ביאור:שיר השירים ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י     (מהדורות נוספות של שיר השירים ב)



" א אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן יש המזהים אותה עם חבצלת החוף , שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים ככל הנראה הכונה לנרקיס . "

" ב כְּשׁוֹשַׁנָּה (הדוד ממשיך בעניין שבו היא סיימה)
הכוונה כנראה לשושן צחור
בֵּין הַחוֹחִים הקוצים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. "

" ג כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי חמדתי לשבת, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי. ד הֱבִיאַנִי אני מרגישה שיכורה מאהבה כאילו הוא הביא אותי אֶל בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ ומבטו עָלַי אַהֲבָה מעורר בי אהבה. ה סַמְּכוּנִי עשו לי סמך, משענת, על ידי שתיתנו לי לאכול בָּאֲשִׁישׁוֹת עדשים, רַפְּדוּנִי הציעו לי מיטה לשכב עליה בַּתַּפּוּחִים בתפוחים, שלריחם יש סגולות רפואיות, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. ו שְׂמֹאלוֹ יד שמאל שלו (כך היא מדמיינת) תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. ז הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם בִּצְבָאוֹת (צבי ואילה מסמלים אהבה) אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה: אִם שלא (לשון של שבועה) תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה אותי מחלומות האהבה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ שתרצה (כביכול האהבה) להתעורר. "

{ס}

" ח קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מתקרב אלי, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. ט דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים. הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מאחורי הקיר של הבית שלי, מַשְׁגִּיחַ מסתכל לתוך הבית ומנסה לראות אותי מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים. י עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי: "

" קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ מביתך ובואי איתי. יא כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הסתיימה עונת הסתיו, ומזג האויר כעת יפה בחוץ, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ. יב הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר סוג של יונה - עיין בערך "תור" נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. יג הַתְּאֵנָה חָנְטָה הוציאה פַגֶּיהָ את הפרחים הקטנטנים ההופכים לפרי התאנה , וְהַגְּפָנִים סְמָדַר חנטו, הוציאו את פריחתם (ראה בויקימילון), נָתְנוּ רֵיחַ, קוּמִי (לכי) לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ."

{ס}

" יד יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע במסתרי הַסֶּלַע (היא התחבאה בסלע ולכן הוא קורא לה לצאת), בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה מדרגת סלע, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה. "

{ס}

" טו אֶחֱזוּ תיפסו לָנוּ שֻׁעָלִים — שֻׁעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים — וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר מתחילים להצמיח פירות, ובגלל שעליה לשמור על הכרמים (ראה א, ו) היא לא יכולה ללכת איתו. אך כדי שלא ירתע, היא מדגישה:. טז דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶה הרועה את עדרו בין ה- בַּשּׁוֹשַׁנִּים. יז עַד שֶׁיָּפוּחַ שתנשוב הרוח החמה של הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים ולא יהיה צל (באמצע היום, כשהשמש בדיוק מלמעלה), ויהיה חם מכדי לרעות את הצאן, סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר הרים מבותרים, חתוכים בגאיות. "

{ס}



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות