ביאור:אסתר ב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסתר ב ט: "וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו, וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו; וַיְבַהֵל אֶת תַּמְרוּקֶיהָ וְאֶת מָנוֹתֶהָ לָתֵת לָהּ, וְאֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ; וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְטוֹב בֵּית הַנָּשִׁים."

תרגום ויקיטקסט: והנערה אסתר מצאה חן בעיני הגי, והוא החליט לעשות איתה חסד. את כל מה שהיה צריך להביא לכל הנערות, הוא הביא לאסתר בבהילות (במהירות רבה) לתת לה לפני כולן: את התמרוקים לייפוי הגוף, את המנות לאכול, ואת שבע הנערות המשרתות מבית המלך. הוא נתן לה ולנערותיה יחס שונה וטוב יותר מכל הנשים בבית הנשים.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב ט.


קבלת פנים לאסתר[עריכה]

הָרְאֻיוֹת[עריכה]

בניגוד לשאר הנערות שנלקחו לבית הנשים, (אסתר ב ח): "וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ". שם אסתר קיבלה את "שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ". הראויות לה, מרמז שאנשי המלך, שעבדו בשרותו של מרדכי, העריכו את כישוריה של אסתר והגיעו למסקנה שהיא מסוגלת ומתאימה להיות מלכה והיא ראויה לקבל נערות ראויות כדי ללמדה ולהכשירה לתפקיד, לפני שהיא נלקחה לבית הנשים וקיבלה את הטוב בחדרים. כשאסתר היתה בבית המלך, היה יותר קל למרדכי לחלץ אותה במידה והיא תמצא לא ראויה.

הטוב בחדרים[עריכה]

"וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְטוֹב בֵּית הַנָּשִׁים". ללא "וְ" אפשר היה לחשוב שהגי שינה את נערותיה של אסתר, מנערות המלך לטובות בנערות של בית הנשים. אולם ה"וְ" מראה שהגי שינה לאסתר ונערותיה ביחד "לְ[חדר ה]טוֹב [ב]בֵּית הַנָּשִׁים".

מיד לאחר שאסתר נלקחה "אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ, אֶל יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים", היא קיבלה תמרוקים ומנות, ושבע נערות מבית המלך ואת הטוב בחדרים. היא לא קיבלה נערות מבית הנשים אלא מבית המלך. בנות היודעות את מנהגי ודרישות המלך. הבנות הללו היו המורות של אסתר. הגי הפעיל תוכנית ללמד את אסתר להיות מלכה מושלמת, להבדיל מוושתי.

למה קיבלה אסתר כבוד שכזה?[עריכה]

1. כי (אסתר ב טו): "וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן, בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ". אסתר היתה יפה ודיברה פרסית להבדיל מכל הנערות הזרות שהובאו.

2. באופן אקטיבי היא שאלה (אסתר ב טו): "אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ" ועשתה את כל דבריו של הגי כי (אסתר ב כ): "אֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ".

3. מרדכי יום יום בדק (אסתר ב יא): "לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר, וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ". מה שלומה - בעבר; מה יעשה בה - בעתיד, מאדם בעל סמכות להחליט - הגי.

מכאן אנו רואים שהגי עבד בשיתוף פעולה עם מרדכי כדי להמליך את אסתר.

מקורות[עריכה]

נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)