ביאור:אסתר ב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסתר ב ב: "וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה."

תרגום ויקיטקסט: נערי המלך, משרתיו, ראו את צערו של המלך והציעו לו שיבקשו (יחפשו) עבור המלך נערות בתולות טובות-מראה (יפות) -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב ב.


תחרות מלכת יופי[עריכה]

הצעתו של ממוכן[עריכה]

ממוכן כבר הציע (אסתר א יט): "וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ, לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה", אולם המלך לא עשה זאת. הבעיה היתה שקשה היה למצוא "טובה ממנה". וושתי היתה יפה ומיוחסת. חז"ל הסבירו שושתי היתה נכדתו של נבוכדנצר מלך בבל.

הצעה חדשה[עריכה]

"נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו" הציעו תחרות יופי לבחירת מלכה ללא הדרישה שהנבחרת תהיה טובה מושתי. מספיק אם הנבחרת תהיה טובת מראה בעיני המלך. המלך שאהב את ממלכתו האדירה ונערות שמח להצעה שתביא לו מגוון רחב של אפשרויות. בפרס היה נהוג שהמלך יבחר מלכה מאחת משבע המשפחות המכובדות של פרס ומדי, אבל אחרי גירוש ושתי המשפחות המכובדות העדיפו לא להסתבך עם המלך, והמלך העדיף לא לקחת מלכה ממשפחה חזקה שיכולה לגרום לו צרות.

בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה[עריכה]

מחבר המגילה ידע על חולשותינו ובקלות הטעה אותנו לכיוון של סקס. אנו קוראים:

  • (אסתר א יא): "לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת" - מיד אנו יודעים שהמלך דרש שהיא תבוא ערומה עם כתר בלבד.
  • (אסתר ב ב): "בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה" - מיד זה ברור שזאת תחרות מין, הרי כך נבחרה בת-שבע (שמואל ב יא ב): "וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד".
  • (אסתר ב יד): "בָּעֶרֶב הִיא בָאָה, וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" - אין צורך להסביר לאיפה היא באה ומה היא עשתה שם עד הבוקר.
  • (אסתר ב יז): "וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלוֹת" - כן, זה ברור שהיא היתה הטובה ביותר. כתוב (אסתר ב טו): "וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן, בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ" וברור שאין פה כונה מינית לכולם, וגם בעיני הגי (אסתר ב ג): "סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים" היא נשאה (אסתר ב ט): "חֶסֶד לְפָנָיו" אבל הרי הוא היה סריס.

אנו רואים איך המחבר השתמש בנטייה הטבעית שלנו כדי להפיל אותנו בפח. כל הנערות, שחשבו שזאת היתה תחרות יופי ומין נכשלו, במשך ארבע שנים. הנערתו (ומשפחתן) התנדבו לתחרות, כי בקלות ניתן היה להתחתן או לפגוע ביופי ולהמנע מהתחרות. אילו אנו היינו הנערות הללו גם אנו לא היינו נבחרים, כי התחרות לא היתה תחרות מין אלא תחרות חוכמה.

סביר שמרדכי הגה את רעיון התחרות וגרם שנערי המלך יציעו זאת למלך, כשם שנערי המלך עזרו לו בשנית והקריאו למלך אודותיו (ביאור:אסתר ו ג). ואפילו אם מרדכי הוא לא יוזם התחרות, מרדכי הבין איך הוא יבטיח שבתו תנצח בוודאות. מרדכי שינה את שמה של הדסה לאסתר (האלה עשתר - אלת האהבה, הפריון והמלחמה), וכך אסתר באה מחפשת כאלה, הביאה כבוד אלים למלך, העניקה למלך אפשרות שבניו יהיו בני אלים (בעייני העם), וזכתה. למלך לא היתה אפשרות לדחות את האלה ולהסתכן בכעסה של האלה. ואכן אסתר לא חששה להופיע לפני המלך לא מוזמנת, כי היא ידעה שהמלך יחשוב שהיא בהריון, נושאת את בנו. אסתר חששה שכאשר היא תבוא המלך לא ישב על כסאו ולא יוכל להציל אותה.

מקור ההצעה[עריכה]

חז"ל העלו את האפשרות שממוכן רצה להשיא את בתו למלך, אולם תוכניתו לא יצאה לפועל.

אותם משרתים "נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו" הם שהקריאו למלך אודות מרדכי כששנתו של המלך נדדה (ביאור:אסתר ו ג). היה להם יד ורגל בעזרתם למרדכי, כי בדיוק אחרי שהמן הקים את העץ לתלותו הם הקריאו למלך אודות מרדכי (ביאור:אסתר ו ב). הם הצילו את חייו אפילו אם המלך לא היה חושב לתת כבוד למרדכי. מאוחר יותר חרבונה "אֶחָד מִן-הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ", ששמע אודות מרדכי בלילה ההוא, שיבח את מרדכי "אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר ז ט). בנוסף, מרדכי שידע על העץ הגבוה והבין את מטרתו, יושב לו שאנן בשער המלך, ואפילו לא מנסה להמלט כשהמן בא לקראתו.

סביר שמרדכי הפעיל את "נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו" להקריא למלך. כך גם יש אפשרות שמרדכי היה זה שהציע את התבנית לבחירת מלכה. התוכנית מצאה חן בעיני המלך, גרמה שמלכה לא תמצא, מלבד הדסה, בתו המאומצת של מרדכי, אשר הופיעה כאלה עשתר ונתנה כבוד למלך כפי שהוא בקש מושתי.

מקורות[עריכה]

נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)