדכה בטעות אם טעו בדבר שהצדוקים מודים בו מחזירין אותו. רבי אמירבי אמי אמורא א״י · דור ג׳רבי אמירבי יוחנןרבי אושעיא רבהרבי זריקא° בן נתן בעא קומי רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אפי' נואף ונואפת אמר לו: איתקלף מרקועך צא מהקשיחות דמאי שנא.
מתני':
ד_ו§דיני ממונות הכל מלמדין זכות וחובה, ודיני נפשות הכל מלמדין זכות ואין הכל מלמדין חובה. דיני ממונות המלמד זכות מלמד חובה והמלמד חובה מלמד זכות, ודיני נפשות המלמד חובה מלמד זכות, אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה.
גמ': תנן °רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5 אמר ובלבד בגמר דין שלא יהו מחוסרין אלא לומר: איש פלוני אתה זכאי ואתה חייב. אבל אם היו מחוסרין במשא ומתן לא בדא ואף המזכה יכול ללמד חובה. רבי יוסי בן חנינהרבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא° אמר אפילו מחוסרין במשא ומתן דכתיב וצדיק אל תהרוג כל שהצדקתו ואמרת לזכותו אין אתה רשאי לחייבו.
מתני':
ד_ז§דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה ודיני נפשות דנין ביום וגומרין ביום.
גמ': תנן: דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה מניין שאם טעו ודנו בלילה שדיניהם דין תלמוד לומר (שמות יתרו יח כב) ושפטו את העם בכל עת ואית קרא לשעבר. אמר רב שמואל בר רב יצחקרב שמואל בר יצחק אמורא א״י · דור ג׳רב שמואל בר יצחק°
[דף כב עמוד א]
כיני מתניתא כך כוונת המשנה מניין שדנים ביום וגומרים בלילה תלמוד לומר ושפטו את העם בכל עת אמר הא אמירה שזה ודאי הפירוש.
מתני':
ד_ח§דיני ממונות גומרין בו ביום בין לזכות בין לחובה, ודיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וביום של אחריו לחובה שצריך ללין את הדין לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב כיוון שלמחרת אי אפשר לגמור את הדין ולהמתין עוד יום, לא רצו שמא ישכחו את הסברות.
גמ': תני העד אין מלמד ד_ט§לא זכות ולא חובה מנלן שנאמר (במדבר מסעי לה ל) ועד לא יענה בנפש למות ומניין שאף הוא אין מלמד לא זכות ולא חובה תלמוד לומר כל מכה נפש וכ"ו ועד אחד לא יענה וו מוסיף כאילו כתוב, עד והוא לא יענה בנפש למות. ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° אמר לעד לא צריך קרא דפשיטא שאינו יכול ללמד זכות דפעמים שאדם אחר שהעיד רואה את עצמו מזדמם ומפליג דבריו ומלמד זכות שלא יגמר הדין למיתה, כדי שלא יזמינו אותו אחר גמר דין וימות. וכיוון שהפסוק מיותר, אם אינו עניין לעד תניהו עניין לנאשם, שאף הוא לא יכול ללמד על עצמו זכות. תנן: לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב מניין שגמר דין וההריגה צריכין להיות בשני ימים סמוכין זה לזה שנאמר (ישעיהו א', כ"א) מלאתי משפט צדק ילין בה. חזקיהחזקיה בן רבי חייא אמורא א״י · דור א׳חזקיה בן רבי חייארבי חייא רבהרבי יוחנן° ורבי אחירב אחא אמורא א״י · דור ד׳רב אחא° אמרו בשם רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° ד_י אסור לדון דיני ממונות בערב שבת והדא מתניתא פליגא דתנן: לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב דיני נפשות, הא דיני ממונות דנין. ותני רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° כן דנין דיני ממונות בערב שבת ואין דנין דיני נפשות בערב שבת. אמרי כאן להלכה כאן למעשה דלמעשה אף דיני ממונות אין דנים בערב שבת מפני שטרודים להכין צרכי שבת ויידונו אותו בערב שבת ויגמר דינו בשבת ויהרג למוצאי שבת? אם אומר את כן נמצא דינו משתקע שמשעה שיגמרו דינו בבקר עד צאת השבת ישכחו מה היו הסברות. ריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° בעי וידונו אותו בשבת ויגמר דינו בשבת וייהרג בשבת? מה אם עבודה שדוחה שבת רציחת מצוה דוחה אותה שנאמר (שמות משפטים כא יד) מעם מזבחי תקחנו למות שאם נתחייב הכהן מיתה בידי בית דין מפסיקים את עבודתו ולוקחים אותו שבת שהעבודה דוחה אותה אין דין שתהא רציחת מצוה דוחה אותה. אמר רבי אילארבי אלעאי אמורא א״י · דור ג׳רבי אלעאירבי יוחנן° אילעא בשם רבי ינאירבי ינאי אמורא א״י · דור א׳רבי ינאירבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יוחנן° הכהן גזרת הכתוב היא לבתי דינין ד_יא§שלא יהו דנין בשבת מאי טעמא? נאמר כאן (שמות ויקהל לה ג) לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת ונאמר להלן (במדבר מסעי לה כט) והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם — מה להלן בבית דין הכתוב מדבר, אף כאן בבית דין הכתוב מדבר.
