ביאור:אסתר א יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסתר א יא: "- לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת; לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ, כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא."

תרגום ויקיטקסט: - להביא את ושתי המלכה ממשתה הנשים אל משתה הגברים לפני המלך, כאשר היא לבושה בכתר מלכות; - להראות לכל העמים והשרים שהשתתפו במשתה את יופייה של ושתי, כי הייתה טובת-מראה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר א יא.

מדוע רצה המלך להביא את ושתי?[עריכה]

הרודוטוס מציין, שהפרסים נהגו לשתף את נשותיהם במשתה. המלך פקד להביא רק את ושתי, ולא את נשות השרים, שהיו במשתה המלכה (אסתר א ט). המלך כנראה לא רצה שיופיין של הנשים האחרות יפגע ביופיה של מלכתו.

חז"ל (מדרש רבה, מגילת אסתר, פרשה ג.) הסבירו שהמלך דרש שוושתי תבוא ערומה, לבושה בכתר מלכות בלבד להראות את יפי גופה ולא את יפי בגדיה. אפשר שוושתי חשבה שהמלך הוא רודף נשים שיכור ובאמת פקד עליה לבוא ערומה.

לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה[עריכה]

המלך פקד על סריסיו להביא את המלכה. המלך נהג לפקוד על משרתיו: (אסתר ה ה): "מַהֲרוּ אֶת הָמָן", (אסתר ו יד): "וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן". מתוך כבוד לפקודת המלך "לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ", ולמלכה הם לא ניסו להביא אותה בכוח, בועטת וצועקת.
לפי חוקי חמורבי מספר 26, אסור לאדם, שקיבל פקודה מהמלך, להעביר את התפקיד לאחר. הסריסים צווו להביא אותה, ולא יכלו להעביר את תפקידם לסריס המלכה, אבל יכלו לבקש ממנו עזרה.
הסריסים נכנסו להיכל המלך ללא הזמנה מהמלכה, שסביר שישבה על כסא המלכות בזמן משתה הנשים שהמלך הורה לה לעשות. ייתכן שהיתה לה רשות להרוג את סריסי המלך שנכנסו לא קרואים והפריעו למלכה לבצע את פקודת המלך לעשות משתה לנשים, שיביא כבוד לה ולמלכותו.

סביר שהסריסים חזרו מילה במילה על דברי המלך בפרסית, והמלכה או שלא הבינה או שלא הסכימה ללכת. ניתן להבין זאת מתוך פקודת המלך "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ, וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ" (ביאור:אסתר א כב).

הסריסים נכשלו בתפקידם להביא את המלכה:

  • אסור היה להם להגיד את דברי המלך למלכה, כי זאת לא היתה פקודה למלכה.
  • אסור היה להם לדבר בפרסית, אם המלכה לא מבינה אותם.
  • הם היו חייבים למצוא דרך מכובדת ביותר, לתת למלכה כבוד רם, להסביר את בקשת המלך בעדינות, ולהבטיח לה כל מה שאפשרי (עד חצי המלכות).

וושתי לא הבינה שהסריסים יאשימו אותה שהיא מאנה (אולי לאחר הפצרותיהם והסבריהם) (ביאור:אסתר א יב), וכך יגזרו את דינה להדחה או מוות.
מעניין שהמלך לא כעס על מהומן, שהיה ראש הסריסים, אבל שמו לא מופיע יותר, כך שאין בטחון שהוא לא הוענש על כשלונו.
המלך כעס על וושתי, כי אפילו אם הסריסים נכשלו, היא היתה צריכה להבין מה הוא מבקש ממנה, ואם היא אהבה אותו לבוא לבושה בכתר מלכות ובגדי מלכות (- להתפשט היא תמיד יכולה אחר כך, אם זאת היתה פקודתו.)
ניתן להבין שהמלך גם הוא לא כל כך אהב אותה, וכשראה שהיא לא מכבדת אותו היה לו קל לגרש אותה מעליו.

מאין להביא את המלכה?[עריכה]

המלך לא ציין מאין סריסיו יביאו את המלכה, כשם שהוא לא ידע מאין יביאו הסריסים את המן באמרו (אסתר ה ה): "מַהֲרוּ אֶת-הָמָן, לַעֲשׂוֹת אֶת-דְּבַר אֶסְתֵּר". אין ודאות שהמלך ידע איפה המלכה נמצאת, לפיכך אפשרי שהמלך לא ידע שמשתה הנשים עדין לא נגמר ושהמלכה עדין מבצעת את פקודתו: לקיים משתה מכובד לנשים, והוא מפר את פקודתו הקודמת.

בְּכֶתֶר מַלְכוּת[עריכה]

לבושה במלוא פאר מלכות כדי להראות (אסתר א ד): "אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת יְקָר, תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ". המלך היה גאה במלכתו וכך אנו רואים שכאשר (אסתר ה א): "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" היא (אסתר ה ב): "נָשְׂאָה חֵן, בְּעֵינָיו". כך רצה המלך להראות את מלכתו.

בכבוד?[עריכה]

המלך מציין את שמה של המלכה ואת תוארה, מציין את מטרת ההזמנה, וגם מזכיר לה שבעיניו היא טובת מראה. אולם היחס שלו גם מראה שהוא לא איפשר לה לסרב. כשם שהמן פעמים לא היה יכול לסרב לבוא למשתה של אסתר, ומרדכי לא היה יכול לסרב לתהלוכת הכבוד שנכפתה עליו (אסתר ו י): "וַעֲשֵׂה כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי".

נכדתו של נבוכדנצר מלך בבל[עריכה]

לפי המדרש וושתי היתה נכדתו של נבוכדנצר מלך בבל.1 אישה רמת מעלה שכזו העניקה לבעלה, מלך פרס ומדי, זכות לשליטה בממלכה האדירה שהפרסים כבשו מהבבלים. הצגתה לפני האורחים הראה על איחוד המעצמות וביסוס השלום בממלכה, דבר שהיה חשוב למלך.

מרדכי הבין את פקודת המלך כראוי[עריכה]

בהמשך, מרדכי הבין שהמלך דרש שוושתי תבוא לבושה מלכות וכתר, ככתוב: (אסתר א ד): "בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ". לכן אסתר הודרכה לעשות את מה שוושתי בחוצפתה סרבה לבצע. אסתר הופיעה בערב (ביאור:אסתר ב יד) ולא בלילה; כלומר, אסתר הופיעה לבושה כמלכה יפת תואר, למשתה הערב של המלך ואורחיו, ולא ישר למיטת המלך. אסתר זכתה במלכות כי היא הופיעה לבושה כאלה עשתורת (אלת האהבה, הפריון והמלחמה). המלך התרגש מיופיה ויחוסה, והניח את כתר המלכה על ראשה והמליכה (ביאור:אסתר ב יז). בהופעתה האלוהית, אסתר היתה טובה יותר מוושתי, והעניקה למלך, בנוכחות אורחיו, כבוד שאין למעלה ממנו. אסתר אכן הפנימה את התובנה שהמלך אוהב את עושרו, יופיה והנהגתה כמלכה, וכך היא הופיעה פעם נוספת, כהפגנת-כוח ומבלי שנקראה, כדי להזמין את המלך למשתה, (אסתר ה א): "בלבוש מלכות". זאת היתה כוונת המלך בפקודתו.



הערה 1: תלמוד בבלי, מסכת מגילה פרק א, דף י ע"ב.

מקורות[עריכה]

נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)