ביאור:איכה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י     (מהדורות נוספות של איכה ג)


א אֲנִי הַגֶּבֶר האדם רָאָה עֳנִי סבל, עינויים בְּשֵׁבֶט בעינויים, מכות במקל עֶבְרָתוֹ שהביא עלי ה' בכעסו. ב אוֹתִי נָהַג הוביל אותי לגלות וַיֹּלַךְ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר. ג אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ יטה את ידו מצד לצד כדי להכות בי כָּל הַיּוֹם. {ס}
ד בִּלָּה הביא רקבון ל בְשָׂרִי וְעוֹרִי, שִׁבַּר עַצְמוֹתָי. ה בָּנָה עָלַי סביבי וַיַּקַּף הקיף אותי ב רֹאשׁ מרירות וּתְלָאָה צרה. ו בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם כמו המתים שלא יקומו לעולם. {ס}
ז גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא, הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּי שם על רגלי שרשרת נחושת כבידה. ח גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי סתם את פתחי השמים כדי שלא תעבור תפילתי. ט גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית בגדר העשויה מאבני גזית, אבנים חצובות, נְתִיבֹתַי עִוָּה עיוות, עיקם, הישחית. {ס}
י דֹּב אֹרֵב הוּא לִי, (אריה) אֲרִי בְּמִסְתָּרִים. יא דְּרָכַי סוֹרֵר מילא בקוצים (הנקראים סירים, ומכאן 'סורר') וַיְפַשְּׁחֵנִי ביקע אותי, שָׂמַנִי שֹׁמֵם. יב דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ הכין קשתו ליריה וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵץ. {ס}
יג הֵבִיא בְּכִלְיוֹתָי בכליות שלי, בבטן שלי בְּנֵי אַשְׁפָּתוֹ את החצים המניחים בכלי הנקרא 'אשפה'. יד הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכָל עַמִּי, נְגִינָתָם הם שרים עלי שירי לעג כָּל הַיּוֹם. טו הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים, הִרְוַנִי לַעֲנָה צמח מר ורעיל. {ס}
טז וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שבר כמו חצץ שִׁנָּי, הִכְפִּישַׁנִי כבש את פני בָּאֵפֶר. יז וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נפשי זנחה, רחקה מהשלום, נָשִׁיתִי שכחתי טוֹבָה. יח וָאֹמַר: אָבַד נִצְחִי עתידי וְתוֹחַלְתִּי ותקוותי לישועה מֵיְהוָה. {ס}
יט זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי, לַעֲנָה וָרֹאשׁ שהם כמו צימחי רעל מרים. כ זָכוֹר תִּזְכּוֹר (ותשיח) וְתָשׁוֹחַ איך הושפלה עָלַי נַפְשִׁי. כא זֹאת את הנאמר בפסוק הבא אָשִׁיב אֶל לִבִּי, עַל כֵּן אוֹחִיל אקוה לישועה מה'. {ס}
כב חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ תמו, הסתיימו (הבעת שמחה על כך שנותרנו, ששריד נותר וניצל מהאסון), כִּי לֹא כָלוּ נגמרו רַחֲמָיו. כג חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים כל בוקר מתחדשים (חסדיך ורחמיך מהפסוק הקודם), רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ נאמנותך. כד חֶלְקִי נחלתי הוא יְהוָה, אָמְרָה נַפְשִׁי, עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ. {ס}
כה טוֹב יְהוָה לְקֹוָו למקווים אליו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ. כו טוֹב טוב הוא לאדם ש וְיָחִיל וְדוּמָם שיקווה לה' בשקט לִתְשׁוּעַת יְהוָה. כז טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל את עול היסורים בִּנְעוּרָיו. {ס}
כח יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם ישתוק כִּי נָטַל ה' הטיל את העול הזה עָלָיו. כט יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ יתכופף לארץ בתפילה, עד שפיו יגע בעפר, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה. ל יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לה' (ולא יבוא אליו בתלונות) לֶחִי, יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה. {ס}
לא כִּי לֹא יִזְנַח ינטוש את המייחלים אליו לְעוֹלָם אֲדֹנָי. לב כִּי אִם הוֹגָה גם אם הוא מביא יגון, וְרִחַם אחר כך הוא ירחם כְּרֹב (חסדו) חֲסָדָיו. לג כִּי לֹא עִנָּה מענה ה' מִלִּבּוֹ על פי מה שעולה על ליבו, ללא דין, וַיַּגֶּה ולא סתם מביא יגון על בְּנֵי אִישׁ. {ס}
