קטגוריה:אסתר ב טז
נוסח המקרא
ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת בשנת שבע למלכותו.
וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ.
וַתִּלָּקַ֨ח אֶסְתֵּ֜ר אֶל־הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ֙ אֶל־בֵּ֣ית מַלְכוּת֔וֹ בַּחֹ֥דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֖י הוּא־חֹ֣דֶשׁ טֵבֵ֑ת בִּשְׁנַת־שֶׁ֖בַע לְמַלְכוּתֽוֹ׃
וַ/תִּלָּקַ֨ח אֶסְתֵּ֜ר אֶל־הַ/מֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ֙ אֶל־בֵּ֣ית מַלְכוּת֔/וֹ בַּ/חֹ֥דֶשׁ הָ/עֲשִׂירִ֖י הוּא־חֹ֣דֶשׁ טֵבֵ֑ת בִּ/שְׁנַת־שֶׁ֖בַע לְ/מַלְכוּתֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
ועוד ראיה שלישית כי מהיות שותלקח אסתר ולא באה מעצמה שהיה הדעת נוטה יסירנה מלבו, ואדרבה ויאהב המלך וכו'. ולא עוד אלא שוישם כתר מלכות בראשה, שלא צוה אל אחד מסריסיה ישים הכתר על ראשה, רק הוא בעצמו וישם כתר וכו' כי אהבה מקלקלת השורה. ולא עוד אלא וימליכה תחת ושתי. שהחשיבה כושתי שהיתה בת מלכים גדולים, ותהי בעיניו כממלאת מקומה וזהו תחת ושתי. או יאמר שהיתה בעיניו בערך ושתי כאילו זאת היתה מלכה, והאחרת ושתי בלבד שמה בלי מלכות, ולזה לא אמר תחת המלכה ושתי או ושתי המלכה, כאשר יזכרו מלכים בתואר מלכות גם אחרי מותם. וכל זה יורה על צדקת אסתר כי לא מלבה היתה נבעלת לערל, ולא שתה לבה אל המעלה כי אם שמה' היתה לה המלוכה על ידי המלך אחשורוש מהטעם הנזכר על פסוק איש יהודי:
ובגמרא (מגילה יג א) ותהי אסתר נושאת חן אמר רבי אלעזר מלמד שכל אחד ואחד נדמית לו כאומתו ע"כ. והנה אין נראה מזה דבר בכתוב. אך הוקשה לו קושייתנו, שהראוי יאמר מוצאת חן, אך מאומרו נושאת נראה שהיתה עליה משא של חן. ובראות אותה כל איש מאיזו אומה בכל כך חן, היה דן בלבו אין זה כי אם קורבת מולדתו. כאיש הרואה קרוב ממשפחתו, שעם שאינו מכירו יגדל חנו ויקרב לבו מאד אליו:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: התור של אסתר הגיע, והיא נלקחה אל המלך אחשורוש והוכנסה אל בית מלכותו. זה היה בחודש העשירי, הנקרא חודש טבת, בשנה השביעית למלכות אחשורוש.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב טז.
דקויות
מדוע זה משנה שאסתר נלקחה בחֹדֶשׁ טֵבֵת?
חודש טבת הוא באמצע החורף כאשר הלילות קרירים וארוכים. רש"י: "עת צינה, שהגוף נהנה מן הגוף. זימן הקב"ה אותו עת צינה, כדי לחבבה עליו". המלך נהנה מחום גופה של אסתר, כשם שדוד המלך התחמם מאבישג השונמית (מלכים א א ג).
בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ
תחרות בחירת מלכה התחילה לאחר המשתה בשנה השלישית למולכו, ואסתר נבחרה בשנה השביעית. מכאן שהתחרות נמשכה כארבע שנים! המלך הראה סבלנות גדולה ולא בחר מלכה בחופזה. מכאן שמטרתו לא היתה לבחור "מלכת יופי". כדי לבחור מלכה יפה היה יותר פשוט להציג את כל הנערות יחד, ביום אחד.
וַתִּלָּקַח אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ
זאת הפעם השלישית שאסתר נלקחת ואין לה אפשרות להתנגד: בפעם הראשונה - מרדכי לקח אותה לביתו כבתו (ביאור:אסתר ב ז), בפעם השניה - ממרדכי לבית המלך (ביאור:אסתר ב ח), ובפעם השלישית - מבית הנשים לבית מלכותו.
המלך ישב (ביאור:אסתר ה א): "עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, בְּבֵית הַמַּלְכוּת", אשר עליו הוא נמשח למלך. המלכה וושתי קיבלה רשות לעשות (ביאור:אסתר א ט): "מִשְׁתֵּה נָשִׁים, בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ". מכאן, שאסתר באה לאולם המלכות, בו אורגן משתה הנשים של ושתי המלכה, ושם היה כסא המלכות של המלך, והיא הוצגה לחצר המלך ואנשיו כפי שאחשורוש הזמין את וושתי לעשות "לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ" (ביאור:אסתר א יא), ולא נלקחה למיטתו בלבד. באולם המלכותי הזה המלך שם את כתר המלכות על ראשה ועשה אותה למלכתו, עוד לפני שהיא באה למיטתו (ביאור:אסתר ב יז).
מקורות
נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ב טז"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.