ביאור:יש תור

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פירוש המילה תור[עריכה]

במגילת אסתר מתוארת התחרות שערך אחשוורוש כדי לבחור את אשתו החדשה. באחד הפסוקים (אסתר ב יב) נאמר: "ובהגיע תור נערה ונערה לבוא אל המלך אחשוורוש..." כשאנו קוראים את הפסוק אנו מבינים שהיו תורות בתחרות, כמו במכולת או בקופ"ח - כל נערה הגיעה אל המלך בתורהּ.

אבל בתנ"ך למילה "תור" יש משמעות שונה מאשר בימינו. היא נזכרת בתנ"ך רק במשמעות של 'ציפור דומה ליונה' - כמו למשל בכל פרשיות הקרבנות בתחילת ספר ויקרא.

לפי אחת ההשערות, גם בפסוק ממגילת אסתר הכוונה לתור-ציפור. לכל נערה היה 'תור' שנשא את שמה. בכל פעם שרצו להכניס נערה חדשה - היו זורקים את התורים של כל הנערות ונותנים להם לעוף, והיו רואים איזה תור הגיע ראשון לחצר. "ובהגיע תור נערה ונערה" - כשהגיע התור של נערה מסויימת לחצר, קראו לה "לבוא אל המלך אחשוורוש".

הטעמים בפסוק[עריכה]

"ובהגיע תר נערה ונערה" - הטעמים הם קדמא ואזלא.

"ובהגיע תר אסתר בת אביחיל..." - הטעמים הם מונח, מונח.

כל הנשים קדמו והלכו, ורק אסתר ניסתה להשמט והלכה בניחותא (עד שלקחו אותה, שנאמר "ותלקח אסתר").

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של רועי מעודה שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים לפורים וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-03-01.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/tor