ביאור:שיר השירים ח
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י (מהדורות נוספות של שיר השירים ח)
"א מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי, אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם אף על פי שזה לא מקובל להתנשק ברחוב, בגלל שאתה תהיה אחי, אז לֹא יָבוּזוּ לִי. ב אֶנְהָגֲךָ אוביל אותך, אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי מורתי, אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח ששמו בו מרקחת בשמים, מֵעֲסִיס ממשקה שיוצא מפירות רִמֹּנִי של הרימונים שלי."
"ג שְׂמֹאלוֹ ואז תניח את ידך השמאלית (היא מתארת לבנות ירושלים כאילו הדבר כבר נעשה) תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. ד הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם, מַה שלא (ראה לעיל ב, ז) תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ."
{ס}
"ה מִי בנות ירושלים שואלות: זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ?"
"תַּחַת הרעיה אומרת לדודה: הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ הערתי אותך משנתך, שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ הולידה אותך אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ זאת אשר ילדה אותך (אימך). ו שִׂימֵנִי כַחוֹתָם כמו חותמת המוצמדת עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה חזקה, מכניעה, לא מרפה כַמָּוֶת כמו מלאך המוות אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל כמו המוות קִנְאָה התשוקה, הנאמנות החזקה, רְשָׁפֶיהָ הרשפים שלה, הזיקים רִשְׁפֵּי אֵשׁ הם כמו רשפים היוצאים מתוך האש שַׁלְהֶבֶתְיָה משלהבת גדולה. ז מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. אִם יִתֵּן יציע אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה כדי לקבל את אהבתו של מישהו אחר - בּוֹז יָבוּזוּ ילעגו, ולא יתנו לוֹ."
{ס}
"ח אָחוֹת דברי האחים של הרעיה: לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ עדיין אין לה, כלומר היא עדיין קטנה, מַה נַּעֲשֶׂה אילו מתנות נכין לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ שיתחילו הבחורים לבקש להנשא לה? ט אִם חוֹמָה הִיא - נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף ניתן לה בגד שיראה כאילו השדיים שלה מפותחות וגבוהות בגובה של טירה, כדי שירצו אותה, וְאִם דֶּלֶת הִיא - נָצוּר עָלֶיהָ נקיף אותה במשקוף העשוי מ לוּחַ אָרֶז."
"י אֲנִי היא עונה לאחיה: חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת כמגדלים שעל החומה, ולא כפי שאמרתם 'שדים אין לה', אָז עוד ממזמן הָיִיתִי בְעֵינָיו בעיני האהוב שלי כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם שלוה ואושר, ותכונה זאת שיש בי מצאה חן בעיניו."
{פ}
"יא כֶּרֶם עכשיו שהיא מתחתנת אין היא מוכנה לשמור על הכרמים של אחיה (לעיל א, ו), אלא רק על שלה הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן שם של מקום, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים לשומרים (שגם היו אחראים למכור את הפירות), אִישׁ כל אחד מהשומרים יָבִא בְּפִרְיוֹ תמורת הפירות שמכר אֶלֶף כָּסֶף.יב כַּרְמִי אך לעומת עושרו הרב של המלך שלמה, היא מסתפקת בכרם הצנוע שלה שֶׁלִּי לְפָנָי, הָאֶלֶף אלף שקלי הכסף שהביא לך כל נוטר, יהיו לְךָ שְׁלֹמֹה, וּמָאתַיִם ומאתים שקלי הכסף שאתה נותן להם כשכר (חמישית) לְנֹטְרִים יהיו לנוטרים, ובכל זאת (למרות שזה שכר רב), אני מעדיפה לשמור על הכרם שלי אֶת פִּרְיוֹ."
"יג הַיּוֹשֶׁבֶת הדוד מטייל עם חבריו ואומר לה בַּגַּנִּים! חֲבֵרִים החברים שלי היו רוצים לשמוע את קולך מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ, הַשְׁמִיעִינִי."
"יד בְּרַח אין היא מוכנה לשיר לפני חבריו, ולכן אומרת לו: דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים."
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן" (פסוק יא) - יש כאן גם רמז לכך ששלמה היה בעל של המון נשים. (הרעיון לקוח מתוך ההסכת של עקיבא ויטקין ונתן ארונס - בפרק על שיר השירים הם סוקרים את כל הספר ומוצאים בו פירושים על דרך הפשט: "כשיר אהבה המתאר את סיפור אהבתם של של נערה צעירה מבנות ירושלים הנוטרת כרמים בשליחות המשפחה – ורועה יפה תואר, וברקע סיפור האהבה, מלכותו של שלמה". הם ממקמים את תקופת שיר השירים לימי מלכותו המוקדמת של שלמה, כאשר היו לו יחסית מעט נשים עדיין, והזוג האוהב חושש שגם הרעיה תילקח לארמונו. הרועה מועסק בלבנון בכריתת ארזים לצורך בניית בית המקדש, ושניהם חולמים על מפגש בין שניהם, למרות הריחוק הפיזי, ולמרות פער המעמדות)
ראו גם
- שימני כחותם - לחן - לפסוק ו בפרק זה.