לד לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו כֹּל אֲסִירֵי אָרֶץ. לה לְהַטּוֹת ה' לא יתן שמישהו יטה מִשְׁפַּט גָּבֶר נֶגֶד פְּנֵי עֶלְיוֹן מול פניו של ה'. לו לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ במשפטו אֲדֹנָי לֹא רָאָה מבלי שה' רואה. {ס}
לז מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה מבלי שה' ציוה?. לח מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב? לט מַה יִּתְאוֹנֵן למה שיתאונן? כל עוד הוא יכול שיתקן את חטאיו! (על פי הפסוק הבא) אָדָם חָי, גֶּבֶר למה שיתאונן האדם עַל (חטאו) חֲטָאָיו. {ס}
מ נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ נחפש את הרע במעשינו וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה עַד יְהוָה. מא נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם וניקח אותו בידינו, כאילו ליבנו נתון בכף ידינו וגלוי לה', אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. מב נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ, אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ. {ס}
מג סַכֹּתָה כיסית את עצמך מאיתנו בָאַף בכעס וַתִּרְדְּפֵנוּ, הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ. מד סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה. מה סְחִי דבר מאוס, דוחה וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּים. {ס}
מו פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם כָּל אֹיְבֵינוּ. מז פַּחַד וָפַחַת בור הָיָה לָנוּ, הַשֵּׁאת שאיה, חורבן וְהַשָּׁבֶר. מח פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי אבכה ודמעותיי יהיו כמו נהרות מים עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי. {ס}
מט עֵינִי נִגְּרָה נזלה מרוב דמעות וְלֹא תִדְמֶה תחדל מֵאֵין הֲפֻגוֹת מבלי הפסק. נ עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם. נא עֵינִי עוֹלְלָה גרמה צער לְנַפְשִׁי מִכֹּל ממה שהיא ראתה שקרה ל בְּנוֹת עִירִי. {ס}
נב צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּם השונאים אותי שנאת חינם. נג צָמְתוּ הכריתו בַבּוֹר חַיָּי, וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי. נד צָפוּ השליכו מים להטביע אותי מַיִם עַל רֹאשִׁי, אָמַרְתִּי חשבתי ש נִגְזָרְתִּי נכרתתי, אני הולך למות. {ס}
נה קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת. נו קוֹלִי שָׁמָעְתָּ הלוואי ששמעת, אַל תַּעְלֵם תתעלם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי להביא רווחה לְשַׁוְעָתִי לצרתי, לקריאתי לעזרה. נז קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ, אָמַרְתָּ: אַל תִּירָא. {ס}
נח רַבְתָּ אֲדֹנָי רִיבֵי עם הרבים עם נַפְשִׁי, גָּאַלְתָּ חַיָּי. נט רָאִיתָה יְהוָה עַוָּתָתִי את עיוות דיני, שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי. ס רָאִיתָה כָּל נִקְמָתָם, כָּל מַחְשְׁבֹתָם לִי. {ס}
סא שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם את הדברים שהם מחרפים אותי יְהוָה, כָּל מַחְשְׁבֹתָם עָלָי. סב שִׂפְתֵי קָמַי הקמים עלי, אויבי וְהֶגְיוֹנָם מחשבותם עָלַי כָּל הַיּוֹם. סג שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה, אֲנִי מַנְגִּינָתָם מושא שירי הלעג שלהם. {ס}
סד תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְהוָה, כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. סה תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת שיברון לֵב, תַּאֲלָתְךָ קיללתך לָהֶם. סו תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם, מִתַּחַת שְׁמֵי יְהוָה. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו" (כז) - לפי הסופר הרב חיים סבתו זהו משל לכך שהעם סבל בתחילת דרכו, כמו טירונות קשה ומייסרת המחשלת את החייל לקרב, ועבודה קשה ומפרכת המכינה את האיש לשוק העבודה.