קטגוריה:אסתר ב טו

עריכה

אלשיך

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(טו) "ובהגיע וכו' ותלקח אסתר וכו' ויאהב וכו' ויעש המלך וכו'". הנה ספור יחס אסתר שהיתה בת אביחיל ושאביחיל היה דוד מרדכי ושלקחה לו לבת, הכל יראה לבלתי צורך, וכן מה זה לשון לקיחה ותלקח אסתר ולא נאמר ותבא אסתר אל המלך כאשר בנערה ונערה שנאמר היא באה, ואחר כך יספר שאהבה ושהמליכה. וכן אומרו וישם כתר מלכות בראשה וימליכה, יאמר שהמליכה ובכלל יהיה הכתר, ומה גם שאין דרך הכתוב לספר כיצד ממליכים אם בכתר או שלא בכתר. ועוד היה לו לומר וימליכה ויתן כתר מלכות, כי תחלה עולה ההסכמה וממליכין בפה ואחר כן ישימו הכתר על ראשה. ועוד אומרו תחת ושתי הוא מיותר. וזה דחק לרבותינו ז"ל (אסתר רבה ו יא) לומר שהסיר האיקונין של ושתי מלפני המטה וישם האיקונין של אסתר, וזהו וימליכה תחת ושתי:

  אך [הנה] אין ספק כי על כל הנזכר בגמרא (סנהדרין עד ב) לתת טעם למה עברה ולא נהרגה אסתר לבלתי הבעל לערל, לומר שקרקע עולם היתה וכיוצא בזה, ועדיין צריך לומר שבאונס היה ולא ברצונה. והנה היה מקום לחושדה כי לרוב קשוטיה בעדי עדים אשר הרבתה לחיבת מלכות מצאה חן וחסד, באופן שאם היה כדבר הזה הלא תאשם כי נמצא כי ברצונה נעשתה התועבה ולא באונס. על כן בא הכתוב והעיד כי אדרבה היתה בורחת מזה ולא ישרה בעיני המלך, לולי כי ה' צבאות נתן חינה בעיני כל רואיה ובעיני המלך. כי ה' צבאות יעץ תצלח למלוכה מהטעם הנזכר למעלה, כי הלא היתה בה הפך כל הנשים בצניעותה. כי הנה בהגיע תר נערה ונערה וכו' מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש עוד היתה שואלת הכנות ועידונין וכבוד לבא עמה מבית הנשים עד בית המלך להתנאות בעיניו, והיה ניתן לה. ועוד שנית כי בערב היא באה, כי כל אחת היתה באה מעצמה משמחת לבב, אך אסתר לא כן רק בהגיע תר אסתר כלומר למה שהיתה אסתר מצד עצמה. ב. מצד היותה בת אביחיל שהיה צדיק, ולהורות היותו צדיק ייחסו אחר מרדכי ואמר דוד מרדכי, כלומר מתדמה לו. ג. אשר לקחה לו לבת כי לא היה מפרנסה לבד מחמת היותה יתומה קרובה אליו רק בגדר בת ממש, כי אין זה רק שגידלה בתרבות טוב מאד. על כן לא בקשה דבר כי אם את אשר אמר הגי, שהיתה כאנוסה שיקשטנה בעל כרחה. כמו שאמרו ז"ל (ילקוט רמז תתרנג, אגדת אסתר ב טו) שהיה הגי אומר לה למה תחייבי את ראשי למלך שאינך רוצה להתקשט:

  

אסתר רבה ב טו 

אור חדש

פרק ב/פסוק טו

ובהגיע תור אסתר בת אביחיל (אסתר ב, טו) כו' יחסה כאן אחר אביה כי עתה נסתלק ממנה מרדכי אשר היתה נחשב למרדכי לאשה והיתה נקראת על שם מרדכי כי על כן יעזב איש אביו ואמו ודבק באשתו לכך יותר מייחס האשה אחר בעלה ממה שהוא מיחס אותה אחר אביה ולפיכך למעלה לא מיחסה כלל אחר אביה כי (ספר אור חדש עמוד קיט) אם אחר מרדכי אבל כאן שנלקחה לאחשורוש מייחס אותה אחר אביה ומ"מ אמר דוד מרדכי אשר לקח לו לבת כי גם יש ליחסה אחר מרדכי כמו שאמרו בגמרא שהיתה עומדת מחיקו של אחשורוש ויושבת בחקו של מרדכי ולכך מיחסה אחר אביה ואחר מרדכי ויש לפרש לפי פשוטו כי בא לומר כי אסתר חשובה היתה כי היתה בת אביחיל שהיה איש חשוב ובעל שם והיה דוד מרדכי ועם כל זה לא בקשה דבר כאשר באה אל המלך כי אם בקשה דבר זה כאלו חפיצה ורוצה לבא אל המלך וזה בודאי היה איסור כי אם עשה א' אין עליה למחות כי דבר זה בזיוו אל המלך לבטל דבר שהוא כבוד אל המלך להכנוס לו הנערה דרך כבוד ובודאי דבר זה אין עליה למחות כלל אבל היא לא בקשה מעצמה.

ותהי אסתר נושאת חן (שם) אף על גב שכבר כתוב זה למעלה והנערה יפת תואר וטובת מראה (שם ב, ו) זה הכתוב בא לומר כי כאשר נלקחה לאחשורוש אז היו הכל מרקידין אחריה כי מה יופי יש בה שנלקחה למלך ולכך אמר כי כל אשר היו יותר מסתכלין בה היתה נושאת חן ולכך כתב המקרא הזה כאן אבל לפי מה שדרשו במגילה (דף יג.) ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה (שם ב, טו) א"ר אליעזר מלמד שכל אחד נדמה לו כאומתו כתב זה כאן כי כאשר נלקחה אסתר לבית המלך ומעתה היתה מלכה ומפרש הכתוב כי ראויה היתה אסתר לכך להיות אסתר מולכת על כל המדינות שכל אחד נדמה לו כאומתה ומעתה מלכותה בשלימות הגמור שכל אומה מבקש מלכה מן אומתה שהמלכה ראוייה שתהיה לה צירוף ויחוס אשר היא מולכת עליהם ולכך אמר ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה, ובמדרש (אסתר רבה ותשא אסתר חן בעיני כל רואיה רבנן אמרין בעיני עליונים ובעיני תחתונים ודבר זה גם כן כמו שהיתה אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה וכמו שאמר למעלה אסתר בינונית היתה כמו הדס אשר הבנוני שוה אל הכל וכמו שאמר למעלה ולכך גם כן נדמית לכל אחד שהיא אומתה עד שהיתה שוה לכל וכן גם כן נשאה חן בעיני עליונים כי אסתר היא היתה שוה לכל ולא היתה אסתר יוצאת מן השוי והראוי אל הכל ולפיכך נשאה חן בעיני הכל למעלה ולמטה ובודאי זה לעמוד על מדריגת אסתר שהיה לה הצניעות שהוא פנימי הנסתר שוה אל הכל.