[דף כב עמוד ב]
מתני': ד_יב§דיני ממונות הטהרות והטמאות מתחילין מן הגדול ודיני נפשות מתחילין מן הצד. הכל כשירין לדון דיני ממונות, ואין הכל כשירין לדון דיני נפשות אלא כהנים ולויים וישראלים המשיאין לכהונה.
גמ': תנן: ודיני נפשות מתחילין מן הצד מאי טעמא? °רבירבי יהודה הנשיא תנא · דור ה׳רבי יהודה הנשיארבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתארבי מאיררבי חייא רבהבר קפרארבי שמעון ברבירבי חנינא בר חמא+5 אומר כתיב (שמות משפטים כג ב) לא תענה על ריב, רב כתיב חסר יוד שלא תענה אחר הרב אלא קודם לרב שלא תחלוק עליו. רבי יוסי בן חנינהרבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא° אמר לא תענה על ריב רב כתיב שלא תענה קודם לרב אלא אחר הרב והפסוק מדבר בדיני ממונות. רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו אמר לא תענה אפילו אחר מאה דבריהם אפילו מאה כבר חלקו על הרב אסור לתלמיד לחלוק עליו. רבי פינחסרבי פינחס אמורא א״י · דור ה׳רבי פינחס° ורבי חלקיהרבי חלקיה אמורא א״י · דור ד׳רבי חלקיה° אמרו בשם רבי סימוןרבי שמעון בן פזי אמורא א״י · דור ג׳רבי שמעון בן פזירבי יהושע בן לוירבי יהודה בן פזי° איתפלגון רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא וריש לקישריש לקיש אמורא א״י · דור ב׳ריש לקישרבי יוחנן° חד אמר דינינו כדיניהן שגם בני נח נוהגים בדיני נפשות להתחיל מן הצד כישראל וחד אמר אין דינינו כדיניהן מאן דאמר דינינו כדיניהן ניחא מאן דאמר אין דינינו כדיניהן מה מקיים (בראשית וישב לח כד) ויאמר יהודה הוציאוה ותישרף והרי יהודה היה קטן שיצחק ובית דינו דנו אותה (אסתר א', ט"ז) ויאמר ממוכן הרי הוא היה השביעי ודיבר ראשון הכוונה שבסוף ראו דברי יהודה והסכימו איתו וראו דברי ממוכן והסכימו איתו אבל באמת הגדולים דיברו קדם ומניין שמתחילין בדיני נפשות מן הצד? תנא שמואלשמואל אמורא בבל · דור א׳שמואלרבי יהודה הנשיארבי אלעזר בן פדתרב יהודהרב מתנארבי אסי+1° בר אבא בר אבא הזקן קומי °רבי אחארבי אחא (תנא) תנא · דור ד׳רבי אחא (תנא) דכתיב (שמואל א כה יג) ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש חרבו וכ"ו ויחגור גם הוא חרבו ואחר כך ישבו בדין על נבל. אמר רבי תימא בר פפייסרבי תימא בר פפייס° בשם רב הושעיארב אושעיא אמורארב אושעיא°: אף כשדנים בפסול משפחה מתחילין מן הצד. תנן הכל כשירין לדון דיני ממונות °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אומר ד_יג§אפילו ממזרין. °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אומר אין מדקדקין ביין נסך שסתם יינם מדרבנן ואזלינן אחר המיקל כתיב (שמות משפטים כג ו) לא תטה משפט אביונך בריבו שלא תהיה הטיתך לרעה על פי רוב של אחד בריבו אי אתה מטה אבל אתה מטה בדינו של שור על פי רוב של אחד דאף שהוקש מיתת השור למיתת הבעלים דכתיב השור יסקל וגם בעליו יומת, זה רק לעניין לדונו בעשרים ושלושה. אמר רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא לא רק בזה בלבד אלא בכל הדברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות שור הנסקל כדיני ממונות
[דף כג עמוד א]
כמה אינון? אנן תנינן תשע, תני רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1° חד עשר והי אינון תרתין אוחרנייתא? מהם השניים הנוספים ד_יד§הסריס וכל מי שלא ראה לו בנים כשר לדון דיני ממונות ולא דיני נפשות. אמר רבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא אף פחות מבן עשרים ושלא הביא שתי שערות כשר בדיני ממונות ולא בדיני נפשות, ויושב בדינו של שור. רבי יוסי בן חנינהרבי יוסי בר חנינא אמורא א״י · דור ב׳רבי יוסי בר חנינארבי יוחנןרבי חמא בר עוקבא° אמר תלת עשרה והי אינון תרתין אוחרנייתא? מהם השניים הנוספים חדא דרבי אבהורבי אבהו אמורא א״י · דור ג׳רבי אבהורבי יוחנןרבי ירמיה° בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא וחדא דנין שני דיני ממונות ביום אחד ד_טו§ואין דנין שני דיני נפשות ביום אחד. אמר רבי אביןרבי אבין אמורא א״י · דור ג׳רבי אביןרבי יוחנן° ואפילו נואף ונואפת אף ששניהם נידונים על מעשה אחד, אם מיתתן שונה כגון בת כהן ובועלה שהיא בשרפה והוא בחנק, אין דנים ביום אחד.
מתני':
ד_טז§סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה ד_יז§ושני סופרי דיינין עומדין לפניהן אחד מימין ואחד משמאל וכותבין דברי מזכין ודברי מחייבין. °רבי יהודהרבי יהודה בר אילעאי תנא · דור ד׳רבי יהודה בר אילעאירבי עקיבא בר עילאי אומר שלשה היו: אחד כותב דברי מחייבין, ואחד כותב דברי מזכין, והשלישי כותב דברי מזכין ודברי מחייבין. ד_יח§שלש שורות של תלמידי חכמים יושבין לפניהן וכל אחד ואחד מכיר את מקומו. ד_יט§צרכו לסמוך — סומכין מן הראשונה. אחד מן השנייה בא לו לראשונה, ואחד מן השלישית בא לו לשניה, ובוררין להן עוד אחד מן הקהל ומושיבין אותו בשלישית. ולא היה יושב במקומו של ראשון, אלא יושב במקום שהוא ראוי לו.
גמ': ואין הכל כשירין לדון דיני נפשות אלא כהנים ולויים וישראלים המשיאין לכהונה. מניין? אמר רבי אבא בר יסארבי אבא בר יסא° בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא כתיב במרגלים (במדבר שלח יד כא) עד מתי לעדה הרעה הזו וכתיב בראשי סנהדריות (במדבר קרח טז ב) נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם נאמר כאן עדה ונאמר להלן עדה מה מרגלים מיוחסים אף אנשי סנהדריות מיוחסים. תנן: צרכו לסמוך סומכין מן הראשונה אחד מן השנייה בא לו לראשונה מייתי לה רברב אמורא בבל · דור א׳רברבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי אלעזר בן פדתרב הונארב יהודהרב אדא בר אהבה+7° אבא בר אייבו ממתניתא דמתניתין אמרה הוי זנב לאריות ולא ראש לשועלים, מתלא אמר הוי ראש לשועלים ולא זנב לאריות, דתנינן צרכו לסמוך סומכין מראשונה והראשון מהשורה השניה נהיה אחרון בשורה הראשונה.
