ביאור:אסתר ב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שיר השירים פרק א ב ג ד ה ו ז ח - רות פרק א ב ג ד - איכה פרק א ב ג ד ה - קהלת פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב - אסתר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י
א אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּשֹׁךְ חֲמַת כשנרגע רוגז הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, זָכַר אֶת וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר עָשָׂתָה, וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ העונש שלה, שהיה חמור מדי לעומת החטא. ב וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו:
"יְבַקְשׁוּ אנו מייעצים שכדאי לחפש לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה. ג וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ, וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה, אֶל בֵּית הַנָּשִׁים, אֶל יַד אל תחת ידו, תחת פיקוחו של הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים, וְנָתוֹן תַּמְרוּקֵיהֶן ונתנו לכל אחת את התכשירים שהיא צריכה, לעידון העור ולייפותו. ד וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ תִּמְלֹךְ תַּחַת וַשְׁתִּי."
וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ כֵּן.
{ס}
ה אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ, אִישׁ יְמִינִי משבט בנימין. ו אֲשֶׁר הָגְלָה קיש (שהרי מלכות אחשורוש הייתה יותר מ-110 שנה לאחר גלות יכוניה) מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה קבוצת הגולים אֲשֶׁר הָגְלְתָה ראו מלכים ב כד יד עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל. ז וַיְהִי אֹמֵן מגדל אֶת הֲדַסָּה שמה היהודי, מלשון הדס, הִיא אֶסְתֵּר שמה הנוכרי, בפרסית משמעו כוכב, ויש אומרים שאסתר הוא שם הכוכב נוגה, שלדעת עובדי האלילים הוא כוכבה של האלה אישתר, בַּת דֹּדוֹ, כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם. וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה, וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת.
| אסתר בבית הנשים. גלדר, 1684 |
ח וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ, וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל יַד הֵגָי, וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ, אֶל יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים. ט וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו. וַיְבַהֵל זירז, מיהר אֶת תַּמְרוּקֶיהָ תערובת של בשמים שונים לעידון העור והשיער וְאֶת מָנוֹתֶהָ הארוחות שלה לָתֵת לָהּ מה שלא נתן לאחרת, וְאֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ לשרתה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ מהנערות המשרתות בבית המלך, וַיְשַׁנֶּהָ הפלה לטובה אותה וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְטוֹב לבית הטוב ביותר מכל בֵּית הַנָּשִׁים. י לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ, כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד כדי שלא לעורר שנאה בקרב הגויים, בכך שיקנאו שהמלכה נבחרה דווקא מקרב היהודים. יא וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים, לָדַעַת כדי לברר (על ידי ששאל את הסריסים הרשאים להיכנס לבית הנשים) אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ.
יב וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים כפי החוק שחקק המלך לגבי הנשים הבאות אליו, שעליהן להתכונן שנה שלמה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כִּי כֵּן כי כך, כעבור שנה שלמה יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן, שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר, וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים. יג וּבָזֶה במה שיתואר בהמשך הפסוק, בגדים ותכשיטים כפי רצונה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ: אֵת כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ לָבוֹא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד בֵּית הַמֶּלֶךְ. יד בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי אחר (בית הנשים הראשון עליו היה ממונה הֵגַי, היה מיועד לנשים שעוד לא נפגשו עם המלך, והשני, שעליו היה ממונה שַׁעֲשְׁגַז היה לפילגשות), אֶל יַד שַׁעֲשְׁגַז סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַפִּילַגְשִׁים. לֹא תָבוֹא עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם והוא קרא לה בשמה.
| אסתר בבואה לספר למלך אחשוורוש על הקושרים. ג'ון אוורט מיליי, 1865 |
טו
וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת, לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, לֹא בִקְשָׁה דָּבָר, כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים. וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ.
טז
וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא שבבבל קראו לו חֹדֶשׁ טֵבֵת, בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ.
יז
וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת, וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי.
יח
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו, אֵת 'מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר'. וַהֲנָחָה הקלה בעול המיסים ובעבודות הצבא לַמְּדִינוֹת עָשָׂה, וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת מתנות כְּיַד הַמֶּלֶךְ ביד רחבה.
יט
וּבְהִקָּבֵץ בְּתוּלוֹת שֵׁנִית ייתכן שאחשורוש חפץ לשאת נשים נוספות (הסבר נוסף: הוא עשה זאת כדי שאסתר תחשוב שהוא רוצה לקחת מישהי אחרת ותקנא בה ותגלה את עמה), וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ בקרב אנשי השלטון, שנמצאים ליד שער בית המלך.
כ
אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי, וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ בטיפול אצלו (למרות שנתמנתה למלכה, והייתה יכולה לעשות כרצונה).
{ס}
כא
בַּיָּמִים הָהֵם, וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, קָצַף כעסו (על אחשורוש) בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ, שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף הכניסה לארמון, וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד לפגוע בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ.
כב
וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי.
כג
וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא, וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ, וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר הזכרונות (לקמן ו, א) לִפְנֵי לצורך הַמֶּלֶךְ.
{פ}
<< · ביאור:אסתר · ב · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "אִישׁ יְהוּדִי וכו' " (פסוק ה) - המנהג בקריאת המגילה בציבור שבעל הקורא עוצר, הקהל אומר את הפסוק, ולאחריהם חוזר עליו בעל הקורא. כך גם מספר פסוקים נוספים, עם הבדלים קלים בקרב עדות ישראל. להרחבה: מנהגי קריאת מגילת אסתר ובוויקיפדיה
- "אֲשֶׁר הָגְלָה וכו' " (פסוק ו) - פסוק זה, שיש בו אזכור של הגלות, נהגו לקרוא במנגינה העצובה של טעמי המקרא של מגילת איכה. יש בכך חולקים ומנהגים שונים - ר' כאן. פסוקים נוספים בהם נוהגים זאת:
- (אסתר א ז) "וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים" - בגלל דרשת חז"ל על הפסוק במגילה יב א שבמשתה השתמשו בכלי המקדש
- (אסתר ג טו) "וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת, וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה" (ויש מוסיפים גם את הפסוק הבא: "וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה" - ד, א)
- (אסתר ד ג) "אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים"
- (אסתר ד טז) "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי"
- (אסתר ז ד) "כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד"
- (אסתר ח ו) "כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי"
