ביאור:אסתר ב כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסתר ב כ: "אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב כ.


ראו פסוק י

מדוע המלך לא שאל?[עריכה]

אסתר עכשו היא המלכה, אולם כל הסיבות שהיו לה להסתיר את עמה נשארו בתוקף. קוראים רואים בזה סימן לשנאה ליהודים בארמון המלך.
קשה לקבל שנאה זו:

  • 1 המלך יודע אודות מרדכי היהודי היושב בשער המלך ומכבד אותו בכבוד מלכותי (ביאור:אסתר ו י).
  • 2 המלך מעניק בית לאסתר ומשרה רמה לאחר שהוא יודע שאשתו יהודיה (ביאור:אסתר ח א).
  • 3 המלך נותן למרדכי תפקיד של משנה למלך (ביאור:אסתר י ג).
  • 4 אסתר מקבלת תפקיד שר אצל המלך ועומדת לפניו (ביאור:אסתר ח ד, ביאור:אסתר ט יב).
  • 5 אומנם לאסתר היו שונאים שהלשינו למלך שהיא הרגה את בני המן ללא אישור המלך, אולם המלך מאשר בדיעבד, והמלשינים ממומתים ביום השני (ביאור:אסתר ט יא). שנאת המלשינים היא תופעה רגילה בארמון, ולא שייכת לשנאת יהודים.

המלך לא שאל כי:

  • 1 המלך לא רצה לקלקל את הרושם שהאלה עשתר, אלת כל העמים, גרה בביתו.
  • 2 המלך לא רצה שהעמים יקנאו וישנאו את עם המלכה, ולכן לחתונתו שרי העמים לא הוזמנו (ביאור:אסתר ב יח) כדי לא לזהות שהיא לא מעמם.
  • 3 המלך השאיר תקווה לכל העמים שהמלכה היא נציגתם, כי הרי אף נערה לא נקראה אסתר (עשתר) לפני שהגיעה לארמון המלך.


מקורות[עריכה]

נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014