מתני':
כיצד מאיימין ד_כ§על עידי נפשות היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן: שמא תאמרו מאומד ומשמועה, עד מפי עד מפי אדם נאמן שמעתם, או שמא אין אתם יודעין שסופנו לבדוק אתכם בדרישה ובחקירה. הוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות. דיני ממונות אדם נותן ממון ומתכפר לו, ודיני נפשות דמו ודם זרעיותיו תלויין בו עד סוף כל הדורות. שכן מצינו בקין כשהרג את הבל נאמר בו (בראשית בראשית ד י) קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה — אינו אומר דם אחיך אלא דמי אחיך, דמו ודם זרעיותיו דבר אחר דמי אחיך שהיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים. לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת מעלין עליו כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא. ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחבירו: אבא גדול מאביך. ושלא יהו המינין אומרים: רשויות הרבה יש בשמים. ולהגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שאדם טובע כמה מטביעות
[דף כג עמוד ב]
בחותם אחד וכולן דומין זה לזה ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע את כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו, לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר: בשבילי נברא העולם. שמא תאמרו מה לנו ולצרה הזאת והלא כבר נאמר (ויקרא ויקרא ה א) והוא עד או ראה או ידע וגו' שמא תאמרו מה לנו לחוב בדמו של זה הלא כבר נאמר (משלי י"א, י') ובאבד רשעים רינה.
גמ': כיצד מאומד? לא תאמרו: ראינוהו רודף אחריו וסייף בידו, נכנס לחורבה אחריו, נכנסנו אחריו ומצאנוהו הרוג, ראינוהו יוצא והסייף מטפטפת דם. אמר °רבי שמעון בן שטחשמעון בן שטח הזוגותשמעון בן שטח אראה בנחמה אם לא ראיתי רודף אחר אחד נכנס לחורבה, נכנסתי אחריו ומצאתיו הרוג וזה יוצא וסייף מנטף דם. אמרתי לו: אראה בנחמה שזה הרגו, אבל מה אעשה שאין דמך מסור בידי, אלא היודע מחשבות יפרע מאותו האיש. לא הספיק לצאת משם עד שהכישו נחש ומת. אדם נברא יחידי בעולם מפני המשפחות שלא יהו מתגרות זו בזו והלא דברים קל וחומר ומה אם בזמן שהן בני אב אחד מתגרות זו בזו, אילו היו בני שנים על אחת כמה וכמה דבר אחר שלא יהו הצדיקים אומרים אנו בני צדיק ואתם בני רשעים. להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא כו' להגיד גדולת מלך מלכי המלכים, שמחותם אחד טובע כל החותמות ואין אחד מהן דומה לחבירו, שנאמר (איוב ל"ח, י"ד) תתהפך כחומר חותם. ומפני מה שינה פרצופותיהן? שלא יהא אדם קופץ והולך לאשת חבירו או לשדה חבירו. תני בשם °רבי מאיררבי מאיר תנא · דור ד׳רבי מאיררבי עקיבארבי ישמעאלרבי יהודה הנשיא שלשה דברים שינה הקדוש ברוך הוא בבני אדם מראה פנים ודעת וקול מראה ודעת מפני הגזלנין וקול מפני הערוה שתכיר את בעלה בחושך. אמר רבי יצחקרבי יצחק אמורא א״י · דור ג׳רבי יצחקרבי יוחנן° בר אבא: אפילו תאנה או חיטה לא דמייא לחבירתה. אדם נברא בערב שבת כדי שייכנס תחילה למצוה. דבר אחר: למה נברא באחרונה? משל למלך שעשה סעודה לאחר שמתקין הסעודה מזמין האורחין כך (משלי ט', א') חכמות בנתה ביתה זה הקדוש ברוך הוא שבנה את העולם בחכמה שנאמר (משלי ג', י"ט) ה' בחכמה יסד ארץ וגו' (משלי ט', א') חצבה עמודיה שבעה אילו שבעה ימי בראשית (משלי ט', ב') טבחה טבחה מסכה יינה אילו ימים ונהרות וכל צרכי העולם (משלי ט', ד') מי פתי יסור הנה זה אדם וחוה שהתפתו על ידי הנחש תנן שמא תאמרו מה לנו ולצרה כו' כתיב (מלכים א' כ"ב, ל"ו) ויעבר הרינה במחנה מהו הרינה? הריני כביכול גם הקדוש ברוך הוא מצטער וכן הוא אומר (דברי הימים ב' כ', כ"א) בצאת לפני החלוץ ואומר הודו לה' כי לעולם חסדו וגו' למה לא נאמר כי טוב? ללמדך שאף מפלת הרשעים אינה שמחה לפני המקום
הדרן עלך פרק אחד דיני ממונות